לאף אחת מהחברות שלי, לא לבנות העשרים ולא לבנות השלושים, אין ויברטור. בעולם המיליניאלי שלי, ויברטור זה אביזר ארכאי ומצחיק מסדרות כמו סקס והעיר, לא דבר אמיתי בעולם שנשים משתמשות בו. ועדיין, משהו בהיעדר הצעצועים במגירה שלי גרם לי לחשוב שייתכן שהבעיה היא בי. אולי לכולן יש והן לא מגלות לי?
החלטתי לנסות את מג'יק באני של סטיספייר. אבל איך עושים את זה? למרות לא מעט שנים על פני כדור הארץ וכמות סבבה לגמרי של פרטנרים לסקס, יש עדיין דברים שאני נאלצת בגילי לגגל: איך מכינים ביצה מקושקשת? איך שולחים מכתב בדואר? איך מפעילים ויברטור ואיך גורמים לו לגרום לי לגמור?
כמו תמיד, בכל מה שקשור לאיבר הנשי העצות הן עמומות, ההסברים הם מופשטים והאווירה הכללית היא הנחיות מופשטות שנעות על הסקאלה שבין מתסכל ללא מובן - תכירי את עצמך, תתנסי, אל תמהרי, תבחני את כל האפשרויות, כשתהיי מרוצה את תדעי. מה לא ברור? אני לא רוצה להכיר את עצמי, אני רוצה הנחיות, פונקציונליות, מעשים שמובילים לתוצאות. זה אף פעם לא הסיפור עם האיבר הנשי. מיניות נשית נידונה להיות נושא לשיחה עמוקה, מורכבת, עולם של עומק ואפשרויות כל כך בלתי נגמרות שהן מעייפות מעצם המחשבה עליהן. ברגעים כאלה הלוואי שהיה לי זין והייתי יכולה לכתוב את התשובה הגברית לאליזבת גילברט: לגמור, לנגב, לסיים.
אבל בכל זאת, הוויברטור לא אשם בכל החסמים שלי, ואכן הוא התגלה כדבר הכי פשוט ומדויק שאי פעם הכנסתי לגוף שלי (לא כולל טמפון בגודל המושלם). למרות שהזהירו אותי בפורומים שונים לא להתפתות ולהגיע לסיפוק מהיר (שאפשרי בהחלט) אלא לתת לו לעשות את קסמיו, להפעיל את כל האפשרויות שלו עד שאמצא את הנכונה לי - קשה שלא לגמור מהר מאוד עם המג'יק באני. החוויה הייתה מכעיסה מרוב שהייתה מענגת - 100% שליטה במצב, 100% הנאה. כולן ידעו ולא סיפרו לי? בלי זיופים, הכתמת סדינים והתחשבות באחר - הוויברטור הזה היה הסטוץ המושלם. נותן עבודה ושותק כשמבקשים ממנו.
ועדיין, לא הצלחתי להביא את עצמי להשתמש בו יותר משלוש פעמים. ייתכן שזה נובע מהעובדה שסקס בכלל ואורגזמה בפרט הם דברים שאותי משמחים אבל הם לא בהכרח במקום הראשון. כלומר, לפעמים הם מתחרים בארוחה טובה, לפעמים בסרט מצוין ולפעמים בשכטה ממש חזקה. צר לי, סקס לא מקבל אצלי עדיפות על פני שאר תענוגות החיים. ועדיין, מנחם אותי - וחשוב לי - לדעת שהוא שם, מוכן בשבילי בכל עת.