פעם התאהבתי בגבר שלא הצליח לגמור. הוא יכול היה להמשיך במעשה התשוקה שעות ארוכות, להחליף אלף תנוחות ואפילו לעצור להתרעננות מדי פעם - אבל לאורגזמה המיוחלת כמעט שלא הגיע. כשהבין שהלילה זה כנראה לא הולך לקרות, הוא היה עוצר אותי, מתנצל עמוקות ואומר שהוא עייף או טרוד או שיכור. המכה לאגו היתה אנושה. הייתי מיואשת ומאוכזת ומיד האשמתי את עצמי. יכולות להיות שאני לא מענגת אותו כמו שצריך?
במקום להרפות ולעזוב את זה, בחרתי באופציה הגרועה ביותר וניסיתי לרדת לו על אובדן חושים. הרגשתי שגורל הסקס מונח על כתפי, ואני זו שאושיע אותו ביד חזקה ולשון נטויה. אבל אחרי כמה שניות הוא הניח יד חמה וכנועה על כתפי וביקש ממני להפסיק. לא היה לי מושג מה הוא רוצה ממני, לא היה לי מושג איך אני יכולה לגשת לנושא מבלי להעליב אותו או מבלי להכריז עליו כעל גבר בעייתי.
מהר מאוד נוצר מצב שבו יותר ממה שהבחור רצה לינוק, סקרלט רצתה להניק. ומנסיונות דרבון עדינים, עברתי לחיפוש ומשאל מקיף. בכל פעם שנפגשנו הייתי מפתיעה אותו בתנוחה חדשה (שהצריכה ממני לחדש את ביטוח הבריאות), טריק לשוני ששמור רק ללטאות או נסיונות מגע שאפילו בקמה סוטרא צנזרו. הנסיונות הכושלים שלי מאוד שיעשעו אותו אבל המרחק בין שעשוע לאורגזמה רחוק בערך כמו המרחק בין איך שקים קרדשיאן נראית במציאות לבין איך שהיא נראית בקליפ החדש של פרגי.
אני זוכרת כמה נאבקתי ביני לבין עצמי לא להראות לו שאני מתוסכלת בכל פעם מחדש, איך הרגעתי אותו וניסיתי להרגיע את עצמי בתשובות כמו "לא נורא", "כנראה שהיה יום קשה בעבודה", "מחר נקנה עוד אבוקדו" וכן הלאה, כשכל מה שעובר לי בראש הוא שיש כאן בעיה רצינית שרק הולכת ומתגברת ככל שאני נלחצת. הרי ברור שהאשמה עלי, ואם גבר לא גומר אז זה בגלל שאני לא מספיק מושכת או לא עושה עבודה מספיק טובה.
הוא לא איזה יזיז או מין מזדמן. באמת היה אכפת לי ממנו, ולו ממני. לכן, באחד הלילות שבילינו יחד, פתחנו בקבוק יין וגם את הנושא. הוא סיפר לי שגם לו קשה עם העובדה שהוא לא מצליח לגמור, שזה מטריד ואפילו מפחיד אותו כי אולי המצב לא בר-תיקון ולמען האמת אין לו מושג למה זה קורה כי אין חוקים לאובדן זקפה. לא יודעת אם לזה חיכיתי, אבל הכנות שלו בהחלט הורידה אותי מהסוס האנוכי וחסר הביטחון שטיפסתי עליו, ובאותו רגע זה הכה בי כמו סטירה על התחת בזמן דוגי ממש מוצלח: זה לא קשור אלי.
אז למה זה כן קשור? ממש כמו אצלנו, לאלף ואחת סיבות. זה יכול להיות הבוס המעצבן, המבחן שתקוע כמו עצם בגרון, ההורים שמלחיצים, החוב לבנק או זה שהוא צריך לפנות את הדירה עד סוף החודש. אם תמיד חשבתן שכשהזין עומד השכל בתחת, חשבו שנית, כי גם אם כל הדם שבעולם יזרום לשם, עדין ישאר מספיק בשביל להזכיר את המציאות ולהוריד לו את החשק אל מתחת לים המלח.
מה עושים? קודם כל תרגעי. אמנם נכתבו הרבה יותר מאמרים על בעיות האורגזמה של נשים מאשר גברים, אבל זה לא אומר שזו רק בעיה שלנו. אז למה לא מדברים על זה מספיק? אולי כי אי-גמירה של גבר זה פשוט נושא מביך יותר; כי אנחנו נתפסות כמורכבות ומסתוריות יותר עם הדגדגן הרגיש ונקודת הג'י החמקמקה; כי חפרו לנו שטויות על רגש וסקס כתנאי סף לקבלת אורגזמה או על זה שגבר אמור "לתת עבודה" ומוכן תמיד לכל משימה - והאישה אמורה להיות מינית ומאפשרת במידה שאינה מאיימת או שקר כלשהו אחר שאיך שהוא הגיע גם אלינו וחלחל עד זרא לתת המודע שלנו.
הרשו לי לדייק, אנחנו יכולות לגמור כמה שאנחנו רק רוצות. את יכולה לגמור בהתחלה, באמצע, בסוף, במחצית או בהארכה – הסקס לא נגמר אחרי האורגזמה שלך אלא להפך, את נטענת יותר ויותר. לעומתנו, רצה הטבע והחליט שאחרי שהגבר גומר, הפעולות היחידות שהוא יכול לעשות הן להתהפך על הגב ולישון (לחלקם מתווספת גם פעולת הנחירה) ולמעשה מבחינתנו הסקס לא באמת מסתיים כשהגברת השמנה שרה, אלא כשהאדון הערום גומר.
האורגזמה שלו היא צלצול ההפסקה של הסקס, היא הביס האחרון מהעוגה, היא הנפת הדגל הלבן של כניעת הגוף ליצרים והיא לחיצת היד שבסוף סגירת עסקה משתלמת במיוחד. מה הפלא שכשהוא לא גומר את לא יודעת מתי להפסיק? מה, את פשוט אמורה להמשיך להתחכך בו עד שמישהו מכם מקבל שפשפת?
ביננו? במקרים כאלה אנחנו בדרך כלל מחכות ש"יעליבו" אותנו, שירמזו בעדינות שדי, שהם נהנו ועכשיו הם עייפים ואז את עושה פרצוף של "איזו באסה" ומחייכת מתחת לשפם כי הנה, הוא אמנם לא גמר אבל הוא גמר אומר לגבי הסקס ואת לא צריכה להיות המחליטה או לחילופין הפוגעת.
זה שהוא לא גומר, או זה שקצת קשה לו להתניע, לא אומר שיש לו בעיה. כמו שאת לא רצה לגניקולוג כי את לא מרטיבה את התחתונים אחרי נשיקה, ככה גם הוא לא אמור לעמוד דום ברגע שנתת לו פקודה או הראית לו את החזיה החדשה שקנית באינטימה. לפעמים כל הרצון שלנו דווקא מרחיק את הרגע המיוחל כי זה פשוט מלחיץ. תחשבי שהוא היה עומד לך על הראש ושואל אותך אם גמרת וכשהיית אומרת לו שלא הוא היה מטה את הראש לצד ושואל אותך בטון של פסיכולוג מה לא בסדר. אם זה נשמע לכן הגיוני ורגיש, לכו לשטוף פנים כי כנראה התייבשתן: זה לא רגיש, זה מביך ופוגע ולגמרי מייבש את החשק.
אז מה כן הדרך הבוגרת לסיים סקס שלא נגמר באורגזמה? פשוט לדבר על זה, להוציא את העוקץ מהסיטואציה. תשאלי אותו אם הוא מרגיש שהוא יכול לגמור או רוצה שתמשיכו לנסות, או שתגידי לו שגם את עייפה, גם זה מותר. אל תפחדי שקיימת בעיה, אל תאיצי בו, אל תעלבי ממנו, אל תסובבי את זה כלפי עצמך. נסי להיזכר כמה פעמים את נהנית מהסקס והכל היה מעולה ולמרות שלא גמרת, השמש עדיין זרחה למחרת בבוקר. המטרה שלך צריכה להיות העונג כמכלול ולא שלולית של עונג כראיה.
כבר כתבתי פעם או מאה פעמים שסקס טוב זה מעגל, אתה משדר את מה שאתה מקבל ומעניק את מה שמעניקים לך. ברגע שמסירים את החסמים מהעיניים ורואים את הסקס כמכלול, האורגזמה הופכת להיות הדובדבן שעל הקצפת, אבל גם בלעדיה עדין יש את הקצפת עצמה ועוד הרבה גלידה מתחת.