מבט קצר על ההיסטוריה, מלמד אותנו שכל התגליות המרעישות בנוגע לאורגזמה הנשית היו תוצר לוואי נפלא של מחקר רפואי בנושא אחר לגמרי. החל מהויברטור שהומצא כדי להפיג מתחים וגם לרפא כאבי ראש (ואלוהים כמה שהם צדקו) ועד הגילוי המרעיש שהתגלה רק בשנת 2005 כחלק ממחקר על דרכי השתן, לפי, הדגדגן כפי שאנחנו מכירות, הוא רק שלוחה של איבר פנימי הרבה יותר גדול.
גם הגילוי הבא הוא תוצאה של מחקר בנושא דליפות שתן. אני מדברת כמובן, על שרירי רצפת האגן (שריר ה-PC) כשהתסבר שהחיזוק שלהם טומן בחובו לא רק יתרונות בריאותיים - אלא גם את המפתח לאורגזמות חזקות הרבה יותר. בקיצור, שנתחיל?
ובכן, בשביל הקסם הבא שלי אני צריכה שתדעי קודם כל על איזה שריר אני מדברת, אז אולי כדאי שתלכי לעשות פיפי. בזמן שאת יושבת על האסלה, נסי לעצור את הזרם לכמה שניות (בין 2 -5) ושחררי. אותו שריר ש"מחזיק" את השתן בפנים הוא האחד שאת צריכה להכיר. ותזכרי טוב את התחושה הזה. כי את תודי לי אחר כך.
עכשיו כל מה שאת צריכה, זו דקה פנויה. זה יכול להיות במקלחת, כשאת מצחצחת שיניים או אפילו כשאת תקועה בפקק, כדי לבצע את אחד מהתרגילים הבאים:
1. כווצי את השריר למשך שתיים עד שלוש שניות. שחררי לשלוש שניות נוספות וחזרי על הכיווצים והשחרורים כעשר פעמים, פעם אחת ביום.
2. כווצי את השריר בקצב מהיר למשך שניה והרפי לשניה נוספת. הקפידי על עשר חזרות בין פעמיים לשלוש ביום.
3. תרגיל למתקדמות: שכבי על הגב ונסי "לאסוף" את כל אזור האגן (מדובר בשילוב של הכנסת הבטן פנימה וכיווץ שרירי ה-PC). התחושה אמורה להיות דומה לשאיבה של מים דרך הוואגינה תוך נשימה עמוקה. החזיקי את האוויר למשך כמה שניות ונשפי באיטיות תוך כדי "דחיפה החוצה" של המים הדימיוניים ששאבתן קודם.
כנראה שבהתחלה אולי תוכלי להחזיק רק שנייה או שתיים וזה בסדר גמור. גם מרתון את תצליחי לרוץ ביום הראשון במכון הכושר. ומפתה כלל שניתן, לא מצופה ממך להצליח לפתוח בקבוק בירה עם הוואגינה שלך בסוף. אך כמו בכל שגרת אימונים, הכלל החשוב ביותר הוא כמובן - התמדה.
זה עניין של למצוא סך הכל דקה ביום כדי להשקיע בעצמך. זה ייקח בערך חודשיים עד שתחושי הבדל של ממש אבל אם תלמדי איך לשלוט בשריר הזה, עולם שלם של אורגזמות עוצמתיות וחוויה מינית חדשה לחלוטין, מובטח לכן.
אז מה בעצם קורה שם ולמה זה כל כך אינטנסיבי? בגדול, זה כמו שבזמן אורגזמה ממש טובה יש מן תחושה שאנחנו נכרכות סביב הפין. או לחילופין, מכווצות חזק כדי להרגיש את החיכוך בנקודת הג'י. רק במקום כמה שניות - זה לאורך כל הסקס.
למה? בדיוק בגלל ההסבר מתחילת הכתבה. הדגדגן הוא הרבה יותר מהכיפה הקטנטנה שמבצבצת מבין שפתי הפות. החלק הזה הוא רק "גולת הכותרת" של איבר בגודל 12 ס"מ שלמים שמשתרעים עד אזור הפרינאום (אזור החיץ בין הוואגינה לפי הטבעת) וממוקם בערך מאחורי השפתיים הפנימיות.
איך זה קשור אלינו? פעולת הכיווץ והשחרור מפעילה גם את החלק הפנימי של הדגדגן פלוס דפנות הנרתיק שמפעילות לחץ על נקודת הג'י. אתן מבינות לאן אני חותרת? השרירים הללו בעצם רותמים ומאגדים את כל האזורים החשובים ביותר - משמע שליטה בהם וחיזוק שלהם יכולים לעודד ולהעצים את האורגזמה מכיוונים שמעולם לא הכרתן.
בעיקרון, הכיווץ והשחרור מזרים דם אל שרירי הנרתיק, אבל גם מחזק את השריר השריר שאחראי על הסיכוך בזמן מין ומעצים את החיכוך בינך לבין האיבר ובין האיבר לבין אלוהים. זה לא קורה תוך לילה, אבל עצם העובדה שאת מתחילה להיות מודעת ליכולת שלך ולכך שזה בכלל לא מסובך, מורידה המון לחץ וחששות מהרבה נשים ובינינו? אין מעכב אורגזמה גרוע יותר מבושה.
בקיצור, אחרי שנים שדיברנו על אורגזמה דגדגנית וקינאנו באותן ספק נשים ספק חדי קרן שגומרות מחדירה, שנאנו את פרויד שקרא לנו "לא מפותחות" והיינו בטוחות שיש חוויה מינית כל כך הרבה יותר טובה שבחיים לא נזכה לה כי אנחנו פשוט לא בנויות ככה\ ופתאום באמצע החיים באה איזו אחת - ד"ר הלן אוקונל שתבדל"א, ואומרת שאין דבר כזה אורגזמה בלי איזו שהיא מעורבות של הדגדגן. מה אני אגיד לכן, נראה לי שניצחנו גם בסיבוב הזה.