כל הנשים חולמות למצוא גבר אינטליגנטי, שרירי, ספונטני ומלא חוש הומור, וכולן מתפשרות בסוף על משהו: אחת התפשרה על המראה החיצוני, אחרת על הקרחת, שלישית ויתרה על התואר האקדמי. נשים מספרות על הפשרות שהן עשו עם בן הזוג שלהן
נורא רציתי כבאי, התפשרתי על רואה חשבון | צילום:
istockphoto
"רציתי יהודה לוי, התפשרתי על שמן"
אני תמיד נמשכתי לסוג מאד מסוים של גברים: רזים, בנויים טוב, גבוהים, סוג של יהודה לוי – חמודים וקצת חננים. בתחילת הבליינד דייט עם החבר שלי לא התלהבתי במיוחד. אבל כשהתחלנו לדבר פתאום לא ראיתי את זה שהוא שמן או את זה שהוא לא בדיוק שיא החתיכים - בשבילי הוא הפך להיות מספיק חתיך ומתוק, ועכשיו אני אוהבת אותו כמו שהוא. למרות שלא היה מזיק אם הוא היה דואג לבריאות שלו יותר.
"ויתרתי על חוש הומור"
לאקס שלי היה חוש הומור מופלא, והוא היה מצחיק אותי בלי הפסקה כשהיינו יחד. אני מודה שזה קצת חסר לי בזוגיות הנוכחית, אבל עובדה שזו תכונה שאני מוכנה לוותר עליה.
"האמנתי שאהיה עם הייטקיסט, קיבלתי אמן"
תמיד צחקו עלי שאני יוצאת רק עם עובדי הייטק משעממים, חסרי חוש הומור ועם רכב חברה. וראו זה פלא - מצאתי את עצמי מתחתנת עם מוזיקאי יצירתי בעל עסק עצמאי, שלוקח איתו גיטרת חבר'ה לכל מדורה.
"פעם חשבתי שאהיה רק עם גבר"
אצלי זה היה עניין של גיל, ניסיון ופתיחות מחשבה. כשהייתי צעירה, רשימת המכולת שלי כללה שהוא יהיה גבר, בגילי או מבוגר ממני, גבוה ובמצב כלכלי סביר. מאז התנסיתי, הכרתי, הייתי, נפרדתי, חידדתי את ההבנה שלי לגבי עצמי ולגבי זוגיות - והרשימה הזו היום משקפת בעיני כמה הייתי צעירה ולא הבנתי מה חשוב באמת. היום אף קריטריון טכני לא מהווה מכשול - לא ענייני מראה, לא ענייני גיל ואפילו לא מגדר.
אני חיה עם בחורה, היא נמוכה ממני ב-10 ס"מ, צעירה ממני בשש שנים, ומצבה הכלכלי סטודנטיאלי מינוס. אז כן, רשימת המכולת שלי השתנתה מאד עם השנים.
"היו לו את כל התכונות הרעות"
יצאתי לא מזמן עם בחור שהיה התגלמותן של כל התכונות שנשבעתי שלא יהיו לבן זוגי: נמוך, עם מפרצים, עצבני, ללא השכלה, צעיר ממני בהרבה, מעשן סיגריות ולא רק, ערס – מספיק תכונות רעות בבן אדם אחד, לא? אבל האמת שזה לא עבד לא בגלל כל הסיבות האלה, אלא דווקא בגלל סיבה נורא בנאלית: אנחנו גרים רחוק אחד מהשנייה ועובדים נורא קשה. באסה.
מילא שהוא נמוך - בחיים לא חשבתי שאני אהיה עם גבר לבן | צילום:
peeterv, Istock
"התפשרתי על גבר שלא משתגע על המשפחה שלי"
בכל זוגיות יש פשרות. אני תמיד אמרתי לעצמי שלעולם לא אהיה עם מישהו שלא אוהב לבלות ולצאת למועדונים, עם מישהו נמוך ממני או עם מישהו שלא ירצה להיות עם המשפחה שלי בכל רגע נתון. ובפועל, הגבר שלי לא אוהב מועדונים בכלל, הוא לא אוהב להיות עם המשפחה שלי למשך זמן ארוך כי אחרת הוא משתגע, והוא בגובה שלי. אבל הוא מתוק, כנה, יש לנו תקשורת נהדרת, הוא נותן לי ביטחון ומעשיר אותי. אם הייתי רודפת אחרי החלום שלי, כנראה שהייתי צריכה להמשיך לחפש לי כבאי.
"הוא לא אקדמאי"
כשאני חושבת על בני הזוג שלי בעבר, כולם היו בקטגוריה שרציתי. אקדמאים, אנשי הייטק, שנדלקו על החנונית מלאת האנרגיות. אבל מה – הם לא ידעו איך להתמודד איתה בשיט. עכשיו אני עם בחור שאינו אקדמאי, אבל איתו בפעם הראשונה אני לא מרגישה שאני צריכה להתפשר על שום דבר.
"רציתי שאפתן, קיבלתי וורקוהוליק"
אומרם "היזהר במה שאתה מבקש", ונראה לי שלכל סעיף ברשימת מכולת שלנו יכולים להיות שני צדדים. אני למשל תמיד רציתי בן זוג עצמאי ושאפתן, וקיבלתי כזה: הוא עובד מהבוקר עד הלילה, ואנחנו בקושי נפגשים. לפעמים צריך לחשוב טוב-טוב על הקריטריונים שלנו.
אז יש לו BA כללי. זו לא סיבה לעזוב אותו | צילום:
TatyanaGl, Istock
"לא הייתי מתסכלת עליו ברחוב"
בן הזוג שלי לא נראה כמו המראה שאני אוהבת. בחיים לא הייתי מסתכלת עליו ברחוב, ואם הוא היה מתחיל איתי הייתי מנפנפת אותו בגסות. הקריטריון היחיד במראה החיצוני שלו שמתאים למה שרציתי זה שהוא גבוה ממני. אז מה בכל זאת כבש אותי אצלו? הוא החבר הכי טוב שלי. בחיים לא הייתה לי חברה טובה כמוהו. הוא הדבר הכי מדהים שקרה לי בחיים.
