"שיחת נפש עם האקס"
"כל פעם שאני נפרדת מבחור, אני מוצאת את עצמי מרימה טלפון לאקס המיתולוגי, ההוא, מפעם, הנצחי. בדרך כלל, זה תמיד עובד ומרומם את מצב רוחי. עד הפעם האחרונה. נפרדתי מי', אחרי שלושה חודשים טובים וחודש אחד פחות, וישר הרמתי טלפון לאקס. הבעיה היא שהטלפון נעשה מהר ומוקדם מדי. ובמקום ליהנות מסקס עם האקס, מצאתי את עצמי בוכה לו על הבחור. בקיצור, זה ללא ספק הייתה תפנית מעניינת, ומאז גם האקס לא מדבר איתי".
(ענת, 28, תל אביב)
"להתראות חבר, שלום פיצה"
"לא יצא לי להיפרד מהרבה בחורים בחיי. אני בחורה די זוגית ומחויבת. היו לי שלוש מערכות יחסים עד כה, ועם השלישית אף התחתנתי. אבל השניים הראשונים גרמו לי להעלות 20 קילו במשקל ביחד. כל אחד 10 קילו בקלות. איכשהו, מהרגע שאני נפרדת מהם, אני מתחברת חזק לפחמימות. באותו הרגע, אני נהנית מכל ביס וזה לגמרי מוציא אותי מהדיכאון. את הקילוגרמים העודפים אני מגלה רק כשמגיע בחור חדש שמעניין אותי, או אז אני נגמלת מהפסטות ויורדת במשקל רק מלחשוב על החדש".
(ירדן, 32, רמת גן)
"מגהצת כאילו אין מחר"
"לא נעים לומר, אבל כשמגיע השלב להיפרד, וכשאני סגורה על עצמי לגמרי שזה הצעד הנכון, אני תמיד דואגת שזה יקרה דווקא ביום חמישי. כך שבסופ"ש אוכל להתפנות למסע שופינג עצבני בלי לקחת יום חופש מהעבודה. שופינג הוא התרופה הכי טובה עבורי בכל משבר בחיי, וזה תמיד משפר לי את מצב הרוח".
(נועה, 35, חולון)
"מעצבת מחדש את הזיכרונות"
"בפעם האחרונה שנפרדתי מחבר, זה קרה בסלון של הדירה משותפת שלנו. זו הייתה דירה מהממת במרכז תל אביב ששילמנו עליה פרוטות בהתחשב למצב. האקס החליט שבלעדיי אין לו מה לחפש במרכז, והחליט לחזור לעיר הולדתו הצפונית. אני הייתי בדילמה רצינית אם להישאר בדירה עמוסת זכרונות אבל מציאה של ממש, או לחפש התחלה חדשה. בסופו של דבר, הקשבתי ללב. והוא אמר לי לעצב מחדש את הדירה. העפתי כל מה שקשור אליו, קניתי ריהוט חדש ויצרתי לעצמי דירה מעוצבת וחדשה. כמובן שהזיכרונות עוד היו בכל פינה, אבל גיליתי שאף גבר (שפגשתי עד כה לפחות) לא מתעלה על דירת שלושה חדרים מרוהטת וזולה יחסית בתל אביב".
(נורית, 29, תל אביב)
"כל פרידה מוציאה את המשוררת שבי"
"פרידה מוציאה ממני את הפרסונה הפיוטית. מאז ומתמיד ניהלתי יומן, אבל שמתי לב שבתוך זוגיות, אני לא כותבת בכלל, אבל מיד אחרי פרידה, אני מעמיסה מילים על דפים ריקים. זאת לגמרי התרפיה שלי. עוד שריטה היא לכתוב מכתבים פתוחים לאקסים שלי. ברור לי שאני לא שולחת אותם, אבל עצם העובדה שאני כותבת משהו שמיועד למישהו, משחררת ממני הרבה מאוד רגשות, טובים וגם רעים. ככה יוצא שכל היומנים שלי עמוסים בתקופות של אחרי פרידה בלבד. וכל מה שקרה בין לבין, אני משאירה לזיכרון".
(ליאת, 31, נס ציונה)
"נפרדתי מרועי. זכיתי בבילבי"
"כל מערכת יחסים שנגמרה לי הכניסה אותי לדיכאון היסטרי. אני מסתגרת בבית ושוכחת מהעולם. בפרידה האחרונה מרועי, אחרי שלוש שנים של קשר, חשבתי שאני אמות מבדידות. חברה טובה הצליחה להוציא אותי מהבית (אלוהים יודע איך) ולקחה אותי ליום אימוץ כלבים. בדיעבד, זה היה סיפור מכור מראש. התאהבתי שם בכלבלב שחור עם כתמים לבנים, והקטנצ'יק הזה הוציא אותי מהמשבר בשניות. פתאום היה לי מישהו אחר לרוץ איתו. לאמץ בעל חיים אחרי משבר זה הטיפ הכי טוב שיכולתי לתת למישהו".
(דנה, 28, חיפה)
"מזמינה כרטיס בהזדמנות הראשונה"
"פרידות זה הדבר הכי מחורבן שיכול לקרות למישהו. אין דבר עצוב יותר. מלבד אולי מוות, ובינינו, בכל פרידה משהו גם ככה מת. לכן, כל פעם שזה קרה לי (משהו כמו 4 פעמים משמעותיות במיוחד), החלטתי שהחיים קצרים מדי ומיהרתי לקנות כרטיס טיסה לאנשהו. כדי לברוח. ובמקום לברוח לאוכל, עדיף שזה יהיה על אי אקזוטי. לשמחתי, תמיד היו לי מספיק חסכונות בצד ומספיק חברות ספונטניות. עיר זרה, שפה חדשה וסטוצים עם בחור תוצרת חוץ, תמיד עזרו לי להתאושש".
(נוגה, 33, הוד השרון)