אחד עשה את זה בחופשה בתאילנד, השני סימס הודעה לקונית והשלישי השאיר פתק על הדלת: אין באמת דרך טובה להיפרד ממישהו, אבל בהחלט יש כמה דרכים משפילות. הבנות של "יש לי וידוי" נזכרות בפרידות שצילקו אותן לכל החיים
"כשהאהבה הראשונה שלי השתחרר מהצבא, הוא החליט שהוא רוצה לעשות טיול מסביב לעולם. אחרי חודשיים גם אני סיימתי את השירות והחלטתי להפתיע אותו בתאילנד ולהצטרף אליו לחודש. השבועיים הראשונים היו רומנטיים בהשפעת ההפתעה, אבל אחר כך משהו לא זרם. בשבוע השלישי הוא לקח אותי לשיחה על החוף, מאחורינו המון רוקד, מלפנינו ים, והודיע שהוא מרגיש שזה כבר לא זה והוא רוצה להמשיך הלאה בטיול בלעדיי. האידיוט עוד העז לומר לי: 'ממי, אל תסתכלי אחורה. אל תיתקעי לי'. אדיוט!". (ליאת, 29, חולון)
לא עומד באולטימטום
"הוא ללא ספק היה האהבה הכי גדולה שלי. היינו ביחד שנה והייתי מאוהבת קשות. לקראת הסוף הרגשתי שאני רוצה יותר והצבתי לו אולטימטום: תפנה יותר זמן לקשר או שאני הולכת. לרגע לא חשבתי שהוא יבחר באופציה השנייה. אחרי שניהלנו שיחת נפש הוא אמר לי שהוא צריך זמן לחשוב על זה. סגרנו על שבוע שבמהלכו הייתי כואבת אבל אופטימית, וכעבור שבעה ימים קיבלתי ממנו SMS שאומר: 'מצטער. לא מסוגל לעמוד באולטימטום שלך'. ואם זה לא משפיל מספיק, הוא גם טרח להוסיף פרצוף עצוב". (נעמה, 32, חיפה)
וואלה, הייתי בטוחה שאני החברה שלך
"הייתי בת 16, נערה מאוהבת טיפוסית עם כל מה שמשתמע מכך. יצאתי עם איזה קקה אחד בן 18. הוא היה הנשיקה הראשונה שלי והכי התלהבתי ממנו (היום לא ברור למה, הוא היה הכי גמד עלוב). אחרי חודש אינטנסיבי ביחד הוא התגייס, ובמשך שבועיים לא דיבר איתי. ואז הוא יצא שבת, התקשרתי אליו והוא אמר 'תגידי לי מזל טוב, יש לי חברה חדשה'. אין, אין דברים כאלה". (דניאלה, 34, רמת גן)
באמת, אני פרנואידית?
"בלימודים לתואר ראשון למדתי בטכניון, והכרתי שם את אחד הבחורים הכי שווים על הנייר: יפה תואר, חכם שאין לתאר וחברותי להפליא. לא הבנתי איך, אבל הוא בחר בי, והיינו ביחד שנתיים נפלאות וגם עברנו לגור ביחד. לקראת הסוף הוא התחיל להתנתק ואמר שהוא רוצה לגמור את זה. הוא פינה את החפצים שלו צ'יק צ'ק, וכעבור שבוע בלבד ראיתי אותו צועד יד ביד עם 'הידידה למבחנים' שלו. זאת הייתה השפלת חיי. הייתה לי תחושה שיש שם משהו, אבל הוא תמיד לעג לי שאני פרנואידית". (אורלי, 28, קרית אונו)
היינו מסתפקות ב"זה לא את זה אני" | צילום:
istockphoto חזרתי הביתה והוא היה ריק
"הוא במקור מאילת, אני תל אביבית קלאסית. כשהכרנו הוא שכר דירה ברמת גן, האהבה פרחה, והוא עבר לגור איתי. הוא כל הזמן דאג לומר שאת החיים שלו הוא רואה שם, בעיר הדרומית. לי היה ברור שאין סיכוי. הייתה תקופה שלא הפסקנו לדבר על זה, ויום אחד אני חוזרת הביתה ומגלה שהוא לא שם. לא הבגדים שלו. לא החפצים שלו. לא הריח שלו. הוא פשוט לקח את הדברים שלו, עלה על טיסה וחזר הביתה. הוא השאיר לי פתק עם שורה תחתונה: 'כואב לי, אבל אין לנו עתיד משותף'". (אסנת, 35, תל אביב)
גם את קארי ברדשו זרקו בפוסט-איט
הוא קיבל רגליים קרות
אין באמת זמן טוב לעשות את זה, אבל יש קונצנזוס על תאריכים מסויימים. כשהייתי בת 25 הייתי בזוגיות שהובילה לחתונה. הכל היה טוב, אבל פתאום הוא קיבל רגליים קרות. דיברנו על הפחד שלו ואפילו הלכנו ביחד לטיפול זוגי. היה נראה שיש על מה לעבוד ויש עם מי לדבר. חודשיים לפני החתונה שלנו היינו בחתונה של החברה הכי טובה שלי. קלטתי שהוא מרוחק, ואז בדרך חזרה הביתה הוא אמר לי שהוא לא מסוגל. שהוא רוצה להיות איתי, אבל לא להתחתן. מדהים איזה טיימינג הוא בחר לעצמו. אחר כך עוד הייתי צריכה להתמודד עם תמונות שלנו מהחתונה ההיא. לבד". (ענת, 30, נס ציונה)
הוא צילק אותי לחיים
"אחרי חצי שנה ביחד הוא אמר לי שהוא כבר לא נמשך אליי. אחרי שמשכתי אותו בלשון, הוא פשוט אמר לי שהשמנתי וזה כבר לא עושה לו את זה. היה לו קשה להגיד את זה, אבל אלוהים רק יודע שלי היה הרבה יותר קשה לשמוע את זה. אין דבר משפיל יותר מזה בעיניי, וזה צילק אותי לחיים". (מיטל, 27, ראשון לציון)
