לרגל השנה החדשה נפל עלינו מצב רומנטי של התחלות, ואין כמו סיפורי הכרויות מרגשים בשביל להביא לנו קצת נחת. על זאת שמצאה אותו בערב אלכוהולי לא אופייני, זאת שנתקלה בו במסיבת גייז, וזאת שהכירה דווקא בניו יורק. האהבה הכי מעבר לפינה
מדהים שמצאתי אותו בסוף דווקא בניו יורק | צילום:
Izabela Habur, Istock
"הוא רץ אחרי והתרסק על הרצפה"
"את בעלי הכרתי במסיבה רווית אלכוהול, מה שגורם לכל מי שמכיר אותנו להרים גבה שכן שנינו לא טיפוסים מתקרחנים ומשתכרים. אבל באותו יום, לפני שמונה שנים, יצא שכל אחד מאתנו הגיע למסיבה של חבר משותף והחליט שהוא שותה בכמויות. ויצא שברגע אחד של ביטחון עצמי מופרז (כך הוא דואג לומר לי), הוא לקח אותי לזרועותיו ורקדנו צמוד צמוד.
למרות אדי האלכוהול, אני זוכרת עד היום את המבט שהחלפנו תוך כדי הריקוד, משהו כמו 'אני לא עושה את זה בדרך כלל, אבל היי, זה מרגיש לי נכון'. בסוף הערב הוא ביקש ממני את הטלפון, ובאקט של פאם פטאל אמרתי לו שייקח מהחבר המשותף והלכתי. בעודי יורדת במדרגות אני שומעת קול התרסקות מאחוריי, וקולטת אותו מועד במדרגות, מתנשף ואומר לי: 'מסתבר שאין לו את הטלפון שלך. אז תתני לי את?'. היום אנחנו נשואים ארבע שנים ויש לנו שני ילדים". (דריה, 30, פתח תקווה)
"הרגשנו שהיקום שידך בינינו"
"נפגשנו בפאב שכונתי, קטן וצפוף. ישבתי ממש על הדלת כשהוא נכנס. לא היה לו מקום לזוז, ויצא שהוא עמד אשכרה עליי. לא הייתה דרך לצאת מזה מלבד לדבר. זה כנראה סיפור הכרות די טריוויאלי, רק שאני מאמינה שהיקום פעל לטובתנו: אני הגעתי למקום עם מישהי שהכרתי בעבודה, וזו הייתה הפעם היחידה שיצאנו יחד. הוא הגיע למקום עם חבר ותיק שפגש יום קודם ברחוב, והם החליטו לצאת לדרינק, ולשנינו יש תחושה שהגענו לשם רק כדי לפגוש אחד את השני. כעבור 3 שנים בדיוק מאותו היום, ואפילו באותה השעה, נולד הילד ההורס שלנו".(מירית, 29, הרצליה)
"הוא חתך לי את הענבים לחצי"
בשנה שאחרי הצבא נסעתי לניו יורק במטרה לברר לגבי לימודי קולנוע ב NYU-. אחרי כמה סיורים, פגישות וכמובן סבב שופינג קל, גמלה בליבי ההחלטה שאני רוצה ללמוד שם. התיישבתי בבית קפה קטן ושכונתי כדי לחשב את צעדיי הבאים, ובעיקר לחשוב איך אבשר להוריי הציונים שאני רוצה לעזוב את הארץ. הזמנתי מיץ תפוזים ושקעתי במחשבות. לפתע שמעתי קול בס עמוק עם מבטא ניו יורקי בדיוק כמו בסרטים שאומר: 'זה מאוד בריא מיץ תפוזים'. הסתובבתי ואמרתי באנגלית מגמגמת, 'כן, אבל במקום שממנו אני באה זה הרבה יותר זול'. והשאר היסטוריה. כבר בבוקר הראשון, כשהוא הכין לי סלט פירות וחתך כל ענב לשניים, ידעתי שזו אהבת אמת. הוא אמנם מבוגר ממני ב-13 שנה, אבל הוא לפחות יהודי מבית טוב. כיום אנחנו נשואים באושר כבר עשר שנים ומתגוררים בארה"ב". (נועה, 35, ניו יורק)
"הוא נעל קרוקס. הייתי צריכה לדעת"
יש הרבה דברים מוצלחים במסיבות גייז, אבל סטרייטים זה לא אחד מהם. ערב לפני כן השלכתי את עצמי לשווא על איזה קראש אקראי, ולכן כל מטרתי בנשף הניינטיז סטייל בוורלי הילס 90210 הייתה לנער את רגשי הנחיתות. הומואים יודעים לפרגן לפעמים.
תמהתי כשמצאתי את עצמי מחליפה מבטים ביישניים עם בחור נאה ביותר, ואף התייעצתי עם שותפתי לריקוד אם היא חושבת שהבחור שלצידו הוא בן הזוג שלו. לימים הבנתי שזה היה אחיו הקטן, וגם שהייתי צריכה פשוט להסתכל על הנעליים. אין סיכוי שגיי היה נתפס מת בקרוקס.
ניסינו לעקוב אחריו גם כשהבחנו שהוא נעלם בתוך המועדון ההומה, וכשראינו אותו שוב, ליד הבר, לוגמות צ'ייסרים שקיבלנו בחינם (כי הומואים יודעים להעריך שמלה נאה), הוא פשוט ניגש ואמר: 'היי, אני רמי'. מסתבר שהוא הגיע לשם בטעות ונשאר בגלל השירות. אנחנו חיים באושר עד עצם היום הזה". (דניאלה, 28, בית יצחק)
"הוא חיזר אחריי דרך העיתון"
"כתבתי טור במקומון נידח, אבל הוא הפך לפופולרי למדי ביישוב שגרתי בו. בעלי, שאז היה בחור עלום, זיהה בין השורות את האישיות הכובשת שלי והתאהב. הוא החליט שהוא רוצה אותי. מכיוון שגרנו ביישוב די קטן, דרכינו הצטלבו מספר פעמים, אבל בכל פעם שנינו היינו בזוגיות עם אחרים. זה היה קשר לא ברור –הוא מחזר אחרי ב'אפלטוניות' ומנסה להתיידד איתי, ואני הודפת אותו. לא הבנתי למה אני צריכה עוד ידיד בחיי, ולמה הוא כל כך מתעקש.
יום אחד שנינו היינו פנויים. הוא הודה שהכוונות שלו רומנטיות לגמרי. אני עדיין לא התלהבתי, אבל אחותי, שהכירה אותו, התעקשה שאני חייבת לתת צ'אנס. אחרי שנתיים של היכרות מוזרה יצאנו לראשונה לדייט רומנטי אמיתי, ואני חושבת שבאותו היום שנינו ידענו שכנראה שמצאנו. התחתנו אחרי שנה". (נעמה, 29, חיפה)
תכלס לא הייתי צריכה עוד ידיד אפלטוני | צילום:
Spanic, Istock
"הוא היה מלא שמחת חיים ומאוד הזוי
את בעלי הכרתי אחרי שנים של בלגנים, פיזוזים וסטוצים, שגרמו לי להבין שלא חיפשתי במקומות הנכונים. בת דודתי המקסימה שהבחינה במצוקתי החליטה לסדר לי בחור 'מלא אור'. 'גם אם לא יילך', אמרה, 'בטוח יהיה לך כיף', הבטיחה. נפגשנו בבליינד דייט טיפוסי, והוא ללא ספק היה בחור מלא שמחת חיים. התקשיתי להאמין שזה אמיתי, אבל הטוב שפרץ ממנו עשה לי נעים, כמו משב רוח רענן מהילדות, כזה שלא תלוי בדבר. כשיצאנו מהבר הרגשתי תחושה מוזרה, שלראשונה גם לא הייתי יכולה להסביר ולנתח אותה במילים הגיוניות – פשוט ידעתי שאנחנו עוד לא יכולים להיפרד. משהו חייב להימשך. אז הזמנתי אותו אליי לדירה (לשמוע תקליטים) ומאז באמת לא נפרדנו". (אסתי, 31, גבעתיים)
