כשאני שואלת אישה שבאה לייעוץ "האם את מאוננת", אני כמו יושבת על גדר. 50% שכן ו50% שלא. כן - יש נשים רבות שאף פעם לא הביאו את עצמן לגירוי מיני, לעונג עצמי או לאורגזמה. הנשים האלו חושבות שהן הנשים היחידות בעולם שלא מאוננות. אז זהו, שלא.
אין לכן מושג כמה נשים כאלה יש בעולם, והן לא יודעות אחת על השנייה. כל אחת מהן חושבת "רק אני". את מוזמנת להרגיש נורמאלית במצב הלא הגיוני הזה - כי דווקא יש בו הרבה היגיון: לא קיבלנו חינוך וחניכה, קיבלנו מסרים שמרניים מכל עבר. זה בא באוויר, זה בבהלה של אמא או של כל מבוגר אחר שראה אותנו כילדות נוגעות בעצמנו, זה במבנה של הגוף שלנו שמסתיר מאיתנו את איבר המין שלנו. זה בפליק הקטן על היד כשהיא נשלחה לשם, זה במסר "תסגרי את הרגליים, את לא בעבודה" שהגיע מהחברה.
נשים רבות מאוד מעולם לא נגעו במגע ישיר בפות שלהן שלא למטרות טכניות. נשים רבות לא יודעות איך היא נראית, ולנשים רבות עוד יותר אין מושג איך היא אוהבת שבעלת הבית נוגעת בה - כי היא לא נוגעת בה. בדרך כלל זה מגיע יחד עם איזה זיכרון עמום - שפעם, כשהייתי ילדה, באמת הייתי מתחככת על פינות של שולחנות או על עמודים בגן השעשועים... לפעמים יש אפילו זיכרון של אוננות אקטיבית בנעורים, לרוב לא עם האצבעות אלא עם כרית או דרך התחתונים. אבל משהו מתישהו סגר גם את זה, וכל המושג הזה של אוננות נשית אולי קיים מסביבן, אבל לא נוגע בהן.
נשים רבות לא מאוננות כי הן נגעלות או מנותקות מהמיניות שלהן – אבל יחד עם זאת, הן יודעות שאנחנו חיות בעידן בו נשים לקחו בעלות על המיניות שלהן, ולכן הן מניחות שכל שאר הנשים בריאות ונינוחות מול הפות שלהן, ושכולן מאוננות להן בטבעיות ומומחיות בעונג האישי.
לסחוט מעצמנו אורגזמה וללכת לישון
יש עדיין הרבה בושה של נשים בעונג של עצמן. האוננות היא מעשה כל כך אישי, לא "עבור" ולא "עם" אף אחד אחר - רק עם עצמך, וזה מעורר את הבושה הכי גדולה: הבושה מעצמי שאני בכלל יצור מיני עבור עצמי. נשים רבות יכולות להיות מיניות עבור גבר או אישה שאיתם, אבל לא עבור עצמן.
הבסיס של התופעה הנפוצה הזו יושב על מסרים שכולנו גדלים עליהם: שהגוף שלנו נועד ליהנות ממין רק במערכות יחסים מיניות עם האחר, שמערכת יחסים מינית יש לנו רק עם מישהו חיצוני לנו, וגם שם אנחנו אחראיות על העונג שלו ולא על שלנו. כל כך הרבה שנות היסטוריה עברו עלינו בהתייחסות למין כמשהו שאנחנו עושות "בשבילו", וגם אם כבר התעדכנו ואנחנו כבר מבינות שמין יכול להיות נפלא ומענג גם לאישה, המחסומים, הבושה והאשמה נצטברו בגוף והשתיקו את הצורך או את העונג.
הרעיון שמערכת היחסים המינית הראשונית היא שלנו עם עצמנו לא ממש נחת למחוזותינו עדיין. ואז גם כשאנחנו מאוננות זה בגניבה, בסוד, באשמה, במהירות, כדי לסחוט מעצמנו אורגזמה וללכת לישון או לעבודה. ולכן נשים שהאורגזמה שלהן לא מגיעה כל כך בקלות נמנעות בכלל מלהתעסק עם עצמן ולנסות, כי אצלן זה לא אפטצ'י לפני השינה. נשים שהאורגזמה שלהן דורשת יותר בכלל לא מתחילות, כי הן בכלל לא יודעות איך עושים את זה.
מה אפשר לעשות? במקום להתכוון "לאונן", אני מזמינה אותך להתכוון "לענג את עצמך". הזמיני את עצמך לנוח בתוך כוונה להרגיש נעים ומינית עם עצמך. לענג את כל מה שבא לו להתענג בגוף שלך. זה כל כך אחרת מאוננות, אפילו אם בסופו של דבר את מגיעה לאותו המקום.
כשאישה מתחילה לענג את עצמה, היא מגלה שבעוד תחומים בחיים היא מתקמצנת על עצמה ולא עושה שיהיה לה טוב. יש כאן הזדמנות ללמוד להיות טובות לעצמנו בכל תחומי החיים - וגם במיניות. משם את יכולה ללמוד להיות מאהבת נפלאה לעצמך, אולי אפילו המאהבת הכי טובה שהייתה לך אבר.
איך נשים שמעולם לא אוננו יכולות ללמוד להתחיל לענג את עצמן? בואי נתחיל בלשים יד על הפות, ויד על הלב, ולהירגע. ולהרפות לתוך זה שאת רוצה לעשות לעצמך משהו נעים ומרגיע, בלי אג'נדה. ואז, את יכולה ללטף את הגוף שלך בסקרנות וחקירה, ולגלות מה עושה לך נעים, מה מעצבן ולמה את סתם אדישה. זה הקשר שלך עם עצמך, חקרי את עצמך בסבלנות. תני לעצמך את מה שהיית רוצה לקבל ממאהב או מאהבת חיצוניים. את בטוח יודעת יותר טוב, אם רק תסכימי לגלות. בשלבים הבאים את מוזמנת להתחיל ליצור קשר ישיר עם הפות שלך. עולם ומלואו מחכה לך שם.
>> בפעם הקודמת גילינו לך שהמון נשים רוצות שהגבר שלהן יפעיל עליהן כוח
הכותבת, מיכל מעיין דון, היא מנחה בינלאומית (ISTA) למיניות מודעת, ממקימי מרכז "אישתר" - לאומנויות האהבה והתפתחות התודעה, מכשירה מנחי קבוצות מיניות מודעת ומנחת סדנת "מערת החשק" לנשים ולזוגות