זה היה הריון לא מתוכנן. קלי מיטשל, סטודנטית לצילום באוניברסיטת איווה בארצות הברית, גילתה שני פסים על סטיק. עם זאת, הבשורה על דבר ההריון הייתה מרגשת והיא ובן זוגה ראו בזה התחלה של חיים חדשים ומשותפים. אולם חודשיים אחרי, בן זוגה קיבל רגליים קרות והחליט לעזוב אותה. המחשבה על גודל האחריות שיהיה עליו למלא כאב צעיר לעתיד הלחיצה אותו ומיטשל ניצבה בפני שתי אפשרויות: לגדל את התינוק לבדה או למסור אותו לאימוץ. לאחר שהבינה שהפיכתה לאם חד הורית לא תספק לבנה את העתיד הטוב ביותר, מיטשל החליטה בצער וכאב לב עצום, לוותר על התינוק ולמסור אותו לאימוץ ברגע שיוולד.
את המסע הכואב היא החליטה לתעד בבלוג חושפני ובו צילומים נוקבים ונוגעים ללב שהציגו את חוסר הביטחון, הספקות, הפחד ובסופו של דבר גם האושר שבהענקת ילד לזוג אוהב.
"הפלה מעולם לא הייתה אופציה"
צילומיה של מיטשל שפורסמו בעיתון הקולג', The Daily Iowan, מתעדים את התקופה בה גילתה על הריונה ועד לרגע בו היא מסרה את תינוקה. זה קרה במאי 2012, כאשר חברה דאז הציע שתמסור את התינוק לאימוץ בטענה שאף אחד מהם לא בשל לגדל ילד. "אני לא יכולה לעשות תינוק שיהיה חלק ממני ולעזוב אותו. אני לא יכולה לוותר על חלק ממני", כתבה מיטשל ביומנה על כך שלא יכלה לשקול לעשות הפלה שכן זו לא הייתה אופציה מבחינתה.
"אני לא יכולה ללדת, להיות בחדר לידה במשך שעות ולחוש את הכאב של התינוק. אני לא יכולה להעניק את כל האהבה הזאת ופשוט לתת אותה כאילו כלום לא קרה". עם זאת ועל אף הקושי העצום, מיטשל הבינה שהיא לא יכולה לגדלו לבד . אמה קישרה בינה לבין סוכנות אימוץ.
אך מיטשל לא הייתה שלמה עם ההחלטה וביולי שנה שעברה, חזרה בה וחשבה שכן תצליח לגדל את התינוק בעצמה. "אני רוצה להגיד לו כל יום שאני אוהבת אותו", כתבה. אך בשיחה שניהלה עם אב התינוק, היא שוב הבינה כי מסירת הילד לאימוץ, תהיה רק לטובתו. באוגוסט, מיטשל כבר בחרה זוג הורים בשם קריסטן ובראיין שהתאימו לפרופיל להורים פוטנציאליים: הם אוהבים את הטבע והחוץ, שניהם עם תארים אקדמיים ושניהם פעילים מאד. אולם, גם אז למיטשל היו ספקות."האם זה חסר אחריות מצדי לבטוח בשני זרים גמורים עם התינוק שלי על סמך פרופיל של ארבעה עמודים ושיחת טלפון של שעה?"
"אני מתרגשת לקבל את חיי חזרה"
חודשים חלפו והריונה של מיטשל התקדם. היא נאלצה לקצץ במשמרות כמלצרית ולעבוד פחות במערכת העיתון של הקולג' בשל תשישות גוברת. באוקטובר היא כתבה שהיא חווה רגעים של עצב מוחלט ולא יכולה להפסיק לבכות במשך שעות. בנובמבר כשהייתה בחודש השמיני להריונה, היא החלה לסבול מבעיטות חזקות של העובר וכן מעלייה במשקלה כתוצאה מההריון. "אני מתגעגעת להתעמלות. אני מתגעגעת להיות רזה, להיות אנרגטית ולנהל קשרים חברתיים," היא כותבת. "אני מתרגשת לקבל את חיי חזרה".
ב-6 בדצמבר, 2012, נולד ליאו, בנה, יום לאחר שציריה החלו. מיטשל החליטה מבעוד מועד שהוריו המאמצים יהיו גם אלה שיחזיקו אותו קודם וכך היה. קריסטן ובראיין, ההורים המאמצים, כתבו על ליאו: "הוא חלק מהמשפחה שלנו ואנחנו מעורבים בכל דבר שהוא עושה. כבר קשה לנו לזכור חיים בהם ליאו לא היה קיים". מיטשל אומרת שמאז שהזוג אימץ את ליאו הם שמרו איתה על קשר במיילים, תמונות וקליפים שלו. המשפחה מתגוררת באוהיו ומיטשל מתכננת לבקר בחודש הבא את ליאו ומשפחתו. קריסטן וקלי שתיהן מתכננות לעשות קעקועים תואמים לכבודו.