אם חייזר מכוכב אחר היה עובר על רשימת החברים שלי בפייסבוק, הוא היה יכול להסיק את המסקנה הבאה: לנשים בישראל יש שני שמות משפחה, ולגברים אחד. בלי לקבל נתונים רשמיים ממשרד הפנים, אפשר בהחלט להצהיר שבשנת 2015 פחות ופחות נשים מחליפות את שמן לאחר החתונה – רבות נשארות עם שם הנעורים שלהן, ויותר ויותר נשים מוסיפות את שם המשפחה של הבעל שלהן לשמן המקורי, והופכות לבעלות שני שמות משפחה המופרדים במקף. בחלק מהמשפחות מקבלים גם הילדים את שני השמות משני ההורים, מה שמאלץ את ההורים להתמודד עם השאלה הטרחנית "אם לילד יש כבר עכשיו שני שמות משפחה, כמה שמות משפחה יהיו לילדים שלו?.."
מה שמשותף לכל המשפחות, בכל אופן, הוא שם המשפחה של האבא – שנותר איתן ויציב. אב המשפחה תמיד יחזיק בשם המשפחה המקורי שלו, ושכל האחרים מסביב יעשו מה שהם רוצים. אלא שיותר ויותר משפחות קוראות תיגר גם על ההנחה השמרנית הזו, ובוחרות בפתרונות אחרים, פורצי דרך וחתרניים, לכאורה – בהם שם המשפחה לא חייב להיות בהכרח נגזרת של הצד הגברי בלבד. וכך מתחילים להפציע להם גם גברים עם שני שמות משפחה המופרדים במקף, ולא מדובר בילדים להורים גרושים כמו שהיינו רגילים אולי לחשוב אם גדלנו בשנות התשעים. הגברים האלה, מודעים ונאורים, בוחרים לאחד את כלל המשפחה החדשה שלהם תחת שם משותף, ובמקביל לתוספת שמקבלת עליה בת הזוג, מקבלים גם הם את שם משפחתה כתוספת לשמם שלהם.
"בהתחלה חשבתי שזה יהיה רק עניין פורמאלי, רק שינוי בת.ז ובמסמכים שמגיעים בדואר", מספר רועי שפיגלר-רז, מוזיקאי מתל אביב הנשוי ללירון ולהם תינוקת. "לא מזמן הוצאתי אלבום תחת השם רועי שפיגלר, וחשבתי שכבר אנשים קצת מכירים אותי ושמבחינת הקריירה לא יהיה נכון לשנות את השם. אבל האמת היא שהשם המשותף מתחיל למצוא חן בעיניי, ואני חושב שאת האלבום הבא אולי אוציא תחת השם החדש".
לירון ורועי לא התעסקו בסוגיית שם המשפחה אחרי החתונה, אבל לפני שנולדה להם בתם הבכורה התחילו לחשוב איך ייקראו לה. "לא נראה לנו הגיוני שלילדה יהיה שם משפחה שונה מלאחד מאיתנו. חשבנו אפילו ליצור שם חדש למשפחה החדשה שלנו, אבל לי היה מאוד קשה לוותר על השם שלי, כיוון שאבי לא בחיים. מצד שני הרגשתי שזה לא הגיוני שלירון תוותר על השם שלה שהוא חלק ממנה, וגם היא הרגישה ככה". בסופה של התלבטות החליטו בני הזוג להוסיף שניהם זה את שמו של השני – והפכו למשפחת שפיגלר-רז. "המשפחות שלנו ממש לא התרגשו מהעניין, וגם אם יש אנשים שמעקמים את האף זה ממש לא מטריד אותנו".
מה היית אומר למי שהיה טוען שאתה הביצ' של אשתך אם הוספת את השם שלה לשלך?
"ממממ, אני מרגיש שמי שיכול להגיד כזה דבר כנראה שיש לו כמה דברים לא סגורים עם האישה שלו".
גם רפי חרד-קנטור, שנישא להדר קנטור לפני כשנתיים ומציג את עצמו לעתים כרפי קנטור, התפלא על עצם השאלה. "מה, אני האדם הקדמון? אנחנו חיים בתל אביב, בחברה חילונית ומודרנית ורואים עצמנו כאנשים מודרניים. כשאני מספר שיש לי גם את שם המשפחה של אשתי אני פוגש בעיקר פליאה, אבל תמיד אחר כך פרגון ויש גם נשים שזה נותן להן רעיון. שואלים אותי הרבה אם אני פמיניסט. אם העובדה שאני מכבד את אישתי הופכת אותי לפמיניסט, אז כן, אני פמיניסט!"
איך חשבתם על הרעיון הזה?
"החלטנו עוד לפני החתונה ששנינו נאמץ את שני השמות, במטרה לתת כבוד גם לצד של הדר וליצור המשכיות לשתי המשפחות. המשפחה של הדר אהבה את זה, אצלי הרימו גבה אבל פרגנו. אני מניח שבמקום מסוים זה כן צבט לאבא שלי, כי הוא היה רוצה שהשם שלו ימשיך ושנהיה הדר ואני משפחת חרד באופן בלעדי. אבל החשיבות שאני נותן לשם המשפחה שלי קטנה בהרבה מהחשיבות שאני נותן לרצונה של הדר, וזו הנוסחה לתוצאה הזו".
רפי מספר שבגלל שהוא קורא לעצמו "חרד-קנטור", השם קנטור נתפס הרבה יותר חזק אצל אנשים – שמכירים אותו כרפי קנטור. "מי שמכיר אותי מלפני החתונה קורא לי חרד, אבל אני עונה גם כשפונים אליי כרפי קנטור. אני לא טורח לתקן אנשים באף אחת מהאפשרויות".
אבל מה עם הילדים?
זוגות עם שם משפחה כפול נדרשים תמיד לענות על השאלה הזו. שפיגלר-רז מודה שהם לא הקדישו לנושא יותר מידי מחשבה. "יש כל כך הרבה דברים אחרים שאפשר לדאוג בגללים כשחושבים על העתיד של הילדים שלנו בארץ הזו, אז בנושא הזה שיעשו מה שהם רוצים".
אבל מסתבר שרועי שפיגלר-רז ורפי חרד-קנטור הם דוגמאות מיינסטרימיות יחסית. הגברים המהפכנים באמת הולכים עד הסוף עם השוויון, ובוחרים ביחד עם בת הזוג איזה משני שמות המשפחה ימשיך איתם הלאה. זאב בין ומורן סגולי הם שניים שבחרו ששמה של האישה שאיתם יהיה זה שאותו הם יישאו בגאווה כשם משפחתם היחיד.
"אשתי ואני שנינו אנשי אקדמיה. אנחנו צוחקים על זה שכשנישאנו לה כבר היה מאמר שהיא פירסמה, אז השם שלה היה יותר חשוב", מספר בחיוך מורן סגולי, לשעבר לוי, ממדרשת שדה בוקר, שהחליף את שמו לשמה של אישתו מיכל סגולי אחרי החתונה שלהם לפני כ-12 שנים ושלושה ילדים. "האמת היא שגדלתי בתור פמיניסט והבחירה בשם שלה לא הייתה אירוע מיוחד עם טיעונים ודיונים. לה קוראים מיכל סגולי, מיכל זה שם מאוד נפוץ, היו לה כמה מיכל בכיתה וכולם קראו לה תמיד רק 'סגולי'. לי קראו לוי, ולוי זה סתם. כשהתחתנו פשוט אמרתי שאני אשנה לסגולי, היא אמרה בסדר, וזהו. זה לא היה עניין גדול".
איך אנשים מגיבים לזה?
"הצד שלה שמח: הן ארבע אחיות, כולן נשואות, אף אחת לא נשארה עם השם. לעומת זאת אבא שלי, שבעצמו חינך אותי, אמר שזה אובר פמיניזם. היה לו קצת קשה בהתחלה, אבל בסופו של דבר גם הוא תמך. אצלנו במשפחה נהוג שיש שם אמצעי, אז אמרתי להוריי שאם הם הפסידו את שם המשפחה הם יכולים לבחור את השם האמצעי של הילדים שלי. וככה לבני הבכור קוראים מעין לוי סגולי".
למרות שרוב האנשים שהוא פוגש מגיבים באופן חיובי, יש גם תגובות אחרות. "כמעט תמיד אומרים לי 'כל הכבוד' או 'איזה יופי', אבל הקבלן שבנה לנו את הבית, למשל, קלט באיזה שהוא שלב שלי ולהורים של אשתי יש את אותו שם המשפחה ולא הבין איך זה יכול להיות. כשהסברתי, הוא היה המום. זה לא היה מקובל עליו, והוא לא הפסיק להגיד שאני לא רציני, איך עשיתי דבר כזה, שהוא לא מאמין לי".
כשמורן ומיכל התחתנו, החברים הגברים שלהם היו מבקשים מהם להצניע את ההחלטה המיוחדת: "כמעט כל אישה לפני חתונה שמכירה אותנו מציעה לבעלה את הרעיון הזה ורוצה בזה, אז החברים שלי היו מבקשים שאני לא אספר לארוסות שלהם איך קוראים לי", מורן מספר.
"עד לפני החתונה הייתי זאב שחר, והיום אני זאב בין", מספר גם זאב מקרית טבעון, הנשוי לדלית בין, ושעבורו הבחירה בשם המשפחה של בת הזוג מסמלת בחירה בדרך חיים והשקפת עולם. "אחרי שהכרתי את דלית גיליתי שאפשר לבדוק גם דברים שכביכול נמצאים בקונצנזוס. התחלתי לבחון האם דברים שאני עושה מתאימים לי, או שאני עושה אותם מתוך הרגל או נורמה חברתית? איפה ומתי אני נפגע מכך שאני מיישר קו עם ההרגלים והמסגרות התרבותיות? מה אני מקריב על מזבח המיינסטרים?"
זאב מספר שכבר לפני החתונה הוא ואשתו לעתיד התחילו לחשוב על נושא שם המשפחה. "גיליתי שכאשר מתעסקים במשהו עתידי עוד לפני שממש צריך להחליט לגביו, זה דווקא נותן מרווח נשימה ומאפשר ללמוד את הנושא לעומק ולקבל החלטה חופשית. אם מחכים לרגע האחרון, יש סיכוי גדול שהבחירה תהיה מושפעת מלחצים חברתיים". ואכן, דלית וזאב התחילו לתהות מה יהיה שם המשפחה המשותף שלהם. הם רצו שם אחד ואחיד שיהיה מורכב ממילה אחת, והחליטו שהוא יהיה אחד משני השמות של המשפחות שמהן הגיעו. "דלית אמרה שהשם שחר יותר יפה, אבל כשהתלבטנו כבר היו לי שלושה אחיינים עם השם שחר, ואילו את השם בין קיבלה אשתי מסבתה מצד אביה, שעברתה את שמה, קלוגר – חכם בגרמנית, ל"בין", מלשון בינה. אם דלית לא הייתה מעבירה הלאה את השם, הוא היה נעצר בדור שלה. בעצם התשובה הייתה מתבקשת - אם נשים בצד את ההרגל התרבותי, האוטומטי, הפטריארכלי, ונסתכל רק על העובדות, אז זה לגמרי ברור שאנחנו צריכים להיות בין".
גם אצל זאב כמו אצל מורן, היה מי שלא שמח בבחירה החופשית של בני הזוג. "אבי נהיה עצוב וחולה לשבוע. סבתי, לעומת זאת, אמרה שזה מעניין ושהיא לא שמעה על אף מקרה כזה. זו הייתה התגובה החיובית ביותר שקיבלתי מהצד שלי של המשפחה". כיום, מעבירים זאב ודלית סדנאות למבוגרים, בהן הם עוסקים בהגמשת מסגרות חשיבה באמצעות ג'אגלינג. "הבחירה החריגה כביכול של שם המשפחה שלנו הוא נושא שעולה לעיתים קרובות בסדנאות, והוא עוזר להדגים את נושא הגמשת המסגרות".