"אני בהחלט יוצאת עם האנשים הלא נכונים לפעמים", אומרת אליסון ווייד (36) בראיון שהעניקה ל-THE CUT. ווייד, שהפכה סדרת התכתבויות כאובות שלה עם גברים לתערוכה "זו לא את, זה אני", חושפת את נבכי נשמתה, ולא מצנזרת הודעות נואשות, עצובות ואפילו מעט פאתטיות ששלחה בעצמה, וקיבלה בסיומן של מערכות יחסים שניהלה.
ווייד מתגוררת בניו-יורק, ולדבריה מדובר ב"מקום הכי קשה בעולם לצאת בו לדייטים". עבודותיה בשנים האחרונות עוסקות, מטבע הדברים, בנושא יחסים, תקשורת מודרנית וההתנגשות הבלתי נמנעת ביניהן. "הפרויקט האחרון שלי התחיל כשלפני שנתיים וחצי קיבלתי הודעה קצת משונה מבחור שיצאתי איתו: 'אני אדבר איתך אחרי הקבורה' - ומאז לא שמעתי ממנו יותר. לא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה, והתחלתי לעבור על כל ההתכתבות הקודמת בינינו, וגם עם התכתבויות שלי עם בחורים אחרים שיצאתי איתם לפני כן".
בין ההודעות שקיבלה מגברים עמם הייתה בקשר, היא מצאה התנצלויות עלובות ("סליחה שלא הייתי בקשר בוויקנד, הייתה סופה והייתי עסוק בלראות סרטים בבית"), פרידות מבאסות ("אם אי פעם אראה אותך, אני בטוח ארצה לנשק אותך. אבל כרגע אני לא זמין רגשית. אני חייב לצאת עכשיו לארוחת ערב"), וסתם הודעות חסרות טקט בעליל (היי, סליחה שלא יצרתי קשר לפני. כבר עזבתי. אני בקוסטה ריקה").
"מה שמעניין אותי הוא המרחק הכפוי שיוצרת הטכנולוגיה. חלק מהציורים שלי מראים הודעות מצחיקות דווקא, וחלקם מאוד כואבים, אבל היה לי חשוב להפוך משהו נזיל וזמני כמו הודעות טקסט, שמוחקים בקלות, למשהו יציב, קבוע, כמו ציור על קנבס. מאוד קל לאנשים להיות מרושעים ולסיים מערכות יחסים בצורה לא הוגנת בהודעות, וחשבתי שהמעבר הזה לציורים יראה לאנשים שהם לא לבד בעולם, ויש ממשות להודעות האלו".
עוד בערוץ הנשים:
>> לגמור מהר זו קללה
>> מבטטת כורסה לאמא חטובה
>> פרויביוטיקה חדשה תעניק ניחוח אפרסק לנרתיק שלך
ווייד משתדלת להיות לא מעט בגלריה שבה מוצגת התערוכה שלה, ולא רק כדי לקטוף מחמאות מהמבקרים. "הרבה אנשים שמגיעים לתערוכה שולפים את הטלפונים שלהם ומראים לי הודעות שבקלות יכלו להיכנס בעצמן לציורים שלי", היא מספרת. "זה משהו שכולם יכולים להזדהות איתו, גם מהצד הנפרד וגם מהצד שנפרדים ממנו. גם אני, כאשר התגרשתי לפני כמה שנים, זוכרת שהייתי מקווה להגיע למשיבון של הגרוש שלי ולא לדבר איתו ממש".
ווייד החליטה לא לנטור טינה לבחורים שהודעותיהם מככבות בתערוכה, והזמינה כל אחד ואחד מהם לצפות בה. באופן לא מפתיע במיוחד, כולם בחרו לוותר על התענוג. "כשאני חושבת על זה, זה באמת נשמע כמו סיוט לא קטן, להיות בחדר אחד עם כל כוכבי התערוכה שלי", אומרת ווייד. "אני מניחה שהזמנתי אותם יותר כנקמה מאשר מתוך רצון כן שיגיעו, ומהבחינה הזו השגתי מה שרציתי".
לדברי ווייד, היא לא מרגישה פאתטית או חשופה מדי לעסוק באופן פומבי בהודעות כל כך אינטימיות. "מובן שזה לא קל לי, וכאשר קיבלתי את ההודעות האלו בזמן אמת, הייתי הרוסה ומרוסקת, אבל עכשיו אני בנקודה אחרת בחיים שלי, אני כבר לא חווה את זה כאסון או כמשהו בלתי נסבל".
ווייד כבר אוספת חומרים לתערוכה הבאה שלה, אבל מקווה שלא תצא לפועל. "אני מספרת לבחורים שאני יוצאת איתם על התערוכה, וחלקם נבהלים מזה קצת. בכל מקרה, אני ממש מקווה שלא יהיו לי הודעות פרידה נוספות, כי אני ממש נחושה למצוא אהבה".