לדעתי, כל אישה חייבת לצאת עם אישה אחרת לפחות פעם בחייה. למה אני טוענת את זה? הנה כל הסיבות.
כי את יכולה להירגע - זה לא אומר שאת לסבית
אם זה מרגיש לך נכון ומתאים - לכי על זה. אנחנו ב-2020, אני מבטיחה לך שזה לא מהלך כזה מעורר השתאות כמו שאת חושבת. את לא חייבת בשלב ההתחלתי לשתף, לא את המשפחה שלך וגם לא במקום העבודה שלך. גם אם בסוף תחזרי לצאת עם גברים, רובם המוחלט לא ישפוט אותך.
שימי לב שאם את מחפשת רק להתנסות ולסמן וי, זה בסדר - רק תודיעי, אנחנו בנות אדם, לא מתקן בלונה פארק.
כי זה ישפר את מערכות היחסים הבאות שלך
הסעיף הזה פונה לנשים שיצאו כל חייהן עם גברים וגם מתכוונות להתחתן עם אחד (לא שופטת, כן?). אם יש משהו שלמדתי מלצאת עם נשים זה איך לצאת עם גברים: ברגע שתחוי מערכת יחסים עם אישה, תקבלי מראה מוחלטת ומבט-על לאיך את בעצמך נראית במערכת יחסים, לטוב ולרע. ברגע שתתמודדי עם דרמה שנראית לך מיותרת ולצד השני ממש לא, ברגע שמישהי תצא עליך או תגיב ללא פרופורציה לסיטואציה - תיזכרי באינספור פעמים שעשית את זה לגבר בעצמך, ואולי ייפול לך אסימון או שניים. את תתחילי לפתח אדישות ואמידות, שהן כידוע תכונות מאד גבריות. סיטואציות מסויימות שחווית עם בני זוג בהן הרגשת מתוסכלת יראו לך פתאם פשוטות ומובנות יותר.
כי זה מריח כמו סניף של ללין
פשוט יותר כיף עם נשים: אנחנו מריחות טוב, נקיות, מסודרות ומבינות אחת את השנייה לפעמים בלי מילים, או עם יותר מדי מילים - תלוי במצב הרוח. תדמייני לך עולם בו את בזוגיות בה את גם חולקת מלתחת בגדים ומוצרים לשיער; בה אין מישהו בבית שמזדעזע נוכח היתקלות באריזת טמפונים; בה את מרגישה, בגדול, כמו בסניף של ללין. מזהירה אותך שהולכות להיות שערות במקלחת, תתמודדי.
גם החוויה החברתית משמעותית, כי רוב הסיכויים שגם לבת הזוג יהיו בעיקר חברות, מה שאומר שתגדילי את המעגל החברתי שלך וגם תהני ממנו יותר - כי ערב חברתי עם הפרטנרית שלך לפתע לא יהיה ערב כדורגל או בירה ופלייסטיישן. ואם הקשר חזק, היא בסוף תהפוך להיות החברה הכי טובה שלך, ובאמת אין יותר טוב מזה.
כי לכי תדעי, אולי תגלי שאת אוהבת את זה
אני יודעת שמטרת הטור הייתה לנסות לפתוח את הראשן של הקוראות הסטרייטיות שלי, אבל לכי תדעי, אולי בדרך תגלי בעצמך משהו שלא ידעת. זה קורה גם בגיל מבוגר, תסמכי עליי.