"זה היה דייט מהסרטים"
טל טנדלר ואשתו סמדר, בני 38, הכירו לפני 11 שנים באמצעות שידוך של האחיות שלהן, החברות הכי טובות מתקופת הצבא (אגב, לשתיהן קוראים ליאת). "יום אחד, אחות של טל הצטרפה אליי ולאחותי ולעוד כמה חבר'ה לים. אחרי ששוחחנו קצרות, היא אמרה לי שכשאני מדברת - היא רואה את הפנים של אח שלה מדבר". מכיוון שבדיוק יצאה מקשר, סמדר לא הייתה מעוניינת להכיר מישהו חדש. אחות של טל לעומת זאת הייתה עיקשת, וביקשה מאחיה להגיע לים, מבלי שסמדר תדע. מהרגע שאלה נפגשו, ניצתה האהבה. למחרת בערב כבר היה הדייט הראשון: "זה היה דייט מהסרטים. הוא אפילו התרחש בסמוך לחתונה שהתקיימה בנמל תל אביב. אני זוכרת שדיברנו על כך שאנחנו צריכים להיות שם במקום החתן והכלה. אחרי שלושה שבועות הגיעה ההצעה הרשמית, וגם ההודעה להורים (שלא פגשנו לפני כן). החתונה עצמה הייתה אחרי הכרות של 4 וחצי חודשים".
ההיכרות הזריזה גרמה למשפחות להיות מהוססות בדבר החתונה הפזיזה, וההורים אף תהו אם לא כדאי להמתין קצת, אבל החברות העמוקה בין שתי האחיות עזרה לכולם להתרכך ולקבל את הרעיון.
האידיליה והאהבה נכנסו גם לשלב ארגון החתונה. "היה כל כך כיף כי היינו בהיי מהזוגיות. הכל היה רומנטי, קיטשי כזה, אבל עדיין קול". אומרת סמדר. לדבריה, שניהם אנשים מהירי החלטה שלא מרבים להתמהמה עם החלטות חשובות. "מבחינתנו אין חוקים באהבה. יש זוגות שהתחתנו אחרי שנים של חברות ומגורים ביחד והתגרשו". עם זאת, סמדר מאמינה כי העובדה ששניהם הכירו בגיל 28 היווה פקטור חשוב. "שנינו כבר היינו למודי ניסיון במערכות יחסים, גם העובדה שהיינו עצמאים כלכלית וגרנו לבד עזרו לנו בהחלטה המהירה. שלא לדבר על כך שהמשפחות הכירו דרך האחיות, מה שעזר לשבור את הקרח".
היום, סמדר וטל הם הורים לרועי (9) ואלון (5 וחצי), ואין להם ספק שהם עשו את הבחירה הנכונה. "כבר בהתחלה, ידענו שיש כאן משהו טוב. אנחנו בגישה של אם לא עושים לא יודעים!"
"מצאתי את עצמי ביומולדת שלי יושב לבד עם עצמי"
גם יצחק לוי, 30, ומורן לוי, 31, החליטו לקפוץ למים העמוקים כבר בהתחלה. השניים הכירו ביום הולדת של יצחק דרך אתר ההיכרויות, JDate. שלושה ימים אחרי ההתכתבות הראשונית, הם נפגשו ואחרי שלושה חודשים התארסו. "זה היה מוזר," מספר יצחק. "מצאתי את עצמי ביום הולדת שלי יושב לבד עם עצמי. בדיוק יצאתי מחובות של רבע מיליון שקל על תאונה שעשיתי ברכב ללא ביטוח וביקשתי מאלוהים שייתן לי מתנה. במקביל, הצטרפתי לאתר ההיכרויות וכעבור שעה, קיבלתי הודעה מבחורה. מורן קראו לה".
את הדייט הראשון שלהם הם העבירו בסופרמרקט. מכיוון שמורן עמדה לפני טיסה לסוף שבוע, ויצחק הציע לעזור לה לבחור ממתקים לטיסה. וכך, בין עמדת הבמבות לשוקולד, נרשמה אהבה ממבט ראשון.
בזמן שהייתה בחו"ל, הקפיד יצחק לשלוח לה הודעות, וכשהיא חזרה, השניים החלו לצאת. "ההתנהלות שלי ושלה יחד הייתה דומה. היא מבינה עניין וקשובה מאד. פשוט הייתה לנו שפה משותפת מהתחלה", הוא מספר. "מכיוון שהכרנו דרך האינטרנט, שמרנו בהתחלה על דיסטנס. היה לי חשוב למצוא חברה טובה לפני הכל, ורק בפגישה החמישית התנשקנו לראשונה. אבל מאז, הקשר תפס תאוצה כמו מטוס F16 - מתחיל לאט ואז אין מעצורים. זה מצחיק כי תמיד הייתי פרפר שממצה קשרים מהר מאד ועובר מקשר אחד לשני, אבל עם מורן, אני מרגיש זה סוף סוף המשפחה שלי".
אפרופו משפחה, איך הגיבו ההורים?
"המשפחה שלי לא מתערבת. הם ראו אותי עם כל מיני בחורות", מספר יצחק. "אמא שלי חילונית ואבי חרדי והם גרושים. לעומתם, המשפחה של מורן בחנה אותי לעומק. הם אנשים מאד נחמדים, וישר קלעתי לטעם שלהם ומכיוון שהם ראו שהבת שלהם מאושרת - הם נתנו לנו את ברכתם".
האם הייתם ממליצים על חתונה לאחר היכרות קצרה?
"בודאי!" עונה יצחק בהתלהבות. "בהתחלה יש את ההתאהבות, האהבה והתשוקה. כמובן שצריך להיות בשלים עם רצון להתמסד. בהנחה שמדובר במישהו שנמצא בשלב המשחקים ורק מחפש חוייות אז שלא יחפשו מערכת יחסים. אבל אם אתה רוצה להקים משפחה, אני חושב שאין טעם לחכות. אחי הצעיר לדוגמה נמצא חמש שנים עם זוגתו ויש שם פחות התפעלות. אצלנו תמיד יש מקום להפתעות".
"היפה הזאת, מתאים לי שתהיה אשתי"
רעות, 38, וגיל טולקובסקי, 37, הכירו בכרם התימנים בתל אביב בנובמבר 2004. גיל עבד בבר שכונתי קטן, ורעות בדיוק עברה לגור ליד. "ראיתי את רעות דווקא ביום החופשי שלי. הגעתי לבר, והיא ישבה שם, ומיד אמרתי לעצמי: 'היפה הזאת, מתאים לי שתהיה אשתי'", משחזר גיל. אחרי כמה ערבים שנפגשו בבר, השניים התחילו לפטפט. "רציתי למצוא דרך להגיע אליה ובאחד הימים, בשבוע האחרון של דצמבר 2004, מכרתי לה שאין לי תנור בבית, והיא התנדבה להשאיל לי את שלה". עבור גיל, רעות הייתה החברה הראשונה הרצינית (וגם האחרונה), בעוד שלרעות היו קשרים ארוכי טווח.
את הדייט הראשון הרשמי שלהם, העבירו בביתו של גיל בערב סילבסטר 2004. הדייט נמשך יומיים, אז גיל נשלח למילואים. "חזרתי הביתה לאחר 18 ימים במילואים, הכי לחוצים בחי, והצעתי לה נישואים. בילינו ביחד למעשה 6 ימים בנטו, אבל לא הייתי צריך יותר מזה". כעבור 3 חודשים, בערב פסח, נערכה החתונה. לדברי גיל, השנים פשוט ידעו שהכירו את "האחד" עמו רצו לחלוק את חייהם: "זה הה ברור לנו שמצאנו אחד אצל השני פרטנר לחיים".
איך הגיבה המשפחה? "האמת שלא היה להם זמן להגיב", צוחק גיל. "הפעם הראשונה שהגעתי לארוחת ערב בבית הוריה של רעות הייתה כדי 'לבקש את ידה' מהוריה, כלומר כבר אחרי שהחלטנו להתחתן. ובאותו שבוע הוריי ראו את המאורסת רעות לראשונה. מהר מאד המשפחה, וגם החברים, היו צריכים להתארגן לחתונה, מרביתם מבלי להכיר את החתן או הכלה".
לאחר שחלף ההלם הראשוני בקרב המוזמנים, התגובות היו בסך הכל מפרגנות ותומכות: "כולם סמכו עלינו שעשינו את הבחירה הנכונה למרות הזמן הקצר".
למרות שהם נישאו בחתונת בזק, גיל ורעות לא חושבים שזה מתאים לכל אחד ובטח שלא לצעירים. "כשיש יותר בגרות ובשלות ויודעים יותר מה רוצים, אנחנו חושבים שמהר מאד ניתן לדעת אם הבן/בת זוג הוא הפרטנר הנכון לחיים משותפים". בפסח השנה, יחגגו גיל ורעות 8 שנים מאושרות ביחד עם שלושת ילדיהם: אלמה בת 6, מיכאל, 5 ונטע, 2. "החיבור בינינו הוא כזה שבאמת קשה להסביר. יש עליות ומורדות כמו עם כל זוג נשוי אבל אנחנו תמיד תמיד נשארים חברים".