נטלי בור, 30, מקנט באנגליה הייתה קרובה מאוד להגשים את חלומה לזכות במדליה אולימפית על קפיצה בטרמפולינה, אלא שרגע טראגי אחד בשנת 2009 הסית את מסלול חייה. זה קרה כאשר התאמנה לתחרות ונפלה על ראשה באמצע תרגיל קפיצה, בעקבותיו שברה את צווארה ונותרה משותקת בידיה ורגליה. שנתיים אחרי המקרה המצער, הוכיחה בור שיש לה אופי של אולימפית האמיתית כאשר קבעה לעצמה יעד גדול חדש: לצעוד בעצמה ביום החתונה שלה עם בן זוגה, שיין..
"'שברתי את הצוואר שלי. אתה הולך לעזוב אותי עכשיו'"
ברגע הנפילה - נטלי, טכנאית אמבולנס, ידעה היטב שמדובר בפציעה קשה מאוד. "אני זוכרת שביקשתי ממישהו שיתקשר לשיין. אמרתי לו: 'שברתי את הצוואר שלי. אתה הולך לעזוב אותי עכשיו'. הוא הבטיח שלא יעשה זאת, אבל אני הייתי בשוק טוטאלי".
כשהגיעה לבית החולים, הרופאים גילו שבור שברה את רוב העצמות בצווארה, ומיד החדירו לוחות מתכת ועצם מהירך שלה לתוך צווארה. בזמן שעדיין הייתה במצב קריטי, שיין בישר לה את הבשורה המרוה והבלתי הפיכה, זו שקובעת שהיא לעולם לא תוכל ללכת שוב. "לא יכולתי להאמין לזה", אומר שיין. "אני זוכר שחשבתי לעצמי איך אגיד לה את זה כשתקום. לא רציתי שתאבד תקווה, הייתי צריך להיות חזק בשבילה".
בור נשארה בבית החולים במשך חודשיים ושיין ביקר אותה שם מדי יום. "לא להיות שם מעולם לא הייתה אופציה", אמר. למרות שהרופאים הזהירו את בני הזוג שנטלי תהיה משותקת לכל חייה, בזכות התמיכה של שיין היא החליטה לשנות את הגזרה. "אני זוכרת שהברכיים שלי זזו קלות", היא אומרת. "הראיתי לשיין ושנינו נורא התרגשנו". חודש אחרי טיפולי שיקום, נטלי הצליחה לשבור את הקביעה של רופאיה ולקחה מספר צעדים הססניים ראשונים. היא עזבה את בית החולים ושבה לעבודה משרדית, אבל הקשיים של בני הזוג לא תמו.
נסע 225 קילומטרים מידי יום לבקר אותה
שנה אחרי, בור חלתה בדלקת קרום המוח כתוצאה מלוחית המתכת בצווארה. ניתוח משמעו היה שלא תוכל לאכול במשך שישה חודשים ושיין נאלץ היה להאכיל אותה דרך צינור בתקופה הזו. מיתרי הקול שלה נפגעו גם כן ושיין שנסע מרחק של 225 קילומטרים מדי יום כדי לבקר אותה בין שעות העבודה, יכול היה רק להבין אותה כשהסתכל על שפתיה זזות. "היא הייתה אותה נטלי שאני מכיר ואוהב למרות שלא יכלה לבטא את עצמה", אמר. כשלבסוף התאוששה הזוג התחיל לדבר על חתונה. "עדיין הייתי בכסא גלגלים, אבל הייתי נחושה בדעתי ללכת בחתונה", היא אומרת.
"החולשה של אחד היא החוזק של האחר"
עם העידוד של שיין וטיפולי פיזיותרפיה, במאי 2009 הצליחה נטלי להגשים את חלומה ולצעוד בחתונתה בעזרתו של אביה. "אפילו הצלחנו לרקוד ריקוד ראשון יחד, שיין החזיק אותי מעלה לצלילי טייק ד'אט", היא נזכרת. "זה הרגיש כמו חלום". ואם זה לא מספיק מרגש, שלוש שנים מאוחר יותר הזוג הביא לעולם בת ראשונה בשם הולי. כדי לעזור לה להתרגל לאמהות, שיין מצא עגלה שתתאים לכסא הגלגלים של בור. "זה היה מדהים לדעת שעשינו זאת ושאנחנו משפחה, אחרי כל מה שעברנו", היא מספרת.
כיום, נטלי חזרה להדריך קפיצה על טרמפולינה והתגברה כנגד כל הסיכויים בעזרת האהבה והתמיכה משיין. "זה לא פשוט, אבל התמודדתי עם הפחדים שלי. שום דבר לא מפחיד אותי יותר". אחותה של נטלי, קירסטין מקדונלד אומרת, "נטלי ושיין תמיד היו קרובים, אבל התאונה של נטלי גרמה לשיין להבין בדיוק עד כמה הם חשובים אחד לשנייה. הם זוג מדהים- החולשה של אחד היא החוזק של האחר. לא הייתה עין יבשה בחתונתם". נטלי ושיין נמצאים בקטגוריית סיפור האהבה של מגזין קוסמופליטן לפרסי האישה האולטימטיבית לשנת 2013.
>> הבחורה שלא יכולה להפסיק לתלוש את שיערה
>> "בשבריר שנייה, בעלי המושלם הפך לפגוע ראש"
>> "כשזה לא צפוי, זה הכי טוב"
mako נשים: מחכות רק לך בפייסבוק