אין ספק שחוקים ומניירות שסובבים סביב דייטינג, חיזור ואהבה הם משהו שהשתנה מאוד במאה השנים האחרונות. אבל האם יכול להיות שבחוקי הרומנטיקה הישנים עוד יש משהו? כתבת יחסים, סקס ואהבה מה-BBC, ניקי הודגסטון החליטה לבדוק את הנושא לעומק.
"תמיד האמנתי ברומנטיקה ככה זה כשאת גדלה על התרבות הפופולארית. תמיד נמשכתי ללבבות, מכתבי אהבה, ורדים אדומים קופסאות שוקולד" היא כתבה, "כמי שכותבת על סקס ויחסים אני רגילה כבר לבדוק לעומק עצות על היכרויות, אבל החלטתי הפעם לתהות איך זה עבד פעם והאם גינונים של פעם יכולים לעבוד היום, בעידן הפמיניזם".
הודגסטון התיישבה על ספרים קלאסיים והתחילה לחלץ מהם את כל הגינונים של לפני מאה ומאתיים שנים: החל מרעיון שחיזור הוא למעשה רדיפה סטוקרית אחרי מישהו כדי לשכנע אותו להיות אהוב שלך, דרך כתבים וויקטוריאניים שכללו טיפים משונים שנוגעים לשימוש בפרחים ריחניים הן כאקט של חיזור והן כאקט של הסוואת הריח הנורא שנדף מאנשים באותה תקופה ועוד.
בששת החודשים שלאחר מכן החליטה ליישם את שלמדה בסצינת הרווקים הלונדונית של 2019. התוצאות לפניכם.
היי ישירה לגבי הכוונות שלך
היום מקובל לחשוב שאישה שמדברת על הכוונות שלה לגבי חתונה וילדים כבר בדייט הראשון היא נואשת או מוזרה. אבל ההיסטוריה לא מסכימה עם הקביעה הזו – למעשה, היא מלאה בדוגמאות שמלמדות אותך איך להבהיר כמה שיותר מהר מה את מחפשת כדי להגדיל את הסיכויים שלך, בטווח הארוך, למצוא מה שאת רוצה.
"זה גרם לי להבין שהנסיונות שלי לתהות לגבי מערכות יחסים ולאיפה הן הולכון לא עושות לי טוב" כתבה הודגסטון, במקום זה החלטתי להיות ישירה וברורה וכבר בדייט הראשון להבהיר מה הכוונות שלי לטווח הארוך. כמובן שהבהרתי שאני לא שואלת אם הם רוצים את זה איתי, אלא באופן כללי. הדרך בה הם השיבו עזרה לי לקבל מושג אם אנחנו בכלל באותו ראש. הגעתי להבנה שבחור שנח לו לדבר על העתיד שלו היא סוג הבחור שאני מעדיפה להמשיך לצאת איתו".
תחשבי מחוץ לקופסאת המשקאות
במהלך המחקר שלה נתקלה הודגסטון במדריך לרווקה משנת 1936 שבין הייתר מדבר על כך שאם היא כבר יוזמת דייט (משהו שלא מומלץ), עליה ליזום משהו שיהיה מזמין וכיפי עבורה ושההצטרפות של הגבר אליה תהיה רק בונוס.
"המדריך הזה נתן לי השראה להציע לדייטים שלי דברים שמסבים לי אושר: מפגשי אגרוף, סרטים קיטשיים, טיולים ארוכים. זה אולי נשמע מובן מאיליו, אבל הבנתי שאם מישהו נהנה ממה שאני נהנית ואם נהנה ביחד זה חייב להיות סימן לתאימות ברמה כלשהי. בסופו של דבר מי שהתלוננו או לא נהנו נחתכו ומי שגרמו לי להנות ונהנו בעצמם המשיכו לדייט נוסף"
אל תשקיעי יותר מידי מהר מדי
בתחילת מלחמת העולם הראשונה החליפו נשים וחיילים צעירים בחזית מכתבים מפלרטטים וניהלו מערכת יחסים כזו במקביל עם כמה וכמה שותפים ושותפות. נראה שכללי מונוגמיה מסורתיים לא רלוונטיים כשאיש לא ידע מי יחזור מהלחימה ומי לא.
הודגסטון אמנם לא נמצאת בשדה קרב, אבל היא החליטה לנסות את עניין המחזרים הפוטנציאליים הרבים לאחר שקראה שפסיכולוגית בשם אמה קני טענה שלא להיות מושקעת רגשית ב-100% במקום אחד עשוי לסייע לה לעשות בחירה טובה יותר עבור עצמה.
"החלטתי ללכת על זה. האפשרות של מספר מחזרים פוטנציאליים במהלך השלב הראשון של הדייטינג מנעה ממני מלהשקיע יתר על המידה אצל מי שדברים לא התפתחו איתו וסייעה לי להשוות בין ההתנהגות שלהם. זה היה מאוד שימושי, במיוחד כדי לזהות מי רציני ומי סתם מחפש לשחק. זה שם אותי בעמדת כח וגרם לי להרגיש טוב עם עצמי".
רקדי ילדה רקדי!
למרות הפופולאריות המסויימת לה זכו תכניות ריאליטי ריקוד לכמה רגעים בעשור האחרון, נראה שאנחנו אחד הדורות הרוקדים האחרונים. נכון, יש לנו סצנת מועדונים שוקקת ברחבי העולם, אבל שום דבר לא משתווה או מתדמה לנשפים וואלסים כמו שהיו בעבר.
אבל מסתבר שלריקודים היה תפקיד מרכזי לאורך השנים. מהתחקיר שעשתה הודגסטון מסתבר שבמשך מאות שנים, ברחבי העולם, שימשו ריקודים כדי לחבר, לשבור מתח ולעורר תשוקה בהליך החיזור.
"אני מודה שלא יצא לי לצאת כמעט עם אחף אחד מהדייטים שלי לרקוד עד שאחד הבחורים, פרדי, הזמין אותי לשיעור סלסה" כתבה הודגסטון, "הגעתי לשיעור כשאני עצבנית ומתוחה אבל בתוך זמן קצר השתחררתי וגיליתי שאנחנו רוקדים, מסתחררים ונהנים. אמנם לא התנשקנו אבל היה בזה משהו מאוד מאוד סקסי ומגרה, אפילו הרבה יותר מאשר ללכת ישר לשפתיים".
התקשרי למלווה
אחת העובדות היותר מפתיעות שלמדה הודגסטון במהלך התחקיר שלה הוא שמבהלך המאות ה-18 וה-19 היה מאוד נהוג שנשים תבאנה איתן מלווה גבר לפגישות בכדי שיסייע להן להעריך את האדם איתו הן נפגשו.
"כאשר הזמנתי את פרדי לפסטיבל מוסיקה בקיץ, וידאתי ש'המלווה' שלי - ידיד אחד בשם טום שהכיר אותי בכמה וכמה משברים ופרידות - יהיה שם בשביל להעריך אותו" היא כותבת, "בשלב זה כבר בדקתי על פרדי את כל הטיפים האחרים: גיליתי עליו שהוא גם מחפש מערכת יחסים רצינית והוא לא נבהל כשבדייט החמישי שלנו הזמנתי אותו למסעדה שסועדים בה בעירום".
בשלושת הימים של הפסטיבל הצליח טום, בשיחות גברים, לגלות על פרדי את כל מה שהודגסטון לא הצליחה להוציא ממנו לפני כן ובנוסף, נתן חוות דעת מהצד על הדינאמיקה המוצלחן ביניהם, על איך שהיא מרגישה בנוכחותו ואיך הוא מרגיש כלפיה. "למרות שהיה ברור שיש לי רגשות כלפי פרדי, זה היה האישור האחרון של טום שנתן לי את הביטחון להרשות לעצמי פשוט להתמסר למערכת היחסים הזו".
אז מה המסקנות?
"בואו נבהיר דבר אחד חשוב" היא כותבת בסיכום, "אין לי שום רצון לחזור לזמן שבו נשים היו בעצם רכושו של האיש איתו הן התחתנו. אני אישה עצמאית עם קריירה שאני אוהבת, אבל כן גיליתי כמה עצות מועילות ומעניינות מהמקורות ההיסטוריים הללו. בעוד שאנחנו לא צריכים לעקוב אחר הוראות הנימוס הסקסיסטיות, כן יש שם כמה פנינים יפות בכל הנוגע ליחסים בין אדם וחברו".
"המסע הזה גם הזכיר לי שזה בסדר לרצות יותר כשמדובר באהבה" היא ממשיכה, "אז האם הפרוייקט עזר לי למצוא אהבה? וכן, כן! פרדי ואני התארסנו מוקדם יותר החודש. בין אם זו היתה גישתי החדשה או סתם גורל טוב ומיושן שהביא אותנו יחד, אני לא יכולה להיות בטוחה. אבל אני כן יודעת להגיד שלדבוק בכללים מיושנים של היכרויות לימד אותי הרבה. למדתי להישאר נאמנה לאידיאלים הרומנטיים שלי, הפסקתי להרגיש שאני צריכה להתנצל על זה שאני רוצה למצוא מישהו מיוחד ורציני ולמדתי לשים את הרגשות שלי במרכז".