קומדיה רומנטית היא מסוג הסרטים שגברים לא אוהבים להודות שהם אוהבים. בז'אנר הזה דבקה קלישאה קשה - שמדובר בסרטי בנות פר אקסלנס. שזה אומר: אישה מתה לראות, היא מושכת את הבעל, הוא מתלונן ונרדם על המושב, היא מתייפחת ומחכה לסצנת החתונה הגדולה. יש להניח שזה קרה בשל העובדה שיש שם אהבה, זוגיות והומור מעליות. אז איך זה שכששאלנו כאן במערכת מהן הקלאסיקות הרומנטיות ביותר, קיבלנו ערימה של תשובות דווקא מגברים מסוקסים ונטולי כל חשד בזהותם המינית?
ובכן, הנושא סגור. קומדיה רומנטית היא ללא ספק ז'אנר קולנועי שכולם אוהבים, למרות שהעלילה היא לרוב ידועה מראש: גבר רוצה אישה, אישה לא בטוחה כלומר משחקת אותה קשה להשגה, היא עושה עצמה גומרת במסעדה ובסוף, איך לא, הם מתחתנים. זה פחות או יותר העניין, אי אילו עם שינויים בתסריט. וזה טוב. כי השינויים והפיתולים הקטנים בעלילה הם אלה שמביאים אותנו לקומדיות רומנטיות שנשמח להתענג עליהן שוב ושוב. לרגל עונת החתונות החמה, ועונת שוברי הקופות הלוהטת, החלטנו לתת את פרסי אוסקר makoנשים לסרטים שתמיד מצילים אותנו בערבי שישי משעממים.
בפרס סיפור סינדרלה האולטימטיבי: אישה יפה (1991)
הסיפור בקצרה: אדוארד הוא איש עסקים מצליח ועשיר שמבקש לילה עם נערת רחוב (ויויאן) ארוכת רגליים שלא מתנשקת על השפתיים. יש לה חיוך כובש, ערימה של שיער וכבוד עצמי. הוא מציע לה שבוע בו תתלווה אליו בתמורה לכסף. הוא מוציא אותה מהביבים והיא משיבה לו בשופינג וגוד טיים, נוסח הוליווד (ללא חדירה). בסוף, הם מתאהבים. והיא אפילו נותנת לו לנשק אותה על השפתיים.
מבוסס על האגדה: פרינס צ'ארמינג שמציל את הנערה הנזקקת.
סצינה בלתי נשכחת: על אף שאנחנו אוהבות במיוחד את סצנת האמבטיה, הסצנה המנצחת היא זו שבה ויויאן מתהלכת ברחובות הוליווד ומתנקמת במוכרות שזלזלו בה עם המשפט האלמותי: big mistake, huge" ומלמדת את כל המוכרות באשר הן "אף פעם אל תזלזלו בנו!".
מה למדנו? לא להתנשק על שפתיים עושה אותך אישה מכובדת. אפילו אם את עובדת ברחוב.
בפרס ה"באושר ובעוני": ריקוד מושחת (1987)
הסיפור בקצרה: בייבי היא ילדה טובה ועשירה של אבא שנוסעת לנופש משפחתי. היא מאורסת לרופא, מה שלא מפריעה לה להתאהב קשות במורה עני לריקוד אך נטול רבב, ג'וני (פטריק סוויזי). הוא חושב שהיא ילדה, היא חושבת שהוא מלך, ואיכשהו, הם מתאהבים.
מבוסס על האגדה: בחורה מבית טוב מתאהבת בבחור הרע לכאורה, אבא לא מסכים אבל בסוף מתרצה.
סצנה בלתי נשכחת: ריקוד הפינאלה של השניים היה ללא ספק בלתי נשכח. אהבנו גם את הקטע שבו השניים מתאמנים על המופע - היא מצחקקת, הוא מלטף את מותנה.
מה למדנו: שאת לא צריכה אף מהונדס וציצי גדול כדי לכבוש מורה לריקוד עם שרירי. וכמובן, שכל אחת יכולה לרקוד.
בפרס ה"אהבה הטרנס-אטלנטית": נוטינג היל (1999)
האמת היא שיו גרנט עשה לנו את זה עוד לפני ב"4 חתונות ולוויה אחת", אבל כאן הוא הצליח עם ג'וליה רוברטס, הזונה ממקודם, מה שמעלה אותו דרגה.
הסיפור בקצרה: וויליאם (גרנט) הוא מוכר משועמם בחנות ספרים, עד אשר אל חנותו, נכנסת השחקנית המצליחה והיפה ביותר בעולם, אנה סקוט (רוברטס). היא מנסה להימלט מהמולת הפפראצי, הוא מנסה להכניס אותה למיטה. היא מוצאת מקום מפלט בדירתו, ובין הריצות והבריחות מהעולם, בלה בלה בלה, השניים מתאהבים.
מבוסס על האגדה: גם גבר חיוור, קלאמזי ומרוט שיודע לומר "אופסי דייזיז" יכול להשיג את הבחורה השווה והעשירה.
סצנה בלתי נשכחת: אחרי כל הדרמה, והפרידות, ויל ואנה כמובן נישאים. רגע השיא של הסרט הוא כששניהם יושבים על הספסל ביום יפה בנוטינג היל, הוא קורא ספר, היא בהריון, כששיר הנושא המרטיט ברקע. אנחנו יכולות לבכות רק מלחשוב על זה.
מה למדנו מזה: שכל השחקניות הגדולות והמבטיחות התחילו דרך מיטותיהם של לא מעט גברים.
בפרס "הוא יילחם עליי עד המוות": הנסיכה הקסומה (1987)
הסיפור בקצרה: נערת החווה באטרקפ מתעללת בווסלי (קרי אלווס), שזה הסימן המובהק שהיא מאוהבת בו, כן? באיזשהו שלב, ווסלי מבין שאם הוא רוצה להתחתן איתה, הוא צריך כסף ולכן הוא עוזב למצוא כסף במקום אחר. אחרי שמועות שאונייתו נשדדה, באטרקפ בטוחה שהוא מת. אבל הוא לא. היא נחטפת בינתיים, ואחרי שרשרת אירועים, נלקחת על ידי הנסיך המפרדינק, שדורש לשאת אותה לאישה. אבל ווסלי, שאינו מת כלל, נלחם עליה עד הסוף.
מבוסס על האגדה: האביר על הסוס הלבן מציל את הנסיכה, והוא גם מצחיק שאין דברים כאלה.
סצנה בלתי נשכחת: למרות הרומן הרומנטי בין השניים, הסצנות הזכורות ביותר הן במאבקו של ווסלי עם כל אויב אפשרי. החל מסצנת הרעל עם ויזיני הסיציליאני ועד קרב החרבות שמנהל ווסלי עם אמן החרבות הספרדי איניגו מונטויה. קלאסיקה.
מה למדנו מזה: שב-1987 ידעו לעשות קומדיות רומנטיות מצוינות. אולי הטובות ביותר.
בפרס "אני אקח את מה שהיא הזמינה": כשהארי פגש את סאלי (1989)
הסיפור בקצרה: הארי וסאלי הם מכרים ותיקים שנעים בין יחסי אהבה ושנאה, עד שהם נהפכים לחברים, אפלטוניים עאלק, שעושים הכל ביחד, חוץ מסקס. עד שהם גם עושים אותו. ומבינים שזה משנה את הכל. בסוף, ניחשתם נכון, הם מתאהבים.
מבוסס על האגדה: הדברים הטובים נמצאים ממש מתחת לאפנו ולא, אין דבר כזה ידידות אפלטונית באמת.
סצנה בלתי נשכחת: סאלי (מג ריאן לפני הניתוחים) מוכיחה להארי התמים שנשים מזייפות והן עושות את זה כל כך אמין. כשהוא מסרב להפנים, היא מדגימה לו את מלאכת האורגזמה צעד אחד צעד במסעדה. קלאסיקה שמצליחה להעביר את המסר בלי שום עזרים פורנוגרפיים.
מה למדנו מזה: ידידות אפלטונית יכולה להוביל ליופי של רומן. וכן, יש סיכוי טוב מאוד שהמיועד לך נמצא ממש מתחת לאף שלך.
לא שכחנו גם את: בתול בן 40 שיכול היה לזכות במריטת השערות המצחיקה ביותר, המציאות נושכת שריגש אותנו עד מוות, 50 דייטים ראשונים שהוכיח שאדם סנדלר גאון בברמודה, הכי טוב שיש שהמציא את המשפט הגאוני "את גורמת לי לרצות להיות אדם טוב יותר", את "אהבה זה כל הסיפור", שכולה סיפור קיטשי אחד אחרי השנה, ונדודי שינה בסיאטל, רק כי הילד היה כזה מתוק.