זו כנראה התופעה הכי מרגיזה בעולם הדייטינג: רגע אחד הוא מתכתב איתך בטינדר, כולו כוונות טובות וארומה רצינית - ורגע אחר, פוף. הוא מתעלם ונעלם; אתמול הוא היה הכי מקסים בדייט - והיום? כאילו בלעה אותו האדמה. זה מייאש ומתסכל, אבל הבעיה הכי גדולה עם גברים נעלמים היא שהנשים בטוחות שזה באשמתן. "אולי הוא לא אהב את איך שאני נראית"; "אולי אני לא מספיק מעניינית?"; "אוף, אם רק הייתי אומרת משהו אחר, מתלבשת אחרת": ממצב שבו את הרגשת שווה ובשליטה, את מגיעה למקום נמוך של ספקות עצמיים נוראיים.
אם הבחור נעלם אחרי מערכת יחסית קצרצרה, הפקפוק העצמי אכזרי יותר, ונשים רבות מתמלאות חרטה על מה שדרשו או ביקשו לעצמן. אז השאלות שלא נותנות להן מנוח הן: "אולי הגזמתי כשהזמנתי אותו להורים?"; "אולי לא הייתי צריכה לעשות לו את שיחת יחסינו לאן?", "'אולי לא הייתי צריכה להתלונן על היחס הלא מספיק טוב לטעמי שאני זוכה ממנו?"
למרות שזה מאוד מפתה להלקות את עצמך ולהתעלל בעצמך במסווה של ביקורת עצמית, חשוב שתפנימי שרב הסיכויים שההיעלמות שלו בכלל לא קשורה אלייך. אין שום דבר שהיית יכולה לעשות אחרת או להגיד אחרת שהיה משנה את פני הדברים. ליהפך: ככל שאת יותר "את", יותר אותנטית, יותר כנה, יותר שלמה עם עצמך, יותר אוהבת את עצמך, בעלת ערך עצמי יותר גבוה – כך את גם יותר אטרקטיבית.
אז למה זה קורה לעזאזל? בואי נחלק את התופעה לשתי קטגוריות בכדי להבין אותה לעומק:
אלה שנעלמים באתרי היכרויות
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספר הרווקים עולה על מספר הרווקות, כך שלכאורה יש לך יותר אפשרויות. אבל האמת העגומה, לפחות לתחושתי, היא שאם נבודד את האוכלוסייה האיכותית של הרווקים והרווקות, נגלה נחיתות מספרית לטובת הבחורים. כך קורה, שכל בחור שנחשב לקצת איכותי באתרי ההיכרות - מקבל מספר אדיר של פניות מרווקות איכותיות. אותו בחור בעצם טובע בים של הצעות ובטוח שהוא מתת האל.
במסגרת תהליכי האימון בהם אני מלווה רווקים ורווקות ליצירת זוגיות, הגיע אלי בחור צעיר, די רגיל, שנראה סביר ועבד בעיסוק שנגדיר אותו כממוצע. הוא הגיע לטיפול כי הרגיש חסר ביטחון עם עבר של "ילד כאפות", כך להגדרתו.
הוא לא היה בטוח שמישהי בכלל תרצה אותו. מה הוא עשה? הוא פתח פרופיל באתר היכרויות ובאורח פלא (או שלא) קיבל לא פחות משישים פניות. לאחר מיפוי, נראה היה כי לפחות חצי מהפניות הן מבחורות מאוד שוות (הייתי אומרת בזהירות שהן שוות הרבה יותר ממנו). אז הוא בחר מספר בחורות והתחיל להתכתב איתן במקביל, מה שהיה ממש מאתגר ומבלבל עבורו.
מה שהטריד אותי בעיקר בשינוי שעבר, זו העבודה שהוא התחיל "לתפוס תחת". הוא נהיה בררני והרגיש כמו מלך הכיתה, וכמובן גם נעלם לנשים, גם לכאלה שבעצמן לא כל כך רצו להמשיך לפגוש אותו, או לפחות לא היו בטוחות שהן רוצות להמשיך בקשר.
אבל כמובן שלא כל הנעלמים הם "ילדי כאפות" בפוטנציה, ישנם רבים שאמנם נמצאים באתר אך נעלמים מאלף סיבות אחרות: בדיוק סבתא שלו בבית חולים/ היה לו שבוע לחוץ בעבודה/ פתאום חטף שפעת/ אתמול יצא עם מישהי ואין לו כוח לעוד דייט היום/ הוא לא באמת רציני/ סתם מתחזה ועוד ועוד. המון סיבות שהמשותף לכולן הוא: אף אחת מהן לא קשורה אלייך. לא אל איך שאת נראית, לא למה שכתבת ולא לאופן שבו התנהלת. הרי הוא כבר צ'וטט איתך, אז עברת את ה"מבחן", לא? תזכרי טוב שהוא לא מכיר אותך, לא יודע את מי הוא מפספס, ולכן לא כדאי לקחת את זה אישית.
אלה שנעלמים לאחר דייט מוצלח או אחרי מערכת יחסים קצרה?
הבחורים האלה הם טיפוסים מיוחדים אשר סובלים מאחת (או יותר) מן ההפרעות הבאות:
1. הבחורים שחוששים ממחויבות:
טוב, זה כולם, לא? אבל יש כאלה שהפחד מזוגיות חזק יותר מהרצון שלהם לחיות בזוגיות. הם חוששים שהזוגיות תיקח להם את החופש ואת העצמאות ותגרום להם לתחושת מחנק. הפחד הזה מונע מהם ליצור זוגיות בפועל, ולא משנה כמה הבחורה מוצאת חן בעיניהם, כמה הם אוהבים אותה וכמה טוב להם איתה. עדיין, הפחד שלהם מאיבוד העצמי הוא חזק יותר. ולכן, אין שום דבר שאת יכולה לעשות בנידון. שום דבר ששגית בו או שחבל שאמרת. הבעיה אצלו, לא אצלך. כל מה שאת יכולה לעשות הוא לעבור הלאה.
2. אלה שסובלים מפומו:
מדובר בבחורים שפיתחו הפרעה מיוחדת כתוצאה מחווית השפע הכוזבת שידועה יותר כ - FOMO. (פחד קבוע להחמיץ משהו). מדובר בגברים שיכולים להגיד משהו כמו, "אז מה, זהו? זה התחת האחרון שאני אראה בחיי?" ולהיכנס להתקף חרדה שנובעה מאותה הפרעה ומתבטא בהצצה מתמדת מעבר לכתף של הבחורה אחר משהו מלהיב יותר. חלקם אפילו מתעסקים בטינדר באמצע הדייט, כיוון שהוא חושש שאם הוא יבחר בך, הוא יאלץ לוותר על כל יתר הבחורות, ומה אם הוא פיספס משהו טוב יותר? החדשות הטובות הן: שעדיף לך בלעדיו. והאמת היא - הוא זה שסובל יותר, כי הוא מתנהל בתחושה של חוסר סיפוק תמידי.
3. הבחורים אשר מפנטזים על התאהבות מהסרטים:
כן, יש גם גברים שחולמים על אהבה כזו שתפיל אותם מהרגליים ותיסחוף אותם בטירוף. המשפט המועדף עליהם הוא "אני מת עלייך, אבל אני לא מאוהב בך". הם יכולים להיות בני 40 ועדיין מצפים להתאהב כמו טינאייג'רים. אבל החיפוש שלהם הוא אחר ריגוש והצפה רגשית, ולא אחר זוגיות רצינית, יציבה וארוכת טווח.
4. הבחורים שהתרגלו להיות לבד:
לכאורה, נראה שהם כמהים לזוגיות. אבל בפועל, הם מאוד מתקשים לוותר על הנוחות הפיזית והמנטלית שהלבד שלהם מעניק להם. והכי קשה להם לשנות באמצע החיים הרגלים. בעבור הבחורים שסובלים מההפרעה הזאת, גם הבחורה המדליקה ביותר לא תצליח לנצח את ההרגלים הסוליסטיים שלהם. הבחורים האלה ישארו לבד עוד הרבה שנים אחרי שהם נעלמו לך.
הכותבת היא קרן גילת, מאמנת אישית בכירה ליצירת זוגיות ולזוגות במשבר, אתר , ערוץ יוטיוב