סלחי לי אישה כי חטאתי
1. על זה שהם לא מתנצלים אף פעם. כאילו משהו בהתנצלות בעצם יעיד שהם אשכרה טעו. ובכן, לפחות בזה הם צודקים. כי הם באמת טועים, והגיע הזמן שהם יעשו עם זה משהו, רבאק. סליחה זאת לא מילה כזאת קשה. תנסו להגיד "גנן גידל דגן בגן" חמש פעמים. רואים? אמרנו לכם.
2. על זה שהם בכלל לא יודעים להתנצל. האמת שיש גברים שדווקא רוצים להתנצל, אבל הדרך שהם עושים את זה היא לא פחות ממביכה. הם ממלמלים, מגמגמים, מתחמקים או משתתקים. ובינינו, אתמול בלילה כשהם רצו סקס – הם ידעו טוב מאוד לחבר מילה ועוד מילה לידי משפט, נכון? אז מה הבעיה מה?
3. על זה שהם לא יכולים להגיד תודה. אם יש משהו קשה יותר מלהתנצל, זה כנראה להודות לנו. על הארוחה שהכנו, על הילד שעשינו, על הסקס בלילה שיזמנו. קצת הערכה, חבר'ה.
4. על זה שהם לא מייחסים מספיק חשיבות לפרטים הקטנים שכה חשובים לנו. כן, שמלה חשובה לנו. כן, מה שעבר עלינו היום, כולל מה אכלנו לארוחת צהריים, חשוב לנו.
5. על זה שהם מגדלים שפם. לשמחתנו, מדובר במעטים, אבל הם נוכחים וקיימים. ואי אפשר ככה. תנסו אתם לנשק שטיח.
6. על זה שבמקום לכבס את התחתונים, הם פשוט הופכים צד. זה לא נחשב, אתם יודעים.
7. על זה שהם לא מכבסים את הג'ינס. לא, גם לא הופכים צד. הם פשוט חושבים שכשאמרו להם שהג'ינס "משופשף", הוא צריך להישאר ככה לנצח נצחים.
8. הם לא יודעים להקשיב לנו. ושלא יחרטטו לנו שאנחנו חופרות. זה שהם לא יודעים לנהל שיחה שמורכבת ממשפטים בעלי קשר אחד לשני, זאת בעיה שלהם.
9. שהם לא זוכרים כלום. לא יום הולדת, לא פגישה עם ההורים שלנו ולא את חגיגות חצי השנה לנשיקה הראשונה שלנו ביחד. איך אפשר לשכוח את זה?
10. שהם לא יודעים את ההבדל בין חצאית לשמלה. זה נשמע קטנוני, אבל אין דבר מרגיז יותר מגבר שלא מבחין בדבר הכה פשוט הזה. מילא אוברול ושמלת סרפן, אבל חצאית ושמלה זה כה טריוויאלי.
11. שהם נוחרים. זה לא נעים לנו בכלל.
12. שהם אף פעם לא רואים דברים שנמצאים להם מול העיניים. מסתמן שקל להם יותר לשאול "איפה" עשרות פעמים מאשר להזיז את יד ימין לכיוון השלט שנמצא סנטימטר מהם.
13. שתספורת עולה להם רק 50 שקלים. וגם לוקחת דקה וחצי. וגם אין להם תור. והם גם לא צריכים פן ששורף להם את המוח. לא פייר.
14. שהם לא צריכים לחכות בתור לשירותים ציבוריים. ובאותה נשימה: שהם יכולים לעשות את זה בעמידה בלי חשש לדלקת בשלפוחית השתן ויתר צרות.
15. שהם לא צובעים את השיער. כי הם מוכרים לנו ש"שיער מאפיר" זה סקסי. ובכן, זה סקסי רק אם אתה ג'ורג' קלוני, אולי.
16. שהם גומרים והולכים. שלא לומר הולכים וגומרים. איך שלא יהיה, זה נגמר מהר ולא בקטע טוב.
17. שאתם חושבים שאתם נוהגים טוב יותר מאתנו. אתם לא. אתם כן נוהגים מהר יותר, מסוכן יותר, ופזיז יותר. שום דבר מזה הוא לא טוב באמת.
18. שאתם אף פעם לא מוכנים לבקש הנחיות. אפילו לא מה-GPS. תאמינו לנו, סיבובים מתמשכים וארוכים הם טרן אוף הרבה יותר גדול מלראות אתכם נעזרים באדם זר.
19. שהם משתהים כשאנחנו שואלות אותם אם השמנו. כל מה שאומרים על השאלה המיתולוגית הזאת הוא נכון. זאת שאלה מכשילה, אבל התשובה ברורה. לא. מי שעונה עליה כן, דינו כדין מוות. ומי שמשתהה? זה כמעט לא פחות חמור. פשוט תחשבו שאנחנו שואלות: "נכון שאתה מת על אמא שלי ורוצה לעשות אצלה את כיפור?". פשוט, הא?
20. שאנחנו באמצע צירים כואבים והם שואלים אם זה בסדר רק לחכות שהמשחק ייגמר. ברור שזה בסדר, אם אתה רוצה למות. לך על זה.
21. שהם מעירים אותנו בלילה לקוויקי. זה לא שיש לנו בעיה עם קוויקי, היי – גם אנחנו אוהבות סקס. אבל כשאנחנו מעירות אותך כי התינוק בוכה בחדר השני, אתם פתאום משחקים אותה מתים, לא נעים, לא נדים, לא שומעים. זה מעצבן.
22. שהם רוצים אותנו נטורל ולא מבינים מה זה אומר בכלל. כבר שמענו עליהם: גברים שרוצים שהאישה שלהם תהיה חפה מצבע, בג'ינס וטי שירט, בלי עקבים, בלי חזייה, בלי אקססוריז. יה רייט. הכל יפה בתיאוריה.
23. שהם לא מסוגלים לנהל שיחה על בעיות אמיתיות. הפטרייה שלנו חזרה, הדלקת בשלפוחי השתן שוב מציקה, והחתכים מהלידה לא נתפרו טוב. אנחנו יודעות טוב טוב שזה לא נעים לכם לשמוע, אבל תאמינו לנו שלנו זה מרגיש הרבה יותר גרוע. תתאפקו ותעשו את עצמכם אוזן. חצופים.
24. שהם אומרים שהיה להם יום נוראי והם רק רוצים חצי שעה לעצמם. אחרי שאנחנו בדיוק סיימנו להכניס את המכונה השלישית שלנו היום, אחרי שקיפלנו והכנסנו לארון, בישלנו, חיתלנו, האכלנו וסידרנו, וכל זה בלי הזדמנות להכניס משהו לפה. מבינות שקשה לכם, אבל לפני שאתם יוצאים בהצהרות, לפחות תשאלו מה שלומנו.
25. שהם משאירים טיפות צהובות על האסלה. אז התגברנו על זה שאתם לא מורידים את האסלה, אבל על זה אין מחילה: פיפי עושים בתוך השירותים, לא מסביב. וזה באמת פשוט מאוד. אפילו יותר מההבדל בין חצאית לשמלה.
26. שהם מתגאים במיצי וריחות הגוף שלהם. לנפוח בפרהסיה לא עושה אתכם גברים. זה כן עושה אתכם מסריחים. קחו אחריות ותפסיקו להשוויץ רבאק. תינוק בן חודש יכול להפליץ יותר חזק מכם.
27. על כל הפעמים שהם אומרים "בשביל מה טכנאי? אני אסדר". וברור שעד היום הטלוויזיה על הרצפה, המייבש לא עובד ומאוורר התקרה תלוי באלכסון.
28. על זה שהם מתפשטים באמצע חנויות בגדים ומודדים חולצות כאילו אין תאי מדידה בעולם. מילא אם הייתם נראים כמו נניח ראיין ריינולדס, אבל אתן – ובכן, לא.
29. על זה שהם מתעקשים לכוון אותנו בחנייה למרות שאנחנו לא מכירים בכלל. אם אתם לא רוצים שנעלה עליכם, ככה "בטעות", עם הגלגל האחורי, תוותרו על ההכוונה.
30. שהם חושבים שלבהות במחשוף זה נורמלי. זה כמו שאנחנו נבהה לכם שם למטה במשך שיחה שלמה. זה נורמלי?
31. שהם משווים אותנו לאמא שלהם. כמו שאתם לא רוצים שנשווה אתכם לאקס המיתולוגי, תחדלו אתם מהמעשה המיותר הזה. שום דבר טוב לא יוצא מזה.
32. שהם מכינים קפה ומשאירים אחריהם מטבח מפורק. קפה, סוכר, מים רותחים וחלב. סה טו. אז למה לעזאזל פתחתם את המזווה ואת מגירת הסירים? מה חשבתם למצוא שם? מלצרית מיניאטורית שתציע לכם קפה ומאפה?
33. שהם לא מוכנים לדבר על העתיד. כאילו חתונה וילדים זה מפחיד אותם מאוד. אבל לברבר לנו שעה על האיום האיראני והמצב הפוליטי והשירות הצבאי שלכם שחיסלתם מחבלים זה ממש עונג שבת.
34. שהם נדלקים מכל בחורה עירומה עם שפתיים מנופחות וציצים מזויפים. זה לא שאנחנו חייבות עומק בכל דבר שמחרמן אותנו, אבל בחייאת – ג'ורדן קארבר? למה שלא תנפחו זוג בלונים ותמעכו את האף שלכם ביניהם. זה אותה רמה של עומק.
35. שהם כל היום חושבים על סקס. אם תחשבו על זה פחות, מבטיחות לכם שתעשו יותר.
36. שהם חושבים שנשים לא מצחיקות. טיפשים.
37. שהם לא בוכים. כמה חבל שהם טרם הפנימו שככל שהם יביעו יותר רגש, כך נראה להם יותר ציצים.
38. על המרכז לאמנות הפיתוי. וכל מילה מיותרת.
39. שהם בוהים. בין אם נועצים מבט באחרות, או בין אם בוהים בטלוויזיה. בשני המקרים, אתם מבזבזים את הזמן שלכם לשווא.
40. שהם רוצים אותנו במיטה עם עוד אחת. אם היה להם את הכוח למשחק מקדים עבור שתי בחורות, אולי עוד היינו שוקלות. קודם – תוכיחו את עצמכם עם אחת.
41. שהם לא יודעים לעשות קניות בסופר. כאילו משהו חוסם אותם מלעשות בחירות שפויות. כאילו משהו מכוון אותם לקנות את החלב שפג תוקפו, את הלחם הכי יקר, ואת המלפפון הכי רקוב. פייר? מדובר בכישרון.
42. שהם לא מחמיאים. חמודים, השיער הזה לא הסתדר מעצמו, הבית הזה לא התנקה לבדו והשמלה הזאת לא מונחת על הישבן המחוטב שלי ככה סתם. תחמיאו!
43. שהם לא יודעים להחמיא. קצת כמו ההתנצלות, יש כאלה שרוצים להחמיא, אבל פשוט לא מסוגלים לעשות את זה נכון. איך עושים את זה נכון? בכמה שיותר מילים, כמה שיותר משפטים, כמה שיותר סופרלטיבים. "את יפה" זה נחמד. "את יפה היום בצורה בלתי רגילה, את מהפנטת. מסובבת ראשים. אני לא מאמין שאת שלי", זה הרבה יותר טוב.
44. שהם חולים. לא, זאת לא קלישאה. גבר חולה הוא גבר גוסס. אם זה היה נשאר שם, אז בקטנה. אבל אנחנו אלה שצריכות לסעוד אותם. וצינון ממש לא מצדיק שירות עד המיטה.
45. שהם לא יודעים לקנות מתנה. אז נעשה את זה ברור מעתה ועד עולם: תארזו לנו מזוודה מבלי שנדע, תזמינו כרטיסים מבלי שנדע, ותכניסו אותנו לאוטו ותשגרו אותנו למטוס. אתכם או בלעדיכם. הכל תופס.
46. שהם מגרבצים. זה כאילו אקט טבעי, אבל לא כשהוא נעשה בפומבי. אז הוא סתם מביך ומגעיל. אתם לא רואים אותנו חופנות ידינו בציצים. אולי הייתם רוצים, אבל זה לא המקרה.
47. שהם אף פעם לא מזכירים לנו לקחת גלולות. ואז כשאנחנו בהריון מהם, הם תוהים איך זה לעזאזל קרה.
48. שהם לא מפנימים אף סיפור שלנו. זה בעיקר נורא כשאנחנו נפגשות עם החברה ההיא שהתגרשה מבעלה, והם לא מבינים "איפה ג'ינג'י? לא ראינו אותו המון זמן. מתגעגע אליו. הוא אחלה גבר". תקשיב, תדע.
49. שהם חושבים שנשיקה היא מותרות. כשתהפכו אותה לכלי חובה במערכת היחסים שלנו, תראו שמין אוראלי פתאום מקום טוב יותר בסדרי עדיפויות.
50. שהם לא אומרים לנו מספיק: אני אוהב אותך. אם אתם אוהבים, תגידו. זה מצב שאין בו מפסידים. תנסו ותיווכחו לדעת.