מאחורי כל מנהיג גדול עומדת אישה חזקה, ומאחורי כל מילואימניק ישראלי לא מגולח עומדת אישה מודאגת. בסוף השבוע האחרון חולקו צווי ה-8 בהמוניהם, כשהם לא בוחלים במילואימניקים צעירים, וותיקים, רווקים, מאורסים, נשואים, אבות לילדים או בני זוג לנשים הרות. במשפחות רבות השתררה אווירה של "עולם נשי": הגברים הלכו למלחמה ובבית נותרו רק הבנות, סופקות ידיים בדאגה ומוטרדות מהעתיד לבוא.
"אני פשוט רוצה לשמוע את הקול שלו"
"שני האחים שלי גויסו, וגם החבר שלי", מספרת דנה, 29, סטודנטית מהצפון. "הגיסות שלי הגיעו אלינו הביתה לסוף השבוע, והיינו בבית כוח נשי. אבא שלי היה במיעוט. היה בזה משהו קצת עצוב".
לא רק החיילים, גם הנשים שנשארות מאחור - בין אם הן אימהות שצריכות להמשיך לנהל לבד את משק הבית ובין אם רווקות שפשוט נותרות בבית ריק בלי האהוב – נאלצות גם הן להתמודד עם ימים לא פשוטים של חשש וחוסר וודאות. "אני מתקשרת לחבר שלי כל כמה שעות, לבדוק שהוא עדיין זמין", אומרת דנה. "השיחות איתו לא מרגיעות בכלל, כי הוא לא יכול להגיד לי כלום על איפה הוא נמצא או מה הוא עומד לעשות, אבל אני פשוט רוצה לשמוע את הקול שלו".
איך מתמודדים עם החרדה ועם המחשבות הרעות בעקבות גיוס בן הזוג? איך ממשיכים לתפקד כרגיל? גייסנו בצו 8 את הפסיכולוגית ומנהלת ספיד דייט איריס סלומון, וביקשנו ממנה שתיתן לנו כמה עצות טובות איך לא להיטרף מדאגה.
"גם גברים וגם נשים חווים חרדה, אבל מחקרים מראים שנשים חוות יותר חרדה מאשר גברים – מסיבות פיסיולוגיות, הורמונאליות וגם סביבתיות. חשוב שנדע להכיל את התחושות שלנו בהבנה ובחמלה. אחרי הכל לא מדובר במצב שגרתי, ולתגובות שלנו בהחלט יש סיבה".
"כבר לפני שהחבר שלי קיבל את הצו, ידעתי שהולכים לגייס אותו. ביום חמישי הוא התקשר אלי בחצות ואמר שבבוקר הוא הולך למילואים, והתחלתי לבכות. ביום הראשון חשבתי שאין סיכוי שאני אצליח ללמוד או לעשות משהו, אבל לאט לאט התרגלתי למצב. אני מנסה להתגבר ולחשוב מחשבות חיוביות, אבל אני ממשיכה להרגיש לחוצה כל הזמן", ממשיכה דנה ומספרת.
איך הוא מנסה להרגיע אותך?
"הוא אומר לי שאין לי מה לעשות בנידון ולכן זה לא יעזור אם אשב בבית מודאגת. הוא חושב שכדאי שאני אנצל את הזמן לעשות דברים שאני לא מספיקה לעשות בדרך כלל, שאבלה עם חברות, שאכייף. כמובן שזה לא רלוונטי".
"החבר של דנה צודק לחלוטין", אומרת סולומון. "הרי לשנות את המצב הביטחוני אין ביכולתה, גם אם מאוד תרצה. מה שהיא כן יכולה לעשות זה לשנות את ההתייחסות וההתמודדות שלה עם הסיטואציה".
מה אפשר לעשות כדי לעבור את התקופה הקשה הזו בקלות?
"לנסות לצחוק. הצחוק משחרר סמים מן הטבע שמסייעים בהפגת לחץ וחרדה – שווה לחפש סדרות טלוויזיה או סרטים שיצחיקו אתכן. מצד שני, לא מומלץ לשבת כל היום מול המרקע ולצפות בעדכונים מהשטח - זה יכול רק להעצים את החרדה".
איך לשתף את בן הזוג בקושי מבלי לבאס אותו ולפגוע לו במורל? הרי גם ככה הוא שבוז.
"בזוגיות חשוב לשתף גם את הרגשות השליליים והפחדים, השאלה היא איך לעשות זאת נכון. הייתי מציעה לחזור הרבה על הבעת רגשות כלפי בן הזוג. להגיד לו כמה את אוהבת ומתגעגעת, לתאר לו כמה את מצפה לשובו ומה את מתכננת לעשות כשיחזור הביתה".
רעיון נוסף שמציעה סלומון הוא לכתוב מדי יום לאהוב מכתב מפורט – ולספר לו מה את מרגישה. "מכתב כזה ייתן דרור ופורקן למחשבות שלך, אבל לא ישפיע עליו. מומלץ גם להיעזר ולשוחח עם חברים ובני משפחה, ולמצוא תמיכה. רשת חברתית מאוד מחזקת ברגעי משבר".
תפסיקי עם הכביסות, תשקיעי בשינה
אם את מנסה להישאר סופר וומן בתפקוד על, ולהמשיך לתקתק את הבית כמו בשגרה, את יכולה להרגיע. "היי קצת סלחנית לגבי התפקוד בבית מבחינת תחזוקה, ניקיון, בישולים וכדומה. מדובר במצב זמני, והדברים לא צריכים להיות כמו שהם תמיד. חשוב לישון ולאכול כמו שצריך, כי הרי הגוף והנפש בלתי נפרדים".
גם אם כרגע אתן לא מוצאות נחמה בדברים, סלומון מבטיחה לכן שתקופות קשות כאלה מעשירות את הזוגיות, ומלמדות אותנו הרבה על משמעות מערכות היחסים בחיינו. "נסי להפוך את הלימון ללימונדה: לא במקרה אחרי תקופות מלחמה יש יותר חתונות, הריונות ולידות. תקופה כזו מזכירה לנו כמה בן הזוג משמעותי ולא מובן מאליו".
>> "אין לי מושג מה אני רוצה לעשות בחיים": מרגישה תקועה בקריירה? יש לנו עזרה