"שיתוף במטלות, שוויון בחובות!", כך היה כתוב בכרטיס הברכה שכתבה לי לחתונה אחת מהדודות האהובות עליי. לא ירדתי בדיוק לסוף דעתה, עד שנתקלתי בתוצאות המחקר החדש הזה מקנדה והבנתי הכל.
השורה התחתונה של המחקר מבשרת שזוגות שחולקים בנטל מטלות הבית הם הזוגות המאושרים ביותר. מצוין, חשבתי לעצמי, שהרי אני ובן זוגי מתחלקים בעול: הוא זורק את הפח, אני ממיינת כביסה. הוא מבשל, אני שוטפת כלים. הוא שוטף רצפה, אני מנקה אבק מהמדפים. לפי הניתוח של הפרופסורים האלה מקנדה, אנחנו נחזיק מעמד ונהיה מאושרים לכל ימי חיינו. איזו הקלה.
למרות השימוש המבהיל שלה בסימן קריאה בסוף המשפט, דודתי היקרה סימנה לי בברכתה את המתכון המנצח לזוגיות בריאה כפי שהיא הבינה אותו, באופן אינטואיטיבי. אבל החוקרים מאוניברסיטת וסטרן אונטריו אינם מסתמכים על אינטואיציות, והם גם אינם מסיימים משפטים בסימני קריאה. תוצאות המחקר שלהם פשוטות ונהירות, ומסקנתם מאשרת את מה שידעה הדודה לזהות מהבטן: להתחלק זה טוב ליהודים (וגם לקנדים, עושה רושם).
גם 60- 30 זה בסדר
במחקר השתתפו 50 אלף מבוגרים, שסיפרו על העבודות שהם עושים – כאלה בתשלום וכאלה בחינם, כלומר מטלות בית מציקות שחייבים לעשות למרות שאף אחד לא מוציא לך עליהן צ'ק. החוקרים מדדו באיזה אופן גם את מידת האושר והסיפוק של הנשאלים, ומצאו כל מיני קשרים ויחסי גומלין בין הסעיף הראשון לסעיף השני.
המסקנה הראשונה היא, כמו שאמרנו, שהזוגות שחולקים שווה בשווה במטלות הבית השונות, כולל הטיפול בילדים, הם המאושרים ביותר. הרבה יותר מאושרים מהזוגות המתנהלים במה שנקרא לו "המודל המסורתי", לפיו אחד מבני הזוג, לרוב הגבר, הוא המפרנס, ואילו האישה היא סוג של עקרת בית נואשת. במודל הזה הגבר נושא לבדו בעול הפרנסה, מה שעשוי לגרום אצלו למתיחות, ואילו האישה מפתחת תסכול מחוסר מימוש עצמי. אלא שגם אם תהפכו את התפקידים המצב לא ישתפר: לפי המחקר, גם במשפחות שבהן האישה לובשת את המכנסיים ויוצאת לעבוד ואילו הגבר נשאר לשמור על הבית המצב לא אידיאלי, וכאן אפשר למצוא גבר מתוסכל ואישה לחוצה.
האנשים המאושרים ביותר שענו על הסקר היו, אם כך, הזוגות שסיפרו כי הם נוטים לחלק ביניהם את עבודות הבית השונות. אלה היו בעיקר זוגות שאצלם שני בני הזוג עבדו מחוץ לבית, זוגות ללא ילדים או כאלה שהילדים שלהם כבר בגרו ופרחו מהקן, ואז מה החוכמה באמת שהם מאושרים יותר.
כדי לעזור לי ליישם, המחקר ניסח כלל לשותפות אידיאלית: נוסחת האושר היא לא לקחת על עצמך יותר מ-60 אחוז מהמטלות, ולשים לב כמובן שגם הוא לא לוקח. נשמע פייר למדי. בסופו של יום, כך סיכמו החוקרים, זה חשוב שלכל אחד מבני הזוג יהיה מקור נפרד לעצמאות ולהישגים בתחום המקצועי; אבל השותפות במלאכות הבית השונות תאחד ותקרב גם בין כבאי לאשתו הגננת, גם בין הייטקיסט לאשתו הלבורנטית וגם בין מורה לנהיגה לאשתו הליצנית הרפואית. אם הוא יזרוק את הפח והיא תמיין כביסה, הוא יבשל והיא תשטוף כלים, הוא ישטוף ריצפה והיא תנקה אבק מהמדפים, הם עתידים, בברכת הפרופסורים מקנדה, להחזיק מעמד ולהיות מאושרים לכל ימי חייהם. אמן.