חנון אבל חתיך: ברק אובמה
את יכולה להגיד שזאת לא חוכמה להתלהב מאחד האנשים החזקים בעולם. אני אגיד לך בתמורה שזאת מאוד לא חוכמה לא להתלהב מברק אובמה. למעשה, זאת טיפשות. ולא, לא רק בגלל שהוא הסופרמן של אמריקה ולא כי רפורמת הבריאות שלו עשתה לי ולעוד כ-30 מיליון אמריקאים טוב על הלב. הסיבה שאובמה הוא הפייבוריט שלי היא בעיקר בגלל שהוא פשוט אחלה גבר. חנון איכותי, ליברל אמיתי, מטפח מה שנראה כמו זוגיות בריאה עם המיסיס, ולא פחות חשוב – הנשיא האמריקאי הכי חתיך ובעל קוביות מרשימות שישב בחדר הסגלגל, ויסלחו לי שאריות משפחת קנדי ומעריצות ביל קלינטון. ואם בפנטזיות עסקינן – שתקום מי שלא חושבת על המשפט once you go black, you never go back כשהיא רואה את החיוך מלא הברק שלו. (ליה אור)
תמים אבל מקסים: טומי אלתגר מהישרדות
כשערוץ 10 הציג את המתמודדים של העונה השלישית של הישרדות, כולם דיברו על היורש של נועם טור. כשראיתי את התמונות של אותו היורש, היה לי ברור הדמיון החיצוני בין השניים - וכמו שנועם לא כבש אותי בעונה הראשונה, כך הייתי בטוחה שגם טום יעבור לידי כמו עוד צל של שורד נטול כריזמה ותחמנות.
אלא שאחרי כמה תוכניות בודדות הבנתי שטום הוא לא נועם טור, הוא טומי, והוא כבש את ליבי. התמימות שלו, שכבר נכחדה מן העולם, הזכירה לי שיש עוד אבירים בעולם הזה ושהגבריות של פעם לא מתה. אם נועם היה הרקולס, טומי הוא מוגלי ילד הטבע הפראי וטוב הלב, שתלתליו רק מחזקים את תמימותו הילדותית אך הגברית כאחד. ביום שליעד אמרה שהיא הייתה מדיחה כל תלתל ותלתל של טומי הבנתי שהלב שלי שייך לגברבר חובב הקפוארה, בין אם הוא יהיה השורד האחרון ובין אם לא. (ריקי לבנת)
בעטני אבל נוגע ללב: אסף אמדורסקי
לא כל כך מעניין אותי אם יש לו חברה חדשה או אין לו חברה חדשה ובת כמה היא, עד לפני כמה חודשים בכלל לא אהבתי את אסף אמדורסקי ולא את השירים הבעטניים שלו. בעצם, גם עכשיו אני לא אוהבת אותם; אמדורסקי הזיז בי משהו השנה רק בזכות הפרויקט המקסים שהעלה עם ישראל גוריון, שהיה הפרטנר המיתולוגי של אבא שלו, בני אמדורסקי, בצמד הדודאים.
באוקטובר התבשרתי שסוג של חלום שלי עומד להתגשם: הדודאים חוזרים להופיע אחרי 17 שנה. אז נכון שהסיבוב כלל מספר הופעות מוגבל, ונכון שאלה לא היו ממש הדודאים בהרכב המקורי – אבל היו שם גוריון ואמדורסקי, וזה כמעט מספיק בשבילי.
העניין הוא, כמו שאמרו רבים לפני, שאמדורסקי הבן לא באמת מגיע לקרסוליו של אמדורסקי האב, עד כמה שהדבר נוגע ליכולות השירה שלו. אבל משהו במעמד המיוחד הזה נגע ללב כל מי שזכה לאחת מההופעות הנדירות: 16 שנה לאחר מותו, ביצע אסף אמדורסקי לראשונה את השירים של אבא שלו, ולי זה נראה כל כך יפה ונכון ושלם. בהופעה הזו גיליתי שאסף אמדורסקי הוא אדם צנוע ורציני, נטול פוזה, שיודע לשיר לא רע. ובעיקר שמחתי לגלות שכמוני, גם הוא יודע להעריך את הקלאסיקה הישנה ולא רק את הבעטניות החדשה. (נועה יחיאלי)
הורס אבל ביאס: רן דנקר
רן, רן, רן. אתה גבר הורס, אבל הרסת לי את השנה. לתמונות שלך עם בחורות אחרות כבר התרגלתי: פעם עם השחקנית מהטלנובלה, פעם עם דוגמנית מהממת ופעם עם התסריטאית המתוחכמת. אבל ככה לעזוב? פשוט ללכת? רחובות תל אביב איבדו משהו מיופיים כשטסת מפה לנסות את מזלך בניו יורק, וכבר אין סיבה להתלבש יפה כשיורדים רגע למטה לקנות חלב במתחם בזל. אני מודה שאין לי מושג מה היו ההישגים המקצועיים שלך השנה, לרשימה הזו אתה נכנס דווקא בגלל ההפסד שגרמת לכולנו. (נטע ספיר)
שוביניסט אבל מקורי: זיו גלברט מהישרדות
בתוכניות הריאליטי יש ים גברים מלוקקים, מאופקים, מנומסים ורובם גם בעלי מקצועות חופשיים, מהסוג שכל אמא פולנייה היתה רוצה לראות בתור חתן לבת שלה. אבל זה הזמן להודות - כולם אותו שטנץ, מאוסים ומשעממים.
רק פעם בעונה יש איזו הברקת ליהוק, מהסוג שמדביקה אותך למסך, גורמת לך לגחך בהנאה ולהמתין בקוצר רוח למשפט הקאלט הבא. אמרו עליו הכל - שהוא שוביניסט, גס רוח, בהמי, עצלן, חוצפן ונרקסיסט. אבל האמת היא שבעיני הוא כנה, מקורי, מצחיק, שנון ובעל חוכמת רחוב מעוררת כבוד. ברור לכולם שהוא זה שסיפק את הרגעים הכי מרגשים, מצחיקים ומעניינים העונה, ושהוא זה שהוכיח מעל לכל ספק שעדיף סנטימטר מזל מקילומטר שכל. מיסטר עבאדן - עשית לי את השנה בטלוויזיה והזכרת לי שוב, שתמיד עדיף לשלם במזומן ומהר. סגור! (רותם לייבוביץ')
לא מעודכן אבל אמיתי: אלירז שדה
הגברבר שעשה לי את השנה הגיע אליי ממש על הקשקש, רגע לפני שכבר איבדתי תקווה מהמין הגברי של 2009. הוא בא חבוש במשקפי טייסים גזעיים, קסדה מדליקה של פעם וג'ינס תיסלם מרושל. קוראים לו אלירז שדה. הוא רזה ממני, צעיר ממני ונמשך לפרחות. ממש כפפה ליד. לא ליד שלי, אבל ככה זה באהבה – לא חושבים בהיגיון ולא רואים ממטר.
הגבר שלי נכנס לבית האח הגדול בלי הצהרות אסטרונומיות על מי שהוא, מה שהוא ומה הוא יביא לבית (מלבד החדרת ביטויים מהאייטיז ללקסיקון העכשווי). הוא רוצה את המיליון. נקודה. יש יותר אמיתי מזה? הוא לא ביקש למצוא איזון בחיים, לא חשק במפגש עם אנשים חדשים ובטח שלא ביקש לעשות קונדסים מטופשים מפיצי ריחות סרוחים בשתיים בלילה.
ובדיוק ככה, מבלי להתכוון בכלל, הצליח אלירז למלא את כל המשבצות הכי נכונות ברשימת המכולת הגברית שלי – המסוקס ביותר (הזיפים, אחח הזיפים), המתלבש האיכותי (אין על טרנינג משומש במצב טוב), המצחיק שבא למות והיחיד שלא נפל לרגליה של איילה. אז נכון שיש לו פתיל קצר והוא קופץ מאפס למאה קמ"ש בשניות, אבל אתם יודעים מה אומרים על אנשים עם פתיל קצר? שיש להם וואחד, ובכן, לב. (לילי שרצקי אלמליח)
פיקטיבי אבל יש לו את זה: גרגורי האוס
הגבר שעשה לי את השנה הוא גרגורי האוס. לא אכפת לי שתצחקו עליי ושתגידו שהוא לא באמת קיים, אלא דמות טלוויזיונית שתוכננה בחכמה להקסים בחורות על פני הגלובוס, לא אכפת לי שיש לו גרופיות בשלושים מדינות, אחרי החבר – זה הגבר האהוב עליי. כן, יותר מאבא.
מאז שהחבר שלי ואני רואים את האוס במרתונים ששורפים סופי שבוע שלמים, אני לא מפסיקה לקנא כשהוא אומר לקמרון שהוא גאה בה או מתנשק עם עמיתות למקצוע. אני מתמוגגת מההומור הציני, מהזיפים ואפילו ממקל ההליכה. אני אפילו חולמת על הרופא השרמנטי בלילות. לא ברור אם הקסם של האוס הוא בזה שהוא אפל ובלתי מוסבר או בזה שהוא שנון ומציל חיים על בסיס יומיומי, אבל מליוני מעריצות מראות שמה שזה לא יהיה - יש לו את זה. אבא שלי, שהוא גם רופא, ראה כמה פרקים. הוא עדיין לא מבין מה הקטע. (מיכל זכריה)
קשיש אבל נפלא: לאונרד כהן
יש לי נטייה לעשות הכול מאוחר, כזאת אני, דחיינית. אבל להתאהב בלאונרד כהן בגיל 38 זה כבר לא לאחר, אלא להיות האיילה הטיפשה שמשתרכת מאחורי העדר. יום אחרי ההופעה שלו בארץ התחלתי להאזין לשירים שלו ביוטיוב, כדי להבין על מה כל הרעש, וזהו, נפלתי בקסם הכהני. מאז ליאו קשישא מככב באמפישלוש שלי, והקול החם והמילים הנפלאות שלו מלווים אותי חלקים נכבדים מהיום, כשאני מדמיינת לעצמי את שנינו במלון צ'לסי. לצערי לא הייתי בהופעה, כי הייתי טיפשה ולא הבנתי על מה הרעש, אבל נדרתי נדר קטן, שאם יזדמן לי להגיע להופעה שלו אני אלך, ולא משנה כמה זה יעלה. ככה זה עם אהבה אמיתית, היא לא נמדדת בכסף. (אריאלה רביב)