תקציר אירועי יום שבת בבית "האח הגדול": ליהיא, לבושה בגופייה שלא משאירה הרבה מקום לדמיון, מבקשת לנחם את עתי האומלל שחש רחוק מחבריו האמיתיים במשימת פילוג הבית. ליהיא מתנפלת עליו ומחבקת אותו, מצמידה את עתי הרגיש אל חיקה כמעט באגרסיביות, כאימא ברווזה מגוננת. מיד לאחר מכן היא מתפרקת מול פרידה: "איזה בחור. איזו רגישות. אין גברים כאלה". "את מאורסת", פרידה מזכירה, וליהיא מסירה את טבעת האירוסין שלה ומוסרת אותה לפרידה למשמורת. יומיים אחרי, וליהיא כבר מעדכנת את הארוס שלה באמצעות מצלמות הבית שהוא משוחרר מכל סיפור החתונה.
"אני פשוט צריכה לבדוק דברים"
20 יום קודם לכן, הכל נראה אחרת. ליהיא גרינר, בלונדינית במבטא אמריקאי בת 26, נכנסת לבית ומוכרת את עצמה בתור המאורסת המאושרת. "הייתי עם בחור חמש שנים. אחרי שלוש שנים החלטתי שאני רוצה להתחתן. שלחתי לו מייל: הזמן אוזל. זאת הטבעת. וכאן אתה משיג אותה. חשבתי שהבנאדם לא רוצה אותי, אבל אני רוצה את הטבעת! הוא הציע לי נישואים ואמרתי לו: בטח!".
והנה , כמה ימים בלי הפיאנסה, וליהיא כבר מדברת חופשי על רגשותיה כלפי עתי, הבית כמרקחה, והארוס אבירם בן שושן מקווה שהיא הורידה את הטבעת משיקולי רייטינג אה, ויש עניין חדש בבית שלא קשור בסיון ועמיר, וזה בהחלט שינוי מרענן. ליהיא כבר טרחה לומר שהיא לא מתרגשת לקראת החתונה, שהיא חשה אליו שנאה כרגע כי היא חיכתה כל כך הרבה, וכעת כאמור היא כבר חזק בתוך הקטע החדש. אז מה לעזאזל קורה כאן ולמה? האם מדובר בצעד שנובע מלחץ לקראת שבירת הכוס, או שמא אהבה חדשה ואמיתית, שמגלה שהנישואים האלה לא אמורים לקרות?
"גם גברים וגם נשים חווים לחץ ומתח לפני חתונה, וזה טבעי", אומרת איריס סלומון, פסיכולוגית ומנהלת חברת ספיד דייט. "תופעת ה'רגליים הקרות' מאוד שכיחה. לקראת החתונה לרבים עולים ספקות ותהיות נוסח 'אולי הייתי יכולה להכיר בן/בת זוג יותר מתאימים', ו'האם זאת החלטה נכונה לאור אחוזי הגירושים הגבוהים', וכמובן שעולה גם הסוגיה בנוגע למונוגמיה נצחית".
האם החתונה לא נועדה לקרות?
השאלה המתבקשת היא איך נדע אם פזילה לישבנו של גברבר אחר, רגע לפני החתונה, נובעת מאי שפיות זמנית, או שמא החתונה הזאת מעולם לא נועדה להיות? "עבור לא מעט זוגות, חתונה מגיעה כקרש הצלה לשגרה ושעמום. העיסוק בפרויקט החדש מכניס אקשן ועניין לחיים. לא מעט גם מתחתנים כדי לרצות את הסביבה ואת עצמם".
העצה הטובה ביותר של סלומון לבחורה במצבה של ליהיא, היא להוריד לחץ. "ניתן בהחלט לדחות את החתונה אם הדבר אפשרי ולא יגרום לנזקים רבים. מומלץ לנסות לחיות עם בן הזוג באופן הכי רגוע, מבלי לדבר על העתיד. תראי אם טוב לך איתו, אם אתם מסתדרים".
אופציה נוספת ודי חתרנית שמציעה סלמון היא, ובכן, להתחתן. "ערכו טקס קטן עם מעט מוזמנים, חתונה אזרחית, עם הסכם, או בחתונה אנרגטית - מה שמתאים לכם. לאחר כשנה, או תקופה סבירה אחרת שתרגישו ותיראו כי טוב והנישואים מוצלחים והאהבה בשמיים, אפשר לעשות את האירוע הגדול של החתונה".
במקרה של ליהיא, מסבירה סלומון, מעורב אלמנט נוסף שאינו נובע רק מלחץ הרגע המכונן של חתונה. "לפי האופן שבו היא הציגה את עצמה, זה מאוד ברור שליהיא רצתה להתחתן, והיא הקפידה להעביר את המסר באופן הכי ישיר ואסרטיבי שיש. היה כאן מקרה קלאסי של בחורה רודפת, מה שלא פעם הופך אותה ללא מעניינת ולבחור בחייה להדוף ולהתרחק".
אז מה בחורה כזאת צריכה לעשות? לשתוק ולהמתין להצעת נישואים?
"ממש לא. אם אתם זמן רב ביחד, ואת מרגישה שהעיתוי הוא נכון, יש בהחלט מקום לרמוז ולדבר בעדינות על הנושא. הייתה לי לקוחה שאמרה לגבר שלה 'רק תציע, לא משנה באיזו טבעת', ותנחשו מה? הוא נפרד ממנה. משהו ברדיפה הזאת פשוט הרחיק אותו".
אבל מה עושים כשהגבר לא מבין רמזים? לדברי סלומון, יש מקום לבדיקה, אך לא לדאגה. "אין ספק שאם הגבר מחכה הרבה, הדבר מעיד על קושי שלו להתחייב באופן כללי, וזה לא בהכרח מעיד שהוא לא אוהב אותך או לא רוצה להתחתן איתך. זה כן מלמד על בעיות שצריך לבדוק. לפעמים זה יכול לנבוע מחוסר אמון במוסד הנישואים, קושי להתחייב בגלל דפוסים בעבר או מודלים של זוגיות וכמובן, שיש את האפשרות שקשה לו להתחייב ספציפית אלייך".
ואז מה עושים?
"אני ממליצה לזוגות המצויים בצומת החלטה: להתחתן או להיפרד. וכמובן שחשוב מאוד לתקשר כמו שצריך לפני. להבין איפה בני הזוג נמצאים היום, להבין מה מלחיץ אחד את השני ולא לטאטא. אם יש צורך, לפנות גם לייעוץ זוגי ואף לקבוע אולטימטום. רק אחרי שתקבלו את כל התשובות, תעשו את ההחלטה הרלוונטית".