"מה כל כך לחוץ לך להתחתן עם הבן שלי?"

הצד של הכלה: "אתה לא רוצה להתחתן או לא רוצה להתחתן איתי?"

"אני יודעת שזאת קלישאה גרועה, אבל מגיל הילדות דמיינתי את החתונה שלי ואת הבעל המושלם. זה משהו שתמיד היה לי ברור שיקרה, והגיל האידיאלי מבחינתי היה 24. אבל ככל שהתקרבתי לגיל המיוחל, הוספתי שנה. עד שהחלטתי שאני עוצרת בגיל 27. זהו. בגיל 27 אני אהיה נשואה.

"ההחלטה (שגיבשתי עם עצמי, כן?) מאוד שימחה את הוריי. אחרי הכל, מדובר באבא ואמא שחלמו ללוות את בתם לחופה, כאלה שמאמינים במוסד הנישואים ובחתונה יהודית. אתם יודעים, הורים סטנדרטיים. לשמחתי, הייתי גם מאוד קרובה להגשים את החלום ההוא של 27. אחרי הכל, את החבר המושלם כבר הכרתי ואחרי שבועיים  היה לי ברור שזה זה. ממש כמו בסרטים. אבל שלא כמו בסרטים - המניאק לא רצה להתחתן.

"אסף ואני עברנו לגור ביחד אחרי חמישה חודשים. הייתה לנו מערכת יחסים נפלאה והיה ברור שהיא רצינית. למרות שאסף הוא לא בדיוק הטיפוס הוורבלי הוא כן הראה, בדרכו שלו, רצינות וכוונות לחיות איתי לנצח. על חתונה, לעומת זאת, הוא סרב לשמוע.  

"תוסיפו לזה את הסיפורים שכולנו מכירים על כל אותם זוגות שיוצאים שנים ביחד, נפרדים, ואז הגבר מכיר מישהי אחרת וכעבור שבועיים הוא כבר נשוי לה. המוח שלי לא הפסיק לתהות: אולי אסף דווקא רוצה להתחתן, רק לא איתי?

"ברקע כל הסרטים האלה, ניצבה לה אמא שלו. אירית דאגה להזכיר בכל הזדמנות, ובעיקר כשאסף נוכח, שאפשר לחיות ביחד ולא חייבים להתחתן. ככל שהרביתי ברמזים לכיוונו של אסף על הרצון שלי להתחתן, כך ביססה אירית את 'תאוריית החתונה' שלה. תארו לעצמכן שאחרי שבוע של שיחות על הנושא עם בן זוגכן, בהן זיהיתן שביב של תקווה ונדמה היה לכן שהוא מתחיל להבין את חשיבות החתונה עבורכן – מגיעה לה ארוחת שישי בבית משפחת אמבר ואמא שלו מכריזה: 'מי לעזאזל צריך להתחתן? אתם גרים ביחד אז מה הקטע?'.

"ה-ש-ת-ג-ע-ת-י. כל יום בכיתי ל'חבריתות' שלי (כך אני מכנה אותן), וחוץ מלהסכים איתי שחמותי-אולי-לעתיד היא די מעצבנת - הן לא ממש עזרו".

הצד של החמות: "קיוויתי שהטקס הדתי ייחסך לילדיי"

"אחרי כישלון שלי בנישואים ראשונים, ואחרי שעברתי טראומה משפילה ומזעזעת ב'טקס' הגירושין בממסד הדתי, גיבשתי לעצמי דעה מאד ברורה: לא צריך להתחתן. אפשר לחיות ביחד, ללדת ילדים, אבל אין צורך בהכרה מהרבנות. זה לא ממש עזר לי בפעם השנייה, כי גם עם בעלי השני התחתנתי בסוף בטקס דתי עם רב.

"למה? כי גם לי הייתה חמות, וגם אני נאלצתי לרצות אותה. אלו היו הנישואים הראשונים של הבן שלה, ומשפחת אמבר המקורית הייתה משפחה מסורתית. אז נכנעתי לחתונה. לקראת האירוע, שהתקיים בבית כנסת ספרדי על ידי הרב ישראל לאו, שוחחתי עם חמותי. זו הפליגה בשבחי הטקסים והמנהגים שהיו נהוגים במצרים, ובעיקרם: חלוקת שקית קטנה עם סוכריות שקדים לכל אורח בתום החופה. חשבתי לעצמי 'אלוהים, לאן הכנסתי את עצמי ואת הגנים הייקים שלי'.

"החתונה לא עניינה אותי וגם לא את בן זוגי. אנחנו יכולנו לחיות ללא נישואין אבל, כאמור, רצינו לרצות את המשפחה, בעיקר את חמותי. אז טרחתי ומצאתי חברה שהכינה שקיות סוכריות מהסוג הזה. קניתי מספר סלסלות, הכנסתי את הסוכריות לתוכן ופיזרתי אותן בבית הכנסת. חמותי מאוד התרגשה מהעובדה שאנחנו מתחתנים על פי המסורת שהייתה כה מוכרת לה. היא אפילו לא העלתה על דעתה לשאול איזה כיבוד יוגש באירוע.

"החתונה נערכה ביום שדני רופ היה מגדיר 'חם מהרגיל לעונה'. האורחים המכובדים שהגיעו לבית הכנסת אמנם הביאו צ'קים שמנים, אבל יצאו מהחתונה רעבים וצמאים, כי כל מה שהם קיבלו לאכול הייתה, ובכן, שקית סוכריות שקדים. 

"בקיצור, לאור חוויות העבר שלי, באמת שקיוויתי שהטקס הדתי ייחסך לילדיי. במקרה של אסף נדמה היה לי אפילו שהצלחתי. ידעתי שאסף, בניגוד לאחותו הבכורה, לא מאמין בטקס הדתי. וכך התחלתי למלמל בכל שיחה שנגעה אפילו בעקיפין בחתונה, את המנטרה הקבועה שלי: 'מי צריך להתחתן בטקס דתי? אפשר לחיות ביחד וללדת ילדים'. אבל אז כאמור מירב הגיעה".

הצד של הכלה: סוף טוב, הכל טוב

וכך יצא שאסף חיכה על הגג, כשאני למטה עם ההורים שלו. בלית ברירה הוא ירד וניסה לשכנע אותי לעלות לגג, 'כדי לעזור לשכנה שלנו מקומה ראשונה שסובלת מנזילה בדירתה'. הבלונדינית שבי לא חשבה לשאול איך מקור הנזילה לקומה האמצעית בבניין יכול להיות מהגג. מיד אחרי הצעת הנישואין, ירדתי נרגשת והושטתי את היד עם טבעת האירוסין לאירית. היא עדיין לא הבינה מה קורה, ושאלה: 'מה, לקחת את הטבעת מהשכנה?'".

הצד של החמות: היא ניצחה

"מאות המוזמנים שהגיעו לחתונה של מירב ואסף נהנו מקייטרינג משובח, וציינו לשבח את הרב שניהל את הטקס בהומור רב ובחינניות רבה. ביני לביני תמהתי בנוסטלגיה: 'מעניין איפה משיגים היום שקיות עם סוכריות שקדים?'".

טיפ מאירית לחמות: אל תוותרי על מה שאת מאמינה בו, אבל אל תבטלי את דעתם ואמונתם של אחרים. היי קשובה לרצונות ולרחשי הלב של הכלה. אל תקשי עליהם. זה לא עוזר".

טיפ ממירב לכלה: "תקבלי את זה - אתם באים מרקעים שונים וזה משפיע על תפיסת העולם שלכם. אין ברירה, כדי להבין את בן זוגך חייבים להבין את החמות. כי בסופו של דבר, היא המקור לתפיסת העולם שלו".

>> בפעם הקודמת: אירית מייצעת למירב: "רוצה את הבן שלי? תהיי חיה במיטה"

• חתונה