מערכות יחסים הן עניין מורכב; גם אם הזוגיות עולה על שרטון, ואפילו מגיעה לסיומה, אנחנו נוטות לדרדר את עצמנו לשרשרת של טעויות. מהן הטעויות שאנחנו נוטות לעשות? האם זה בכלל משנה? ועל מה אפשר לוותר? לאחר שנים של מערכות יחסים וחווית אישיות שאספתי, מניתי לכן את שלבי האסקלציה של הסוף.
1. לנסות לעשות שרירים
לכולנו יש אגו, אצל הנרקיסיסטים מבינינו הוא יותר שברירי ונפיץ, וגם אצל אלו שלא הוא פגיע. קחו טיפ: וותרו על פוזת ה-"לא אכפת לי אם ניפרד" רק בשביל להוציא בכוח מהאדם שעומד מולכן כמה הוא רוצה להישאר. תגידי שאת לא רוצה - הוא יוכיח לך כמה הוא לא רוצה בעצמו, וכך תיכנסו למערבולת בלתי פוסקת שבסופה או תבכי, או תחפשי דירה ביד2. לא משתמשים בקלף הפרידה אם לא באמת מעוניינים להיפרד.
2. להתחנן
לא לא ולא. לא משנה כמה את רוצה, וכמה את אוהבת, תחנונים לא יעזרו לך. ולמה? כי מצב כזה יוביל לשתי סיטואציות: או שתיפרדו בכל זאת, את תרגישי חשופה ומושפלת, וזה מה שהוא יזכור ממך. או שתצליחי להחזיר אותו אלייך, אבל לנצח תישארי במקום לא טוב בתוך הזוגיות. הוא יחוש שהוא יכול להשקיע קצת פחות, לתת קצת פחות ובגדול להיות פחות - בזמן שאת מודה לו על כך שהוא עדיין מחרבן לך בדירה.
3. להתקשר לאמא/ אחות/ חברים שלו
לא משנה כמה את נואשת ומחפשת דרך להגיע אליו, אל תעשי את זה. אני מבינה את התסכול, אני גם מבינה מה את חושבת. אלו הקרובים שלו - הם הרי מכירים אותו הכי טוב מכולם ויוכלו לעזור לי לפתור את זה. אז זהו, שברוב המקרים לא. אל תשכחי - הם המקורבים שלו, לא שלך. לא משנה כמה הם אוהבים אותך או את הזוגיות ביניכם, בסופו של דבר הם חושבים על טובתו ועל הצד שלו. המקסימום שיצא לך מהמלך הזה הוא שהבחור ישמע שאת מתבכיינת לסביבה שלכם עליו. טוב לא ייצא לך מזה.
4. לבטל את עצמך
השלב הכמעט הסופי הוא שלב הריצוי. ואני מבינה אתכן - אנחנו כבר כל כך רוצות להשלים ולתקן שאנחנו קופצות על כל הזדמנות עלובה שזורק הבחור. אז לפני שאת רצה לאסוף את הבגדים שלו מניקוי יבש ואז עושה קפיצה קטנה לעכו להביא לו צהריים מהמקום שהוא אהב בצבא, תירגעי וקחי נשימה עמוקה. במקרה הטוב זה לא יעזור, במקרה הרע את תהפכי מבת זוג לסנג'ר עד שהוא ימצא מישהי אחרת. אופס.
5. הודעה אחת יותר מדי
מכירה את זה שאת נותנת עוד ביס אחד אחרון במנה ואז חוטפת בחילה? או השלוק האחרון מהיין שפתאום עושה לך סחרחורת למרות שעד עכשיו היית בסדר לגמרי? אז כזה, רק במונחים של תקשורת בין אישית במאה ה-21. עשי טובה, אל תחפרי. דיברתם - יופי; ענה - יופי; כבר מתחילה לראות אור בקצה המנהרה? מהמם! צאי מהוואטספ ושחררי. איך אומרים ההיפים? מה שצריך לקרות כבר יקרה.