בסוף 2016 התחילו להיחשף נתונים מלחיצים בתקשורת הבריטית והאמריקאית - עלייה של מאות אחוזים בדיווחים על אונס, תקיפה מינית ואפילו - אלוהים ישמור - רצח, כאשר התוקף והנתקפת (או הנתקף) נפגשו באחת מאפליקציות הדייטינג, בעיקר טינדר או גריינדר. חלק ממקרי התקיפה היו בסגנון יניב נחמן. כלומר - כאלה שהייתה בהן כוונה מוקדמת לאנוס או לתקוף וטינדר פשוט הייתה הדרך הקלה והנגישה ביותר למצוא את הקורבן הבא. אבל חלק מהמקרים הם מה שנקרא Date Rape - דייטים שהתנהלו באופן רגיל לחלוטין ואולי אפילו הלכו טוב, עד שהגיעה הנקודה בה הגבר היה מעוניין בסקס, האישה לא, והתרחשה תקיפה שלאו דווקא הייתה מתוכננת מראש.
אין ספק שהעלייה במספר התקיפות המיניות היא תוצאת הלוואי המצערת ביותר של אפליקציות הדייטינג. יחד עם זאת, נדמה שאחרי ניסיון עגום אחד או יותר, נשים רבות למדו איך להתמודד עם הסכנה. כל הנשים שראיינתי לכתבה הזאת, למשל, העידו שהן נפגשות עם דייטים מהאפליקציות אך ורק במקום ציבורי, וגם מנסות לברר עליהם כמה שיותר פרטים לפני כן. כל פרט מידע, החל משם פרטי, דרך מקצוע ועד למספר הטלפון הופכים להיות כלים לאימות בגוגל וגם נורות אזהרה. ״היה מישהו שהתכתבתי איתו ונתן לי המון פרטים אישיים עליו, אבל סירב לתת לי את שם המשפחה שלו״, מספרת שלומית, בת 56 מאזור השרון, גרושה פלוס ילדים שהתוודעה לאפליקציות הדייטינג לאחר שהתגרשה לפני כמה שנים; ״הוא סיפר לי שגם הוא גרוש עם ילד ושהוא לא היה עם אישה יותר מעשר שנים, מאז שהוא התגרש. הוא סיפר לי במה הוא עובד, באיזה תפקיד בכיר הוא שירת בצבא ואיך ההורים שלו מתו, אז התחלתי לבדוק את הדברים האלה, ולא מצאתי כלום. שאלתי קרוב משפחה ששירת באותה היחידה והוא אמר שהאדם הזה לא קיים. בנוסף, הוא אמר שאין לו וואטסאפ כי יש לו טלפון ישן, אבל כשחיפשתי את המספר שנתן לי גיליתי שזה כרטיס טוקמן. אחרי איזה חודשיים שדיברנו נפגשנו, ובחיים לא פגשתי בן אדם כזה מבריק, אבל בסוף הפגישה הוא נתן לי את שם המשפחה שלו, חיפשתי וגיליתי ששום דבר ממה שסיפר לי לא נכון. קצת לאחר מכן מישהו פרץ לי לפייסבוק מאזור המגורים שלו. עד היום אני לא יודעת מה בדיוק קרה שם, אבל זה אחד הסיפורים ההזויים שהיו לי״.
שלומית נמצאת באפליקציות כי היא מאמינה שיכול לצאת מהן משהו אמיתי, אבל לא ממש נהנית מהתהליך. ״זה עולם מתסכל, מאכזב ורע״, היא אומרת; ״יש היצע כל כך גדול וכולם פונים לעשרות אנשים, וזה מרגיש כמו עניין של מומנטום. אני יכולה לפספס מישהו כי התחלנו לדבר והוא דיבר עם עוד כמה במקביל ואז הוא לא חוזר אלי. אנשים יכולים להיעלם לחלוטין ואז לצוץ פתאום עוד כמה חודשים. כאילו הייתה להם אופציה יותר טובה, היא לא הסתדרה ואז הם חוזרים ומנסים שוב״.
"את לא יכולה להציג את עצמך כיצור מיני כי יותר מדי גברים חושבים שזו הזמנה להטרדה"
על פניו, הריבוי הזה אמור להיות נהדר - יותר גברים, יותר אופציות להכיר את האחד שמתאים עבורך, בין אם את מחפשת קשר משמעותי או משהו לא מחייב. אבל במבחן המציאות התוצאה לעתים הפוכה. ״אני חושבת ומרגישה שהאפליקציות הפכו את ההיכרות הראשונית לשטחית מאוד, מה שפוגע בבחירה כנה ואמיתית של מישהו שבאמת מתאים״, אומרת רחלי, מעצבת גרפית בת 33 מתל אביב; ״ההיכרות נבנית בצורה שטחית ובסיסית דרך חילופי הודעות קצרים, שמתחילים באפליקציה ובמקרה הטוב עוברים לוואטסאפ - כלומר מחליפים אפליקציית הודעות אחת באחרת. כל תהליך ההיכרות הראשוני והכל כך חשוב הופך למשהו שטחי ומהיר, כמו להכין מנה חמה, רק להוסיף מים ולערבב. ההשטחה הזו גרמה לצאת לדייטיים עם אנשים שלא באמת מתאימים לי, אנשים שאין להם סבלנות לדבר או לתקשר איתם מעבר לחילופי הודעות קצרים, אנשים שאני לא מכירה ויודעת מעט מדי על העולם שלהם. לצערי יצא לי לצאת ללא מעט דייטים שמראש היו מאוד לא מתאימים. כמובן שגם אני אשמה בזה לא ביררתי, דיברתי בטלפון, חקרתי יותר. אולי זה היה חוסך זמן לשני הצדדים. אבל שוב, התרגלנו לכך שהכל כל כך מהיר - צ׳יטוט קצר וכבר קובעים להיפגש. הסיכויים שיצא משהו רציני מאינטראקציה כזו שטחית הם נמוכים בעיני״.
רונה, סטודנטית בת 24 מירושלים, דווקא חווה את ההיכרות הראשונית הווירטואלית באופן שונה. ״בתור בחורה די ביישנית ומכונסת, ההיכרויות הווירטואליות לא רק שנוחות עבורי, הן גם ממש משמעותיות ליצירת אינטראקציה בינאישית. בתוך הריבוי אני יודעת לסנן לפי השפה ומן הסתם התמונות, שהן צוהר קטן למה שהאדם בחר שאראה בו. דווקא אלה שבוחרים לשים חתול עם שפם בתמונה הראשונה שלהם, או נוהגים באיזו ציניות ומודעות להיכרות המגוחכת שאנחנו מנהלים עכשיו, הם אלה ששובים את לבי. אם יש חיבור נכון אנחנו יכולים לדבר כל יום לתקופה לא מבוטלת, ועדיין לא להיפגש. לפעמים אפילו חודשים״. ובכל זאת, כשמגיע המפגש, רונה מאמתת את מה שכבר גילו המחקרים שנעשו בחו״ל וניסו לפענח את פשר ריבוי הפשעים המיניים באפליקציות הדייטינג - ההיכרות הווירטואלית גורמת לאנשים להגיע לדיבור פלרטטני מיני הרבה יותר מהר, ואז, כשמגיעים לפגישה, הציפיות למשיכה הדדית לא תמיד מתממשות. לצערנו, במוחם של חלק גברים, שיחה על סקס משולה לחוזה חתום.
״הכרתי בחורים מדהימים דרך טינדר שלא בטוח שהייתי פוגשת במציאות אחרת, אבל אני גם עסוקה הרבה בלהדוף״, היא מסבירה. ״כראוי לגברים סטרייטים, שנפגשים עם בחורה שהכירו בטינדר, הקלפים על השולחן, והאנרגיה המינית נוכחת. אני גם מביאה איתי את השיח על מין וסקס וחרמנות, אבל התוצאה היא שמשהו במסתורין נמוג. זה קצת מבאס, כי החלק המהנה ביותר בהתאהבות או בקשר מיני הוא המסתורין, ההתגלות, הספק - אם הוא בעניין שלי או לא. רוב הפעמים הם בעניין של לזיין אותי. ואז אני חשדנית ושומרת על עצמי, עסוקה הרבה בלהדוף אותם או לנסות להזיז את השיח לכיוון יותר אינטלקטואלי, מה שאותי נניח מחרמן ומקרב יותר ממגע מיידי״.
״הייתי צריכה לעבור כמה תקיפות מיניות כדי לזהות את הטיפוס הזה עוד לפני פגישה״, מספרת יעל, מנהלת רשתות חברתיות בת 36 מרמת גן שמעידה שמאחוריה מספר תלת ספרתי של דייטים מהאפליקציות; ״אלה הגברים שכל מילה שלך על סקס או כל רמז בפרופיל שלך לכך שאת יצור מיני הם מבחינתם סוג של התחייבות. אלה בדיוק הגברים שיחשבו שמישהי ביקשה את זה אם היא נאנסה. באוקייקיופיד, למשל, יש שאלות שקשורות לסקס - האם את אוהבת לרדת, האם היית בשלישייה וכו׳. פעם עניתי על השאלות האלה באופן די חופשי, אבל אחרי שכמה וכמה גברים הטרידו אותי מינית ואמרו לי שאני לא יכולה להתלונן כי יש לי בפרופיל תשובות שמצביעות על כך שאני אוהבת סקס - מחקתי את כולן. וזה מצב ממש עגום. את לא יכולה להציג את עצמך כיצור מיני גם אם זה מרכיב בולט באישיות שלך, כי יותר מדי גברים חושבים שזו הזמנה להטרדה. הגעתי למצב שאני לא מדברת עם אף אחד על סקס, אפילו לא גברים שאני מעוניינת בהם. אני צריכה להעמיד פנים שאני שמרנית וחסודה הרבה יותר ממה שאני רק כדי שלא יטרידו אותי או שלא יגיעו עם ציפיות מראש לפגישה״.
הצד האופטימי: מוצאות קשר משמעותי, מתנסות בחוויות מיניות חדשות
אבל לא הכל רע. בסקר שערך מגזין גלאמור בקרב 1,000 נשים אמריקאיות, נמצא שלמרות ש-56 אחוזים מהמשתמשות באפליקציות הדייטינג לא מצאו בהן את מה שהן מחפשות, 36 אחוז מצאו קשר משמעותי ו-15 אחוז התנסו בחוויה מינית חדשה. ״ברור שפה ושם יש גם גברים מהממים״, אומרת יעל, שבקלות הייתה נכנסת לסטטיסטיקה הזו לו הייתה משתתפת בסקר; ״עדיין לא יצא לי להיות בקשר רומנטי עם מישהו שהכרתי באפליקציות, אבל היו לי חוויות מיניות מדהימות עם גברים שעדיין נמצאים בחיים שלי והם חברי אמת. אלה שמזהים שהעובדה שאני אוהבת סקס לא אומרת שאני בהכרח אשכב איתם הם אלה שאני מרגישה בנוח להיפתח איתם לגמרי, ודרך אוקייקיופיד זכיתי להגשים פנטזיות של שנים רבות שלא כל כך התאפשרו לי קודם לכן, כי זה לא בדיוק מסוג הדברים שמעלים בדייט ראשון. אלה דברים שרציתי להגשים עם בני זוג, נניח, אבל הם לא תמיד היו בעניין או שסתם לא יצא. עם האנונימיות הווירטואלית קצת יותר קל להיפתח, בטח אם אני מזהה שהצד השני לא שם כדי להגשים פנטזיות פורנו ולא סתם מחפש מקום לתקוע את הזין שלו. ואז, אם אני מדברת עם גבר מהסוג הנכון שגם חולק איתי פנטזיה משותפת ואנחנו נפגשים ומסתדרים גם ברמה המנטלית - זה קורה, וזה בפירוש הצד החיובי והטוב של האפליקציות. הבעיה היא שעד שמגיעים לבן אדם אחד נפלא צריך לעבור הרבה מאוד גועל ורפש וגברים שיוצאים עליך אם את מעזה לדחות אותם, אפילו אם את עושה את זה בנימוס".
"עם האיום של התקיפות המיניות למדתי להתמודד, אני פשוט נפגשת עם אנשים במקום ציבורי, אבל הצד המכוער הזה עדיין מצליח להסעיר ולהרגיז אותי. אני יכולה לומר שהעובדה שיש לי היום יותר ביטחון להעמיד גברים במקומם כשהם מתחילים איתי בצורה דוחה מרגיזה לא מעט, ואני מקבלת הודעות נאצה. האדם, לתפיסתי, הוא לא יצור נחמד באופן כללי, אז אם את שמה בינו לבין אדם אחר מסך כחוצץ, והוא לא רואה את הפנים שלך או שומע את הטון שלך, בכלל אין גבולות. כמות הרוע שנתקלתי בה באפליקציות היא לא סבירה״.