בהתחלה הכל נראה כמו חלום. פגשת גבר, הדייט הראשון היה מאוד מוצלח. שתיתם, צחקתם, השיחה זרמה. לאחר כמה ימים נפגשתם שוב, ושוב היה נפלא. בין לבין הוא פוצץ אותך בהודעות וואטסאפ מבטיחות עם מילות חיבה ותכניות לטיול עתידי. בדייט השלישי הוא כבר דיבר על ארוחות חג משותפות אצל הוריו, ואחרי עוד כמה ימים - פוף. הבחור נעלם.
החברה הכי טובה שלך תגיד שהוא כמו כל הגברים, מניאק, שקרן, נוכל. שמגברים כמוהו - אלא שנדלקים מהר מדי - צריך להיזהר, ואפשר היה לצפות את כל כאב הלב הזה מראש. הכוונות שלה אולי טובות, אבל היא טועה. גברים הם אנשים רגישים בדיוק כמו נשים. אמנם יותר קשה להם לחשוף חולשות או רגשות אבל בפנים בתוך הלב רץ סרט שונה לגמרי ממה שאתן חושבות. למעשה, גם לך גבירתי יש חלק גדול במנוסה שלו.
נפלת לרגליו מהר מדי
הקלישאה נכונה: נשים לחוצות יותר מגברים להשיג קשר רציני שיוביל בסופו של דבר לזוגיות, חתונה וילדים. מצד אחד יש לנו מנגנון ביולוגי שמתקתק באוזן ושואג: הבייציות מזדקנות! הריון! הריון! הריון! מצד שני, מגיל 28 בערך מתחיל להיבנות גם לחץ חברתי. לכן, כשיש חיבור ראשוני טוב והדייט נעים וזורם - את כבר מדמיינת את עצמך איתו בעוד שנה עם עגלת תינוק, מטיילים בפארק.
אבל הוא עוד לא באמת שם. במהותו, גבר קודם כל רוצה לכבוש. ולכבוש זה לאו דווקא חדירה או סקס. לכבוש זה לדעת שאם הוא ירצה - את כבר מוכנה. מחכה לו. מספיק לו לדעת שאת מסכימה לצאת איתו לסופ"ש בצימר, מבחינתו היעד נכבש. והוא עלול לאבד עניין.
טעות נשית נפוצה נוספת, אולי אפילו יותר חמורה, היא ביטול עצמי. ברגע שאת מזהה גבר נחמד שזורק לך כמה מילים יפות - את הולכת לאיבוד ומוכנה כבר להכל. מכינה לו אוכל, מסכימה לכל גחמה שלו והעיקר שיבוא. התנהגות כזאת משדרת (גם אם את לא מודעת לכך וגם אם זה רק ניואנס קטן) חוסר הערכה עצמית ואם את אינך מעריכה את עצמך בודאי שהוא לא יוכל להעריך אותך.
והנה עוד דבר שיש לשים אליו לב בדייטים או בתחילת יחסים: לפעמים החיפוש שלך הוא אחרי גבר פוטציאלי לנישואים. את לא מחוברת לאדם היושב מולך אלא אל הפונקציה שהוא אמור למלא לך. ואז את לא באמת את. את משעממת. את מרוכזת רק בעצמך ובצרכיך. הוא שקוף. זה יכול להיות דוד, משה, יורם. העיקר ממין זכר. וגם זה עשוי להבריח אותו.
מעשים חזקים ממילים
אז למה הם נעלמים בלי לומר מילה? כי כולנו פחדנים. כולנו עכברונים קטנים ורגישים. גברים ונשים - לא נוח לומר למישהו שכל כך בונה עלי שאני כבר לא בעניין. יותר נוח להעלם. בלי להיתמודד. במיוחד אם הוא מבין שאת כולך בפנים ושיחת הפרידה תהיה מלווה בבכי או בשאלות שהוא לא יוכל לענות עליהן.
אז אם גבר נעלם לך קחי את הסיטואציה כשיעור לחיים ובחני את עצמך במקום לומר שכל הגברים חארות. תמצאי את החלק שלך בכישלון, ויש לך לפחות חמישים אחוז. אל תצלצלי לשאול אותו למה הלך. אל תסמסי לו שאת בוכיה ומאוכזבת, אל תטיפי לו על היתנהגותו המכוערת. דרך המילוט שלו היא הבעיה שלו וזה החלק הטפל: בואי נתמקד בעיקר: הוא רצה להפסיק את היחסים.
לפעמים הסיבה נטועה בו, הוא לא מסוגל לנהל מערכת יחסים רצינית, הוא לא בשל, יכול להיות אפילו שהוא נבהל מעוצמתך הנשית ויכול להיות שהאקסית צלצלה אליו. מעשים הם אמירה מספיק חזקה ולא תמיד יש צורך במילים. הוא הלך כי כנראה את לא האישה של חייו.
אז מה לעשות?
ראשית, אם גבר יוצא איתך לדייט ראשון ולמחרת כבר מסמס, "קרן שמש מאוחרת בשיערך יפה שלי", דעי שמדובר במניירות של כיבוש. זה לא רוע לב, הוא פשוט מייצר סביבה של אינטימיות מזוייפת כי הוא רוצה לחמם את הגזרה, והדרך לשם היא במילים יפות. אלו חצים של קופידון - אבל הם טבולים ברעל ואסור יש לקנות את זה, להתמסר לזה.
שנית, צריך לתת לגבר את התפקיד שלו בטבע - וזה לחזר. גבר אוהב לחזר, הוא צייד במהות שלו, אבל נשים רבות היום מרימות את הכפפה ומצטדקות בערכים של שיווין מגדרי, ואומרות "לא, אנחנו גם יכולות להתחיל". אז לא: כדי להשיג גבר את צריכה להיות יותר פאסיבית בתקופת החיזור. וכמובן - לא ליפול שבי אחרי הפנטזיות שלך, כי המיתרים האלה חשופים - והוא ינגן עליהם.
יעל ברון היא יועצת ומטפלת בזוגות, בהורים ובפיתוח מודעות עצמית.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il