_b.jpg "חופן לבבות קטנים (צילום: jupiter images)")
זה משהו שאי אפשר לשנות, זה משהו שזורם בכל הגוף ולוקח אותך למקומות חדשים שאתה לא מכיר. אתה חושב שהיית שם, אבל אז אתה מגלה משהו חדש. לכל אחד יש את זה פעם בחיים, אבל אלה שההרגשה הזאת לא עוזבת אותם, הם באמת האנשים עם הכי הרבה מזל שיש.
הסיפור שלי מתחיל בכיתה א' 4. בתחילת שנת הלימודים חשבתי שילקוט וקלמר זה מגניב, אבל הסיפור פה הוא על הילדה הכי יפה בבית הספר. לא הכרתי אותה טוב, אבל היא תמיד הייתה שם. היא למדה כיתה לידי. עם הזמן הילדה הזאת גדלה ועברה איתי לאותה חטיבה. הדרכים שלנו לא הצטלבו עדיין, היא הייתה בכיתה אחרת כל הזמן, אבל תמיד זכורה לי, כאילו שנועדנו להיות ביחד. זה לא קרה בתיכון וגם לא בצבא. רק אחר כך, אחרי הרבה שנים, כשאני כמעט סיימתי את הלימודים והיא כבר סיימה והתחילה לעבוד – שם הדרכים המפותלות הצטלבו. אולי זה גורל, אולי זה משהו אחר, אבל הכי חשוב שזה קרה.
הבחורה הזאת משגעת אותי
שנינו עברנו הרבה דברים בשביל להעריך מה זה משהו טוב, מה זאת הרגשה של נחת. ההתחלה שלנו התחילה במקום הכי חדש בעולם, האינטרנט. לא להאמין, אבל אפשר לפגוש אנשים שהיו לידך שנים בדקה, ולהבין שהילדה היפיפייה היא כבר בחורה מהממת והיא גרה רחוב אחד לידי, ממש מתחת לאף.
בשלב זה כבר התחילה ההרגשה, הדבר הזה שממלא את הלב. כבר חשבתי שאין דברים כאלה, ואז פגשתי אותה, את הבחורה המהממת שלי. ומתברר שבחורות מהממות לא מגיעות לראות גבר לבד, אז היא באה עם שומר ראש קטן, חמוד אבל שומר – הכלב שלה. זאת הייתה הפגישה הראשונה מחוץ לאינטרנט. אני כמובן התחלתי להרגיש משהו, אבל לא הבנתי מה, הרגשה שהיא החלום הכי מתוק ויפה שאפשר לחוות.
הבחורה המהממת המשיכה להיפגש איתי, אפילו התחלנו להתנשק – משהו שבכיתה א' לא בטוח שהייתי עושה איתה – אבל עדיף מאוחר מאף פעם. הקשר הפך להיות יותר אינטנסיבי, וחשבתי שההרגשה לא תחזיק מעמד. אבל אי אפשר לחזות שום דבר, ומה שקרה הדהים אותי – ההרגשה הזאת רק הלכה והתחזקה. אני בטוח שכולם יודעים על איזו הרגשה אני מדבר, ואם לא אז חבל, כי אי אפשר לקנות אותה בסופר.
אחרי כמה חודשים החלטנו לעבור לגור ביחד, ואז הבנתי שהבחורה הזאת משגעת אותי, אבל במובן החיובי. אני פשוט לא מפסיק לחשוב עליה. אני לא מבין איך לא ראיתי אותה כל השנים, מה קרה שפספסתי אותה.
את מבינה כמה אני אוהב אותך?
כל יום אני מגלה משהו מיוחד בה. כל יום ההרגשה מתגברת ונותנת טעם לחיים. הגילוי של הטעם גורם לחשוב שאני אף פעם לא רוצה לאבד דברים טובים. אני חושב שמצאתי את האושר שלי, ומתברר שהוא מוחשי מאוד. לכן הבחורה המדהימה והמשגעת הזאת היא אהובתי הנצחית, היא גורמת לי אושר בדברים הקטנים של החיים ובדברים שרק גדלים כמו הרגשות שאי אפשר להבין עד הסוף. יש כאלה שחושבים שאפשר לשלוט בהם, אבל בשביל מה? זה כל כך כיף להרגיש את הדבר הזה, שאני לא יכול לספר פה במילים מה הוא, אבל אני בטוח שהבחורה היפיפייה שלי יכולה להסביר. כי אני חושב שאני יכול להגיד לה משהו שהיא תוכל להבין על קצה המזלג כמה אני אוהב אותה.
דנה, תתחתני איתי?
_c.jpg "הצעת נישואים (צילום: jupiter images)")