אוכל זה לא תעסוקה: מפסיקים לדחוף גלידות לילדים

מיכל צפיר עם ילדות | צילום: אפרת שיין

כשהייתי ילדה, זה היה מאוד פשוט. הייתי מתעוררת בבוקר כשריח חביתה עם בצל באפי. אמי נהגה לשים את החביתה המעולה הזו בתוך לחמניה ואורזת לנו גם עגבניה בצד, אותה היינו אוכלים אחר כך בים. היינו לובשים בגדי ים, מארגנים סל וכולנו - אחי, אחותי, אמא ואני, הלכנו ברגל לתחנת קו 66 מפתח תקוה לחוף גורדון.

ימים שלמים היינו מעבירים בים יחד עם חברים, ומעולם לא הרגשתי שאמא צריכה לשעשע אותי. כשהתבגרתי, החופש היה זמן מעולה לחסוך כסף – בייביסיטר, נקיון, מלצרות, בית אריזה, בית דפוס ועוד. קו 66 נוסע עדיין לים, אבל המציאות מסביבו השתנתה מזמן. אני אמא לילדים בעידן השפע - שפע אוכל, שפע אפשריות, שפע תירוצים למה לא לזוז.

אפשר גם וגם

בשנותיי הראשונות כאמא, החופש היה עבורי סוג של עונש: מה לעשות? מה לבשל? איך להתארגן? הייתי נותנת להם גלידות ושאר ממתקים - העיקר שתהיה תעסוקה ויהיה שקט, וכל שביקשתי הוא לשרוד את החופש ואחריו להתחיל בדיאטה.

מאז שאני מנהלת אורח חיים בריא, ולאחר שהילדות קצת גדלו, אני נהנית מהחופש. האוכל לא מנהל אותי ואני לא פונה אליו בכל תסכול הכי קטן או ברגעי שיעמום. אורח חיים בריא זו מסגרת מאוד ברורה ומתגמלת, וגם בימי החופש הגדול אני שומרת עליה, והיא שומרת עליי ועל משפחתי. אני רק מעט מגמישה אותה.

 איך עוברים את זה בשלום?

• יותר ירקות, ושמירה על ארוחות מסודרות: בחופש אני קונה יותר פירות וירקות, ודואגת שיהיו זמינים. הילדים נמצאים שעות רבות יותר בבית ומביאים חברים, וחלק מהבילוי המשותף הוא אוכל. כמו כן, חשוב לשמור על ארוחות מסודרות, ולא ארוחה אחת ללא הפסקה.

• פעילות גופנית כחלק בלתי נפרד מסדר היום. לעתים זו פעילות מובהקת כמו הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים או שיעור ריקוד ולעיתים פעילות יצירתית יותר. אני נעזרת בבנותיי לביצוע מטלות קטנות כמו תשלומי דואר, איסוף בתי הצעירה מהקייטנה, סיבוב עם הכלב המשפחתי וכדומה. העובדה שאני נעזרת בהן נותנת להן הרגשת סיפוק ואחריות, ומניעה אותן.

• תקשורת בין בני הבית: ילדים לא עושים "דווקא" אך לפעמים אנחנו מצפים מהם לדברים שלנו הם מובנים מאליהם ולהם לא. דברו איתם על מה שחשוב לכם. גיליתי שכאשר אני הופכת את בנותיי לשותפות להחלטות, הסיכוי שהדברים יקרו גדל. אפשר לכנס מועצת שבט משפחתית ולהחליט על עקרונות לחופש הגדול, שעות צפייה בטלויזיה, שינה אצל חברים, בזבוזים, תמיד להודיע איפה ומתי חוזרים ואפילו לנסות ולסכם את נושא תזונה.

• שומרים על סדר יום ושעות שינה: למתבגרים יש נטייה להפוך את יומם בחופש. כל שנותר הוא להשתדל לעזור להם לא להיסחף. להעיר אותם ב-11 במקום ב-15:00, לדוגמה. ברגע שיש תוכנית לכל יום – הליכה לבריכה, מפגש עם חברים או מטלה ביתית כל שהיא יש מטרה לקום בשבילה בבוקר. אפשר גם לגייס את הסבים והסבתות לפעילות משותפת, ולהדק את הקשר המשפחתי.

• רוצים גלידה? אין בעיה. אבל זה לא אומר שהבית צריך להפוך סניף של דוכן גלידה עם כל הסוגים והמינים. אפשר ללכת לקנות באופן מיוחד וחגיגי או כשהולכים לבריכה או לים. לגלידה יהיה טעם מיוחד, ולא פתרון לרעב או שעמום.

• והכי חשוב, לשמש דוגמה אישית – אני מקפידה להראות לבנות שלי שגם בחופש אני שומרת על המסגרת, ממשיכה לעשות פעילות גופנית ומזמינה אותן להצטרף אליי, וכמובן ממשיכה לאכול בריא ולא פורקת כל עול ושגרה. תאמינו לי, זאת הדרך שהכי עובדת. ככה אני לא "חופרת", אלא פשוט עושה. אם זה עבד במשפחה שלנו, אני בטוחה שגם אצלכם זה יעבוד.

* צילום: מתוך כתבת השער במגזין "מעצבים". צלמת: אפרת שיין, איפור: תמר פנגס, שיער: נעמה עמית, סטיילינג: לימור אלזמי, מעצבת שמלה מיכל: תמר פיס, מעצבת שמלות בנות: ויקי ספיר