אחרי שלושה ימי חג עמוסים בארוחות משפחתיות, פיקניקים וקינוחים, אני מניחה שגם אתם, כמוני, בטח אכלתם קצת יותר מהרגיל. קורה. חגי תשרי עושים לנו את זה. העניין הוא שלא קרה שום דבר חמור. נכון שאת הנעשה לא ניתן להשיב, אבל על העתיד בהחלט ניתן להשפיע.
הכל מתחיל בראש
הדבר הכי חשוב שלמדתי אחרי יום של בליסה הוא שאם אני עוצרת בזמן, אני יכולה מהר לתקן את העלייה במשקל. בעבר אם אכלתי הרבה בערב החג, הייתי אומרת לעצמי ששום דבר לא קרה, גם ככה אחרי החג, אחזור למסגרת. התוצאה הייתה שפשוט אכלתי בצורה מוגזמת יתר על המידה. היום אני מבינה כמה זה היה מיותר. לימים הבנתי שמעולם לא הצטערתי על מה שלא אכלתי. הצטערתי על מה שכן.
העניין הוא איך מעבירים את כל החשיבוה החיובית הזאת אל תוך הצלחת? הדבר הראשון שאני מקפידה לא לעשות וזה לעלות על המשקל. הסיבה היא שיש למעשה הזה שתי השלכות ושתיהן מבאסות: מצד אחד, אם לא עליתי במשקל - האם זה אומר שאפשר לאכול גם היום הרבה? ואם כן עליתי במשקל - אז זה רק יוסיף להרגשה הרעב ממילא.
אני ממליצה על הליכה, מה שתמיד משפרת לי את ההרגשה. תדאגו למוזיקה טובה, ואם הזיעה לא ניגרת לכם על הראש, תשמרו על חשיבה אופטימית, תזכרו את ההרגשה הזאת לפעם הבאה שתאכלו מכל המנות הראשונות העיקריות והקינוחים, ותזכרו שאין מנה בעולם ששווה את ההרגשה הזו, ויותר מזה ששוה את הבריאות שלנו.
הדבר הנוסף הוא לוותר על ההצהרות נוסח: "היום אני מקזזת באוכל/לא אוכלת כלום". תמשיכו לאכול כרגיל, תקפידו לשתות אחרי האימון, תאכלו פרי או סלט קטן ותיצמדו לתפריט שלכם. אז הפרזתם באכילה החג? קבלו חיבוק תמיכה ממני ועלו חזרה על המסלול שיוביל אתכם לחיים בריאים יותר.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן