"בית הנייר" לא צולמה במטבעה המלכותית במדריד, על אף ששם מתרחשת העלילה, אלא במכון הלאומי למחקר שקצת דומה לה והפך לסט של הסדרה.
ת'אמת? שבר אותי לגלות שעל מדרגות ה"קאסה דה פפל" עוברים בשגרה מדענים ממושקפים ולא רובין הודים חסרי מעצורים, אבל הייתי חייבת לדרוך עליהן ביראת כבוד ועקבים.
נסענו לשם, מוכנים עם כוריאוגרפיה ל"בלה צ'או", מאוד נרגשים, עד שהשומר שבר את לבנו - תיירים לא נכנסים. זה מקום מכובד, בכל זאת, לא מרכז מבקרים.
דרך החריצים בשער יכולתי לראות את המדרגות שליוו אותי לילות שלמים, את העיטורים בעמודים הגבוהים, לא יכולתי לשאת את המחשבה שאנחנו פה, כל כך קרוב - ולא נכנסים. כל החנדלך שבעולם לא עזרו, השומר היה מחושל, אכזב כבר רבבות תיירים.
ובכן, "לא" זה לחלשים. על אף שחששתי לשבת בכלא הספרדי כמה שנים, יצא שגם הייתי בבית הנייר וגם חוויתי את הפריצה לבית הנייר, כי מישהו שם במטבעה כנראה לא הפיק לקחים.
בקיצור, שנייה סובב את הראש כבר היינו בפנים.
כי אנחנו לא אירופאים, כפרה, אנחנו ישראלים, אנחנו לא עושים מה שמצופה מאיתנו, אנחנו משיגים. לפעמים מסיגים גבול, לפעמים דברים אחרים. אנחנו מנצחים, אנחנו תחמנים, אנחנו עם בלי מעצורים. נראל'ך היינו שורדים את השואה אם היינו ממושמעים? נראה לך שהיינו מגיעים למבחוח אם היינו שומרים על הכללים? וואלה פדיחה לראות ישראלי עוקף בתור בדיסנילנד, אבל היי, כמעט סגרו ת'מתקנים. הילד של הניו זילנדי בחוץ והילדים שלי בפנים.
ככה אנחנו, לטוב ולרע, אם השער סגור ניכנס מהחלון, אם החלון נעול - מהארובה, לפעמים זה עושה אותנו גאים, לפעמים זה ממית עלינו בושה. זה ב-DNA שלנו נשמה.
לא כולם ככה, אני כן, מודה.
לא יצאתי מלכת אנגליה, אבל יצאתי עם תמונה.
התחמנות הישראלית היא כישרון רב ערך, היא האקס פקטור של ישראלים רבים פורצי דרך, היא עומדת בבסיס היכולת שלנו להביא מודיעין ולהגן על המולדת. היא שהצילה את סבא וסבתא שלי מהמשרפות, נוטים לגנות אותה, אבל יש לה יתרונות.
הפעם לא. לא בקורונה.
הפעם אין שום יתרון לאומי לעם התחמן, הפעם אנחנו נאכל את מה שבישלנו, וזה רעיל ומסוכן.
הפעם, היכולת שלנו לעקוף את הכללים לא תעיד על חכמה, אלא על כמה אנחנו מטומטמים. היא לא תסייע לנו להיחלץ מהמצב, אלא לשקוע עמוק בפנים, היא לא תקדם אותנו, אלא תעכב מאחורי כל האחרים. היא לא תציל אותנו ממוות, היא תהרוג אנשים.
הילד הניו זילנדי יחיה את חייו ואנחנו נחיה בסגרים.
או חמור מכך.
אז לפני שמכינים לשוטר במחסום את הסיפור הכי גאוני, לפני שמדפיסים פייק "אישור עובד חיוני", לפני שהופכים חתונה ל"הפגנה", לפני שמורחים את הפקח שבא לתת דוח על מסכה, זכרו - על מי אנחנו עובדים?
במגפה כזאת - התחמנים מפסידים.