נפצח באקסיומה: התנועה על הבוקר זוועתית. בין אם את באה מהעיר, מהכפר או מהפרברים. את יוצאת מהבית ומהמרת עם עצמך כמה זמן תיתקעי גם היום בפקק מזדחל. אחרי שבדקת את זה (והפסדת לעצמך), את יוצאת למחרת רבע שעה מאוחר יותר ומגלה שהגעת לעבודה חצי שעה מאוחר יותר. יופי. את מבינה שפקקים על הבוקר הם בלתי נמנעים, הדבר היחיד שאפשר לשנות זה את התגובה שלנו אליהם. במקום לזעום אפשר גם אחרת. כמו למשל, ארגני לך מבעוד מועד דיסק עם שירים שאת אוהבת, שמזכירים לך משהו, כאלה שמעוררים בך תחושות נעימות. סגרי את החלונות, הגבירי לווליום המותאם לאוזנייך ותשאגי יחד עם השיר.
קחי גם בחשבון ששיר ממוצע אורך כשלוש דקות כך שאם תכיני דיסק באורך ממוצע, הוא ייקח אותך כל הדרך לעבודה. אחרי שתטפחי לעצמך על השכם, את גם יכולה להתוודע מחדש למילים של כל השירים ולהיזכר בסקס אפיל המדהים של אביתר בנאי ובכמה הערצת את מייקל סטייפ.
שדרוג נוסף: הכיני אפילו שני דיסקים. אחד שיפנק אותך בימים שמשיים ומלאי אנרגיה, והשני שיחבק אותך בימים קרים וחורפיים. נו, תכיני אפילו עוד אחד, ששומעים רק עם חברים. הרי בינינו, אף אחד מאיתנו לא ייתפס מת שומע אייטיז לבד.
