לפני בערך חמש שנים זפזפה ציפי לוין, אמה של בר רפאלי, לערוץ E!, וראתה את השחקן דיויד שרבט מספר על המשפחה שלו בתוכנית "סיפורי הוליווד". הגבר המסוקס נראה לה מוכר. היא נזכרה שבימים שבהם הייתה נערת זוהר, כשוורן בייטי ושאר גברברים שווים בארץ ובחו"ל רדפו אחריה, היא הכירה את אביו של דיויד. בו במקום, החליטה לחדש את הקשר.
יכול להיות שזה היה עניין תמים של פגישת מחזור, אבל יש כאלה שטוענים שכוח רפאלי המפולפל עשה את הצעד המחושב הראשון בדרך למעלה. ההורים נפגשו, תמונה של בר נשלפה, והשידוך יצא לדרך. הילדים יצאו לדייט, ועוד אחד, עד שזה הפך לרומן - רומן החימום לקראת המפגש עם ליאונרדו דיקפריו והשער ב"ספורט אילוסטרייטד", שתקע סופית את הדגל של רפאלי בפסגת עולם הדוגמנות.
זה לא סוד שמאחורי החיוך התמים של רפאלי עומדת האם - היא זו שדוחפת, הודפת, מחרימה, קושרת, מפרקת ויוצרת את הקריירה המצליחה של הבת. אמנם בעולם הדוגמנות מסתובבות בחורות עם פוטנציאל גבוה משל רפאלי, או כמו שאמר בכיר בתעשייה, "יש לה נטייה להשמנה והיא לא גבוהה", אבל זה לא ממש משנה. כדי להפוך למכונת מזומנים שמתקתקת בעקבים על השטיח האדום, צריך ניהול נכון ומדויק לא פחות מפוטוגניות - ולרפאלי יש את שניהם.
בדיוק למשבצת הזו נכנסת גברת לוין, שבנתה את הקריירה של הבת שלה מגיל שמונה חודשים, כשהופיעה בפרסומת לאגפא. מצד אחד, היא כמו בולדוזר מאחורי הבת האהובה, מצד שני, מגוננת עליה כמו דוברמן.
כושר ההרתעה
במהלך השנים יוצגה בר במספר סוכנויות דוגמנות. באחת מהן אומרים שלוין למדה באמצעות הסוכנויות את המקצוע, ניצלה לטובתה את הקשרים שלהן בחו"ל, ו"זרקה" אותן אחרי השימוש. בין היתר עברו השתיים בלוק וארטפורם, ועד היום מנהל נגדן רפי עגיב תביעה כספית בעניין "זניחתה" של רפאלי את הסוכנות שלו (לשעבר) DNA. הרציונל של לוין כלכלי גרידא: במקום לשלם בין 10%-20% עמלת סוכן, הכסף הזה יכול לחזור הביתה.
האסרטיביות של לוין לא יודעת גבול. היא יודעת לדרוש את הסכומים המתאימים לדעתה למותג שהיא מפתחת, לפסול קמפיינים שדורשים בלעדיות - כדי למקסם את הרווח מצילומי קטלוגים, שמכניסים את הכסף הגדול - ולנהל מאבקים משפטיים נגד מי שמפר לדעתה את החוזים הנוקשים שהיא דואגת לנסח באמצעות עורכי הדין שלה.
מאבק כזה מתנהל בימים אלה נגד "סאני", בגין צילומים שנערכו כביכול מאחורי הקלעים של הפרסומת שצילמה לחברה. תביעה אחרת הוגשה נגד "רנואר", אשר לטענתה של לוין תבעה מבר להצטלם בעירום. בשני המקרים, מדובר בהתנהלות שמגבירה את כושר ההרתעה של ה"פאואר קאפל" ומשדרת כוח. החיבור עם ליאונרדו דיקפריו, שלא ברור עדיין מי אחראי לו, יחצן ישראלי שחי בניו יורק או הדוגמנית עדי נוימן, קיצר טווחים בדרך ליעד. "מגיל צעיר האימא אמרה לבר להתקשר למפורסמים", מספרת מעצבת אופנה ידועה. "לא סתם היא יצאה עם הבן של אייזנברג, ואחר כך עם שרבט. אבל ברגע שליאו נכנס לתמונה, הוא שדרג אותה. גם אם היא הייתה רשומה בסוכנות קטנה שמייצגת רק גברים, היא הייתה מצליחה. הסוכנויות בחו"ל נותנות לה את ה'בוקרים' הכי טובים, הצלמים מגלים בה עניין. היא לא הגיעה לאן שהגיעה רק בזכות המראה שלה".
לגעת ביהלום
לוין ידעה למקסם את הקשר של בתה עם דיקפריו על ידי יחסי ציבור מסיביים בארץ ובעולם. צלמי הפפראצי קיבלו ממנה אס.אם.אסים שוטפים, שדיווחו מתי היא נוחתת ומאיפה, אם הייתה עם ליאו או לא, ומה צילמה ולמי. הכול עבד כמו שצריך, עד שדיקפריו הגיע לארץ. צלמי הפפראצי המורעבים, שנדבקו לכוכב ללא הועיל, נשארו עם הלשון בחוץ ובלי תמונה משותפת. התגובה לא איחרה לבוא: חרם על רפאלי שזכה לכותרות, ועם זאת איבד את תוקפו במהרה.
רפאלי ממשיכה לכסות את הפנים בקסקט מול הפלאשים, והצלמים ממשיכים לרדוף אחריה. תחזוקת מערכת יחסי הציבור מקבלת זריקות אנרגיה בתמונות משטיחים אדומים, ומניפולציות שונות ומשונות על מערכת היחסים בינה לבין דיקפריו מתפרסמות תדיר. מדי פעם נדמה שהמכונה המשומנת מקבלת חיים משלה ודורסת את האם והבת, אבל מהר מאוד תופסת לוין את המושכות, ומכוונת חזרה לאוטוסטרדה שעליה הן טסות כרגע.
רפאלי זכתה באימא שמכירה את המקצוע מכל הצדדים, מה שאי אפשר להגיד, למשל, על אסתי גינזבורג, שעם כל הכבוד לתמונות שלה ב"ספורטס אילוסטרייטד", עדיין לא מצליחה להעפיל לגבהים של רפאלי - בלי קשר לנתוניה הבסיסיים. ההבדל הגדול הוא שמשפחת גינזבורג לא עובדת אצל הבת. לוין כן. היא לא תיתן לבדידות לשבור את רפאלי בנסיעות האינסופיות מסביב לעולם, ולכן חוק הוא שלכל נסיעה מתלווה אליה בן משפחה או חברה טובה. שווה לשלם על כרטיס טיסה נוסף וחדר במלון בשביל הבריאות הנפשית והרווח הכלכלי.
לוין שומרת על בתה כמו על יהלום יקר, מעמידה אותה עם שתי רגליים על האדמה ולא נותנת לה להסתחרר. בזכותה בר נשארה ילדה מתוקה מהוד השרון, שעדיין גרה בחדר פשוט ולא מעוצב, אותו חדר שהיא ודיקפריו בילו בו יחד במשחק קלפים. את הפשטות הכובשת, שעוברת גם דרך עדשת המצלמה, אף אחד לא ייקח ממנה.
