את מגיעה לדייט, לפגישת עסקים, לראיון או ליום הראשון במקום עבודה חדש. כל העיניים נעוצות בך, ולא בכדי. בתוך פחות משתי דקות, עוד לפני שתספיקי לפתוח את הפה, לכל אחד מהאנשים תהיה כבר דעה מוצקה עליך. קוראים לזה רושם ראשוני, וזה אלמנט חשוב ביותר שאי אפשר להתעלם ממנו, בטח אם את רוצה להשיג משהו מהפגישה, הריאיון. בטח ובטח אם את רוצה להשיג משהו מהדייט. וכבר נגיד משהו מנחם: את לא חייבת להיות כריזמטית. בגדים, שפת גוף, אקססוריז וחיוך מהלב – יכולים להמיס כל אחד.
רושם ראשוני – מונח רציני, כבד וקצת סופני – הוא בסך הכל כרטיס ביקור. הוא אמנם שטוח מאוד, אבל עדיין קריטי. לאותו כרטיס ביקור תהיה השלכה על התגלגלות האירועים בהמשך, ועל התוצאות שיושגו בתום הפגישה, ראיון העבודה או כל מפגש אחר. הוא יקבע למעשה את סוג התקשורת ואת איכותה. ושוב – אנחנו לא מדברות רק על כריזמה או יכולת ביטוי גבוהה במיוחד. היום הנטייה היא לדבר דווקא על מה שמסביב. "סגנון הלבוש, צבע הבגדים ושפת הגוף הם מסרים לא מילוליים שגורמים לסובבים לגבש דעה עוד בטרם נאמרה מילה אחת", אומרת לנו איילה בבצ'יק, מנהלת אירגונית ושיווקית מהאתר לתדמית ושפת גוף. "אדם חייכן שמשדר פתיחות – ומראה אותה כך שהידיים שלו גלויות לפני הגוף ולא משולבות על החזה או נמצאות בכיסים, משדר אמינות גבוהה". וזה, גבירותיי וגבירותיי, הבסיס של הכל. וכמו בכל תחום אחר בחיים – במערכות יחסים עם חברים ומשפחה, זה גם מה שיביא לתקשורת פתוחה וזורמת.
חיה בהרמוניה עם הסביבה
נדבך חשוב ביצירת רושם ראשוני טוב הוא ההתאמה שלנו לסביבה שבתוכה אנחנו מבקשות להיטמע. הבגדים שאנחנו בוחרות ללבוש ליום הראשון בעבודה, למשל, צריכים להתאים למקצוע, לאופי המשרה וגם לסטטוס המבוקש. קודם כל תשאלי את עצמך מה מהות המשרה שלך: ניהולית, פקידותית, האם את באה במגע עם לקוחות פנים אל פנים, האם את נפגשת עם גורמים מחו"ל וכו'. שנית, חשוב להבין מה קוד הלבוש הנהוג באותו משרד או באותו תחום עיסוק. "סגנון הלבוש צריך להתאים לאופי המשרה", ממשיכה בבצ'וק, "מישהי שעוסקת בעולם הפרסום והשיווק ותגיע לבושה בבגדים בצבע אפור, תשדר רושם מסורתי ושמרני, גם אם היא ממש לא כזאת בעבודה ובתוצרים שהיא מוציאה תחת ידיה. לעומת זאת לבישת בגדים בצבעי פסטל ישדרו את המסר המתאים".
בהמשך לאותו עיקרון, חולצה לבנה ומכנסיים בצבע כהה משדרים סמכותיות, לכן יתאימו למי שמועמדת למשרה ניהולית. בכלל, בעולם העסקים הצבעים המקובלים הם שחור, אפור, חום וכחול. ומיותר לציין שלא מומלץ להגיע לראיון עבודה או למשרד בג'ינס וטי-שירט.
יש מקומות עבודה שמנהיגים לבוש אחיד עבור העובדים. במקרים כאלה לא מומלץ להגיע בלבוש ייחודי או יוצא דופן, שכן זה יוצר רושם של קושי עם מסגרות. מצד שני, אם את מתמודדת על משרת קופירייטרית במשרד פרסום, למשל, לבוש ייחודי ויוצא דופן דווקא יכול ליצור את הרושם שאת תוקפת את החיים מזווית לא שגרתית, ויכולה להשתלב בצורה מצוינת.
לפעמים על הגוף לבדו
על הגרדרובה שלך את יכולה לשלוט, אבל נושא שפת גוף הוא מעט בעייתי. אחרי הכל, כשאת מגיעה לראיון את עומדת בסיטואציית מבחן ואת גם לא יודעת מי יעמוד מולך. הדרך הכי טובה להתמודד עם הלחץ וחוסר הביטחון המובנים מאליהם, היא להיות מודעים אליהם ולהתכונן אליהם מראש.
יש כמה דגשים שחשוב לדעת על אופן הישיבה ושפת הגוף: במהלך הריאיון מומלץ לשבת בישיבה זקופה ולשמור על קשר עין רציף עם המראיין. את הידיים את בטח לא צריכה להניח על החזה, משום שזה עלול ליצור תחושה שאת מסוגרת ונמצאת במגננה. נסי לא להפריז בתנועות ידיים גדולות שיכולות לשדר אגרסיביות, ומצד שני אל תסתפקי בתנועות קטנות ומהוססות שיסתרו את המסר המילולי שאת מנסה להעביר.
אולי זה נשמע קשה לביצוע, אבל מתברר שתשומת לב לפרטים קטנים יכולה לעשות את ההבדל. כך למשל, הקפדה על תנועת הראש והמבט יכולה לשפר מאוד את הרושם שתעשי על האדם היושב מולך. אם תקפידי על כך שהראש שלך לא יהיה מוטה בזמן שאת מדברת או לחילופין כשמדברים איתך, ותשתדלי למקד בו את המבט ולא לשבת עם ראש מורם שמשדר התנשאות, תשפרי את סיכוייך להשיג את המטרה שלשמה הגעת.
תורת האקססוריז השלמה
אם הגעת לראיון העבודה וביד את מחזיקה את הטלפון הנייד, המפתחות של הרכב או כל דבר אחר, אל תניחי את החפצים האלו על שולחן המראיין. הכניסי את כל החפצים לתיק (את הסלולרי תכבי או תשתיקי, כמובן). הסיבה לכך היא פשוטה – השולחן המשרדי הוא הטריטוריה של המראיין, וחצייתה עלולה להתפרש על ידו כחוצפה או כחוסר מתן כבוד. עוד בעניין חציית גבולות: אל תתרווחי במהלך הראיון על הכסא ותשדרי לאדם שמולך את התחושה שהכל קטן עליך. בוסים לא אוהבים את התחושה שהעובדת החדשה שלהם תסתכל על יתר העובדים מלמעלה.
מעקמים את השפתיים כלפי מעלה
הנה משהו שממש קל לעשות: לחייך. מאוד מומלץ לחייך בריאיון עבודה, ביום הראשון במשרד. היי, הכי מומלץ לחייך כל הזמן. אבל שוב – לא כדאי להפריז. גם אם את טיפוס חייכני ונוטה לצחקק מכל שטות, זה לא המקום. החיוכים צריכים להתאים למסרים המילוליים שלך, ולא להעביר את התחושה שאת לוקחת את הכל בקלות ועושה צחוק מהעבודה.
ואפרופו צחוק - במהלך ראיון העבודה אין בדרך כלל מגע בינך לבין המראיין, להוציא פעמים שבהן אתם לוחצים ידיים. ברמה האסתטית, חשוב שמגע היד שלך יהיה נעים, שהציפורניים יהיו מטופחות ולא מלוכלכות ומוזנחות. ברמת המסר שאת מעבירה, אל תלחצי את היד בעדינות יתרה ומצד שני גם לא מומלץ למחוץ את היד של הבוס עוד לפני שהתחלתם לעבוד ביחד. על לחיצת היד לשדר יציבות ואפילו מעט כוח, בעיקר אם את אישה במשרד של גברים. טיפ נוסף בנושא: לחיצת יד סחבקית לא תשרת את המטרות שלך. יכול להיות שתגיעי עם המנהל לדרגת פתיחות שכזו, אבל נכון לזמן הראיון זה ממש לא מקובל.
אז עכשיו נלחיץ אותך עוד קצת ונזכיר שאת הרושם הראשוני מגבש האדם שמולך תוך פחות מ-2 דקות. אבל גם אם לא היית במיטבך זה לא סוף העולם. אם בתחילת הראיון היית מבולבלת, ואת מרגישה שהמסרים שלך לא מועברים בצורה הטובה ביותר, לא הכל אבוד. שיפור היציבה, נשימות עמוקות ועצירה למחשבה לפני מתן התשובות, יכולים כולם לשפר את המצב. כמובן שאין מניעה להתנצל בפני האדם שמולו את יושבת, להודות בעובדה שאת מתרגשת מהמעמד, ללגום מעט מים ולארגן מחדש את המחשבות.