חברה טובה הלכה לראיון עבודה בחברת היי טק למשרת מהנדסת. במעלית, נתקלה בעובד חברה מצודד. "את מגיעה לראיון אצלנו?", התעניין הבחור, וזו הנהנה בחיוב. "מה, למחלקת משאבי אנוש?", שאל בטבעיות מכעיסה, ונראה הרבה פחות יפה פתאום. החברה, שידועה בפיוז קצר ושמאלית חזקה, לא צרחה מסר פמיניסטי ורק סיננה בטון פאסיב-אגרסיב: "לא, כמהנדסת". זה החוויר, זו האדימה מרוגז, והשניים המתינו ביחד בתוך מעלית קטנה עם שקט גדול.
הסיפור הזה הוא עוד מקרה של תפיסת מציאות מצערת, רק שברוב הפעמים זה לא מתרחש במעלית אלא בחדרי ישיבות סגורים נטולי פוליטקלי קורקטיות. ובדיוק בגלל תפיסות מוכרות כאלה, החלטנו לצאת לשיחה עם מנהלים – שלושה גברים ואישה אחת בחברות שונות, כדי להבין איך הם תופסים נשים שעובדות עבורן: האם אנחנו מתנהלות אחרת בעבודה, ואיך השוני בא לידי ביטוי בתנאי התעסוקה שלנו. החלטנו להגיע רגועות, אז נפטרנו מהשיפוטיות וניסינו להקשיב. מה שעזר לנו לשמוע כמה דברים מפתיעים, וגם כמה מאוד נדושים.
התנהלות בעבודה: אישה משתפת, גבר מהנהן
"יש משהו בהתנהגות הגברית שתואם הרבה יותר לתרבות הארגונית", מסביר לנו ארז (שם בדוי – כך גם כל השאר) מנהל בחברת תקשורת (21 עובדים, מתוכם ארבע נשים). "כשאני נותן משימה לעובד, אני לא אשמע ממנו מילה. גבר יעדיף להתמודד עם האתגר לבד, רק כדי להוכיח לי כמה הוא תותח. אישה תהיה שקופה יותר. היא תחלוק את הבעיה, תתייעץ עם אנשים ותבקש גם חמלה על הדרך".
גם רן, ראש קבוצה בחברת תוכנה (ממונה על 20 עובדים מתוכם ארבע נשים), מסכים: "משהו בעצמאות הגברית יכול ללא ספק לעכב את העבודה, אבל גם בקשת העזרה לא פעם מביאה להתפנקות יתר ומריחה של הפרויקט".
מה אתם כמעסיקים מעריכים יותר?
ארז: "את שביל האמצע. שקיפות יתר היא לפעמים גם הרבה זיבולי שכל. לעומת זאת, לא לחלוק שום אינפורמציה זה גם מדאיג". עם זאת, רן מסביר שהחברה שלו מאמינה בסביבה הטרוגנית ומשקיעה בגיוס נשים. "אם יהיו לי שני מועמדים – אעדיף לקחת את האישה. יש לנו הרבה 'חנונים' במערכת, ותוספת נשית בהכרח גם מוסיפה צבע לעבודה".
מה זאת אומרת צבע?
"האינטראקציה שיש בין נשים וגברים הרבה יותר מעניינת ונעים לעבוד בה. שנית, נשים ניחנות באינטליגנציה חברותית מפותחת יותר, מה שמתאים יותר לתפקידי ניהול. הן יותר רגישות לסביבה, יתעניינו בשלום העובדים. גברים פחות ישימו לב לזה".
יוסי, מנהל סניף בנק מעל 20 שנים, יודע להצביע על הבדל נוסף ומעט מפתיע בתפקוד בין נשים וגברים. "בתחום הפיננסי יש דווקא נטייה לפרגן לנשים. ראשית, גברים נעדרים לא מעט בגלל מילואים. שנית, נשים יותר שקולות. הן טובות מאוד בניתוחי מאזנים, בהכרת הלקוח לעומק, בידע ובתחקור. אסנת, ראש תחום הממונה על 11 עובדים (מתוכם גבר אחד בלבד), מסכימה. "איך שלא נסתכל על זה, הרוב הגברי מתחבר יותר לצד הטכני. נשים יותר טובות באנליזה, בהתנהלות בין אישית, בירידה לפרטים".
התנהלות במו"מ: אישה מתחשבת, גבר דורש
מתי לאחרונה ביקשת העלאה? האם חשבת מה ללבוש באותו יום, מה לומר, איך לבקש? האם התחשבת במיתון, במצב, בנסיבות? אני מכירה מישהי שאחרי חצי שנה של התחשבות במערכת נכנסה לחדרו של הבוס, נרגשת ואסרטיבית, עם דרישות שכר ריאליות. אלא שזה הגיב בחיוך בתוספת פזילה לכיוון הבטן ורמיזה שהיא בהריון: "נו, אז מה יש לך לספר לי?". כנראה שהתפיסה שאם נכנסת לבוס, זה בטח לא בשביל לבקש עוד כסף.
"מניסיוני נשים לא יבואו בגישת האולטימטום בבקשה להעלאה או לקידום, בעוד שגברים מדברים במושגים של שחור-לבן", אומרת אסנת. "נשים גם יותר סבלניות ומתחשבות, הן לא יבקשו העלאה אם החברה נמצאת במצב רגיש או הבוס עבר תקופה קשה. לגברים זה לא יפריע". למעשה, אנחנו מראש מבקשות פחות כסף כשמגיע דיון על שכר. "הייתה לי עובדת שביקשה העלאה מאוד נמוכה, ואני דווקא הרגשתי שמגיע לה יותר", אומר רן, "בסוף היא באמת קיבלה 3,000 שקל יותר".
אסנת: "לי יצא לשמוע מנהל שאומר: 'תן לה 1,000 שקל, היא גם ככה חוזרת מחופשת לידה, זה יספיק לה. זאת משכורת יפה לאישה'". "לאחרונה, העליתי את שכרם של שני עובדים", מספר ארז, "הגבר קיבל את זה בשמחה קצרה ולקונית. האישה די יצאה מגדרה בהתלהבות והוקרה".
אז אנחנו חמודות, חייכניות וכיף לעבוד איתנו. עד שזה מגיע לתכלס. "בדרג הניהולי קיימת עדיין אחווה מאוד גברית של 'אחי' וסיפורי צבא בישיבות, שאין לי חלק בה", אומרת אסנת. " לאישה אסור לצעוק למשל, זה לא מתקבל טוב אצל גברים. עדיף שתחייך. זה מצב פרדוקסלי: אנחנו צריכות להיות מרפקניות כדי להתקדם, וכשאנחנו מגיעות לשם מכנים אותנו בולדוזריות, קשוחות ומעבירים ביקורת על זה שאנחנו בעבודה בשמונה בערב'".
התנהלות בחופשה: תלדי בכיף, תחזרי מהר
אחת הסיבות העיקריות שבגללן נשים סובלות ממעמד תעסוקתי נמוך היא כמובן המשפחה. לא נגיד שמקומות עבודה לא מעודדים את מצוות ההתרבות, אבל הכל מאוד יפה בתיאוריה. השאלה היא מה קורה אחרי שאנחנו מבשרות לבוסים שלנו על הכוונה שלנו להתרחב. האם הם חוששים מההורמונים שלנו? האם זאת חופשת הלידה שמאיימת עליהם? או שמא זה הפחד שנתרכז בעולל ונזניח את הלקוחות? ובכן, אין תשובה חד משמעית. "נשים, בדגש על אימהות, הן פחות קפריזיות והרבה יותר יציבות ונאמנות למקום העבודה", אומר לנו רן, וארז מחזק: "אני אישית יותר סומך על אישה או אמא שלא תקום ותעזוב בהבזק של רגע".
אבל מה עם זה שאמהות יוצאות יותר מוקדם?
"מניסיוני אמא עובדת בתפוקה טובה יותר", אומרת אסנת. "מצד אחד היא לא תישאר דקה אחרי השעה שעליה ללכת, אבל כן תדאג לבצע את חובותיה, גם במחיר של ארוחת צהריים מול המחשב. מצד שני, כשיש ילדים, נשים רבות משנות את סדרי העדיפויות שלהן. זה לא שלא חשוב להן יותר להתקדם, אבל הן מבינות שהן ייאלצו לתת הרבה יותר שעות, וזה לא משהו שהן מעוניינות לעשות".
רן: "היה לנו מקרה שהצענו לעובדת קידום, אבל היא סירבה כי היא רצתה להיות בשש בערב בבית. לצערי, נשים שהופכות לאימהות, נמצאות פחות והופכות למתמודדות קידום פחות טובות".
יש באמת הצדקה לעבוד כל כך הרבה שעות?
אסנת: "בישראל, כן. אין מה לעשות, זאת התרבות כאן, בניגוד לאירופה. אני אמא לשלוש ויש לי המון ייסורי מצפון בניסיון למצוא את האיזון בין העבודה למשפחה. מאוד קשה לי עם דרישת השעות ואני מקפידה פעמיים בשבוע לצאת מוקדם יותר. מצד שני, היה לי חשוב מאוד להציב יעדים ולכבוש אותם. אני רוצה שכשבנותיי יגדלו, יהיה להן מודל לחיקוי".
מה דעתך? תני בלייק ובואי לדבר על זה