בכל גיליון של "פייננשל טיימס" תראו גברים בחליפות, ויש לזה סיבה טובה: יש הרבה יותר גברים מנשים במועצות המנהלים של החברות הגדולות בעולם. ההסברים לכך נעים בין תיאוריות פוליטיקלי קורקט (הפטריארכיה המדכאת מונעת מהנשים מלהתקדם) לבין תיאוריות סקסיסטיות (נשים לא מספיק טובות לביצוע העבודה).
מציאת הסבר נאות היא בעייתית, בלשון המעטה, מה שלא מנע מכלכלנים לגשת למלאכה, ולמצוא בדרך ראיות התומכות כמעט בכל דעה קדומה קיימת. מחקר מפורסם שערכו קלודיה גולדין וססיליה רוז בחן את התוצאות שהתקבלו כשתזמורות מפורסמות (וגבריות במובהק) ערכו מבחני במה "עיוורים": הנגנים באודישן יושבים מאחורי פרגוד ונמדדים רק לפי איכות נגינתם. התברר שמבחנים כאלה תרמו לתיקון העוול המגדרי.
ממחקרים אחרים עולה הסבר נוסף לשליטה הגברית בדירקטוריון: נשים נוטות להימנע מתחרות עזה, ועשויות להתמודד עמה פחות טוב מגברים – אם מכריחים אותן להתמודד עמה. באפריל שעבר כתבה עמיתתי, לוסי קלאוויי, כי "הגברים מעוניינים מספיק בכוח ולכן הם אוחזים בו; הנשים אינן מעוניינות בו עד כדי כך שיכריחו את הגברים לוותר עליו". אינני בטוח בכך, אבל אני בהחלט יכול להצביע על מחקרים שיתמכו בנקודת מבטה.
לטעמי, ההסברים המשכנעים ביותר להבדלי השכר מתמקדים דווקא בהולדת הילדים. מחקר אלגנטי שערכה עמליה מילר מאוניברסיטת וירג'יניה מצא שנשים בשנות העשרים לחייהן, המחכות שנה נוספת לפני הולדת ילדן הראשון, ייהנו מעלייה בת 10 אחוזים בהכנסה למשך כל חייהן: שילוב של שכר גבוה יותר, ויותר שעות עבודה בסך הכל. הדבר נכון כפליים לגבי נשים בענפי הניהול. אין מדובר במצב שבו הנשים המשתכרות סכומים גבוהים ממילא מחליטות להוליד ילדים מאוחר יותר: מילר התמקדה, בזהירות רבה, רק בשינויים לא רצוניים בתזמון האימהות – הפלה, בעיות בכניסה להיריון והיריון לא מתוכנן.
סיכוי גדול יותר להיות רופאה
מחקר נוסף שערכו הכלכלנים לורנס כץ וקלודיה גולדין מיפה את ההשפעה הדרמטית של זמינות הגלולה נגד היריון: ככל שנשים מסוגלות לדחות את כניסתן להיריון, גובר הסיכוי שיירשמו ללימודי משפטים, רפואה ורפואת שיניים. כץ וגולדין, יחד עם מריאן ברטראן מבית הספר בות' למינהל עסקים בשיקגו, ערכו מחקר חדש הבוחן את חוויותיהם של בוגרי תוכנית התואר השני של בית הספר - קבוצה שעשויה להוציא משורותיה את המנכ"לים של העתיד.
אחד המאפיינים המרשימים במחקר הוא המידע המפורט לגבי הקבוצה: חוויותיהם טרם תחילת הלימודים, הקורסים שנטלו במשך הלימודים והציונים שקיבלו בהם, התפתחות הקריירה שלהם בסוף הלימודים, ותזמון הקמת המשפחות שלהם.
אכן, היו נשים שהשיגו ציונים נמוכים יותר; אך ההבדלים בין המגדרים היו זעירים בסך-הכול. השאלה החשובה יותר הייתה דווקא תזמון הגעת הילדים. אם בוחנים רק את ההתקדמות המקצועית ואת רמת השכר של הבוגרים, כמעט שאי-אפשר להבדיל בין הנשים שלא ילדו לבין הגברים. אבל ברגע שמופיעים ילדים, נפתח פער שכר גדול.
"המחיר שיש לשלם על ההפרעה להתפתחות הקריירה הוא עצום", אמרה לי ברטראן. אימהות חדשות מודחות מ"המסלול המהיר" לקידום בבנקי השקעות ובחברות ייעוץ, והכנסותיהן הפוטנציאליות צונחות בכ-40 אחזו. השפעה כבירה נוספת היא העובדה שרבות מהנשים הללו נשואות לגברים כה עשירים, שהן מחליטות לנשור משוק העבודה לחלוטין.
מחקר הבוגרים משיקגו שופך אור על שאלה בוערת, שטרם זכתה לתשובה ראויה: באמת אי אפשר ליצור משרה תאגידית שאפשר לבצע בשבוע עבודה בן ארבעים שעות?
