רבקה מקונן, בת 31 מתל אביב, הגיעה לפני כשנתיים עם תואר ראשון במדעי ההתנהגות לראיון עבודה בחברת הסטארט-אפ AppsFlyer וביקשה להתקבל לעבודה בתור מנהלת גיוס. "בתהליך המיון אמרו לי שאני מדהימה, אבל שחסר לי ניסיון בתעשייה, והציעו לי משרה של פקידת קבלה. בהתחלה סירבתי, הרגשתי שהתפקיד קטן עליי ולא אמצה את הפוטנציאל שלי. לבסוף הבנתי שיש פה הזדמנות להיכנס לחברה שאני מעריכה והבנתי שיהיה לי יתרון גדול אם ארכוש ניסיון בארגון הזה, גם אם התפקיד הבא יהיה בחברה אחרת. שמעתי גם על כמה עובדות אחרות שהתחילו בקבלה ועברו לתפקידים אחרים בחברה, וזה נתן לי בטחון".
מקונן התחילה לעבוד בקבלה – ואהבה מאוד את העבודה. "יש לתפקיד מוניטין שמקטין אותו. זה תפקיד עם המון אחריות שמשלב ממשקים רבים ודורש תיעדוף, שירות לקוחות ובעיקר הרבה ידע על הארגון".
בזמן משבר הקורונה התמעטה מאוד העבודה בקבלה היות והעובדים עברו לעבוד מהבית, ומקונן הציעה לעזור במחלקת משאבי אנוש. "התחלתי לתמוך בצוות משאבי האנוש בעודי עדיין עובדת בקבלה. בזכות התשוקה והרצינות שהראיתי בתחום, החליטו להציע לי לעבור. עברתי חפיפה מסודרת מצוות הגיוס המנוסה, והיום אני אחראית על כל האופרציה של הגיוס בחברה".
"אנשים מצפים להגיע לתפקיד שהם חולמים עליו"
בשנתיים האחרונות התחזק מעמדן של חברות ההיי-טק, והמשכורות ותנאי ההעסקה בהן הפכו למוקד משיכה משמעותי גם עבור מחפשי עבודה שלא מגיעים מהעולם הטכנולוגי. שוחחנו עם ארבע נשים שהגיעו למשרות בהייטק דרך תפקידים זוטרים, כביכול, של פקידות בקבלה או ניהול משרד. "אנשים מצפים להגיע לתפקיד שהם חולמים עליו, אבל לא ישקלו את האופציה של לצמוח ממקום אחר", אומרת מקונן, "יש המון יתרון בניוד פנימי ובמבט לאחור אני ממליצה לכל אחת ואחד ללכת על זה. העבודה בקבלה מאוד עזרה לי מבחינת הבנה של התרבות הארגונית, היכרות עם המחלקות, המבנה הארגוני והכי חשוב, יצירת קשרים – את מכירה את המנכ"ל ואת ראשי הצוותים, ואלה קשרים שעוזרים בכל תפקיד".
גם שרון בן טובים, נשואה+3 מגבעתיים שעובדת בשנה האחרונה כמנהלת מיתוג מעסיק בחברת ההיי-טק Placer.ai התחילה כמנהלת משרד. בן-טובים, שחקנית ששיחקה בסדרה "יש לה את זה" התחילה את עבודתה בחברה לפני ארבע שנים וביקשה לעבוד בחצי משרה כדי להמשיך להתפתח במקביל במשחק ובתסריטאות. "כשהתחלתי לעבוד בחברה היינו כ-20 עובדים ואני הייתי היחידה שלא במחלקת הפיתוח, ככה שלא היו תפקידים נוספים מעליי או מצדדי וגם לא היו מחשבות על אפשרויות לקידום", היא מספרת. העבודה כמנהלת משרד כללה כל משימה שלא הייתה קשורה בפיתוח תוכנה: "מהזמנת ציוד וריהוט, עבודה מול ספקים, עבודה מול עורכי דין, ניהול חשבונות ומשכורות והפקת אירועים מקטנים עד גדולים ומורכבים. אנשים תופסים את התפקיד של מנהלת משרד כתפקיד שולי, אבל ברוב חברות ההייטק התפקיד הזה הוא מאוד משמעותי וקריטי בעיקר לחיבור העובדים עם מקום העבודה. בשום שלב לא זלזלתי במה שאני עושה והערך לפעילות שלי היה לי מאוד ברור".
"אני לא חושבת שיש תפקיד שהוא קטן או גדול על מישהו, אלא יותר או פחות מתאים. לא הרגשתי בתור מנהלת משרד יותר או פחות מכל עובד אחר בחברה"
לולה זילברמן, מנהלת תמיכת לקוחות גלובלית באפגוטה
לפני כשנה החברה החלה בצמיחה משמעותית, ומנהלת משרד נוספת הוכנסה לעבודה לצדה של בן טובים. "עשינו בינינו חלוקת עבודה, ונוצר מצב שעיקר העבודה שלי היה סביב הרווחה ומיתוג החברה. השלב הבא באופן טבעי היה פשוט למקד את התפקיד, להגדיר אותו ולהפוך אותו לרשמי. העובדה שגדלתי יחד עם החברה, שההיכרות עם ההנהלה, התרבות והאנשים כל כך עמוקה, מאפשרת לי לתפקד בצורה מדויקת יותר. אין לי ספק שאם היו מציעים לי את אותו התפקיד לפני ארבע שנים לא הייתי מתפקדת באותו אופן ובאותה רמה".
לולה זילברמן שמואל, בת 27 מכפר סבא, הייתה מורה לאנגלית עם תואר ראשון בתקשורת שידעה שהיא רוצה להשתלב בחברת סטרט-אפ. היא שוחחה והתייעצה עם מכרים, והגיעה לתובנה שהדרך לעשות את זה היא דרך עבודה כמנהלת משרד. "הגעתי לפני כשנה לראיון ב-Affogata ושאלו אותי אם אני רואה את עצמי מתקדמת בחברה לתפקידים טכנולוגיים שונים", היא מספרת, "מרגע הקבלה בעצם היה ברור שאני מעוניינת לגלות מה בהייטק מתאים לי. יזמתי שיחות עם עובדים בתפקידים שונים ומהר מאוד הבנתי שעבודה מול לקוחות מדברת אליי מאוד. אחרי חמישה חודשים יזמתי את המעבר הרשמי שלי לתפקיד מנהלת תמיכת לקוחות גלובלית, במסגרתה אני אחראית על הקשר הישיר והשוטף עם לקוחותינו ברחבי העולם. אני מרגישה שזהו התפקיד הנכון ביותר עבורי".
לשאלה אם תפקיד מנהלת המשרד היה קטן עליה, עונה זילברמן שאין דבר כזה בעיניה. "אני לא חושבת שיש תפקיד שהוא קטן או גדול על מישהו, אלא יותר או פחות מתאים. לא הרגשתי בתור מנהלת משרד יותר או פחות מכל עובד אחר בחברה".
ג' פוקס, בת 35, נשואה+4 מבני ברק, עובדת היום כמנהלת משאבי אנוש בחברת RACHIP – וגם היא התחילה לעבוד לפני כ-15 שנה בחברה כמנהלת משרד. "הגעתי לתפקיד עם ידע בהנהלת חשבונות ובגרפיקה ממוחשבת ולא תכננתי להתקדם לתפקיד משמעותי יותר", היא מספרת. "התפקיד היה מעניין מאוד ולא הרגשתי שהוא קטן עליי. הייתי חברה של כל העובדות". אחרי כשלוש שנים מנכ"לית החברה זיהתה את הפוטנציאל של פוקס, וכשחזרה מחופשת לידה פנתה אליה והציעה לה משרה בתחום משאבי האנוש. "אפילו לא ידעתי מה התפקיד כולל. היא דאגה לי לליווי של אשת משאבי אנוש בעלת ניסיון, נפגשנו פעם או פעמיים בשבוע ופשוט התחלתי ללמוד את המקצוע מאפס. זו הייתה הזדמנות מעולה. בעולם ההייטק יש אפשרויות להתקדם, וברגע שמכירים את השפה, המונחים, האנשים והעבודה סביב, אפשר ללמוד ולעסוק במה שאת אוהבת".
"התפקיד הנוכחי שלי הוא יותר נחשב, במעמד אחר"
איך משתלבות נשים ללא כל הכשרה או רקע במשרות מקצועיות? "התפקיד הנוכחי שלי במשאבי אנוש דורש ניסיון, אבל לא בהכרח תואר או תעודה", אומרת פוקס, "בתור מנהלת משרד למדתי את הסביבה, את הארגון ואת העובדים, שמעתי מה הצרכים שלהם, וזה עוזר לי לבצע את תפקידי כמשאבי אנוש בצורה טובה יותר".
"אני לא חושבת שיש תפקיד שדורש רקע או ניסיון אלא שהכל עניין של גישה, נכונות ויזמות אישית", מסכימה גם זילברמן, "לא עברתי חפיפה רשמית לתפקיד מנהלת לקוחות, לכל אורך הדרך שאלתי שאלות וביקשתי שיבדקו שעשיתי נכון".
האם המעמד שלהן בחברה השתנה בעקבות הקידום? פוקס שנהנתה מאוד מעבודתה כמנהלת משרד, פוסקת שכן: "ברור שזה שונה. התפקיד הנוכחי שלי הוא יותר נחשב, במעמד אחר. אני חשופה כמעט לכל דבר ושותפה להחלטות שמנהלת משרד לא שותפה להן כמו גיוס עובדים חדשים או המלצות לעדכוני שכר. אני מרגישה במקום טוב יותר, שהתקדמתי, שהדעות שלי והחלטות שלי בעלות ערך".
לחשוב כי אין להן את מה שדרוש כדי להיכנס אל תפקידי המפתח בהייטק מהדלת הראשית. אני מציעה לנשים שרוצות ללכת להייטק - לכו בגדול. תדרשו את מה שמגיע לכן, תכוונו הכי גבוה שאפשר
"נשים חושבות שאין להן את מה שדרוש כדי להיכנס אל תפקידי המפתח בהייטק מהדלת הראשית. אני מציעה לנשים שרוצות ללכת להייטק - לכו בגדול. תדרשו את מה שמגיע לכן, תכוונו הכי גבוה שאפשר"
אטל בכר, סמנכ"לית משאבי אנוש בבן חורין אלכסנדרוביץ'
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהתופעה של קידום דרך תפקיד ראשון כמזכירה שמור רק לנשים. האם הפרצה הזו משחקת לידינו, או מנציחה את חוסר השווין? שכרן הממוצע של נשים בישראל ממשיך להיות נמוך מזה של הגברים, בין היתר כיון שפחות נשים משתלבות בדרגים ניהוליים בשכר גבוה. "לגברים בחברה הישראלית המליטריסטית ישנן הזדמנויות רבות 'לצנוח' לעמדות ניהוליות בשוק היישר מתפקידי פיקוד וניהול בכירים בצה"ל", אומרת עו"ד גילי ורון, מנהלת המערך המשפטי ויצו ישראל, "לכן נראה שהתופעה של התברגות נשים בעמדות ניהול בטיפוס 'מלמטה' הינה בבחינת השוואה מתקנת לסך ההזדמנויות הנתון להן".
לעומתה, אטל בכר, סמנכ"לית משאבי אנוש בבן חורין אלכסנדרוביץ', סבורה שנשים לא צריכות להסתפק במסלול הארוך: "כבר הוכח מחקרית שנשים נוטות להערכת חסר כלפי עצמן ביחס לגברים, זה קשור בעיקר לאופן בו החברה שלנו בנויה ועד לפני מספר שנים נדמה היה לכולנו כי זהו המצב הנתון והטבעי. כאשר מוסיפים לכך את חוסר הביטחון שנובע מהתפיסה החברתית שנשים 'פחות טובות במקצועות ריאליים' ביחס לגברים, ניתן להבין מדוע הן עלולות לחשוב כי אין להן את מה שדרוש כדי להיכנס אל תפקידי המפתח בהייטק מהדלת הראשית. אני מציעה לנשים שרוצות ללכת להייטק - לכו בגדול. תדרשו את מה שמגיע לכן, תכוונו הכי גבוה שאפשר, תבחרו שלא לראות את המחסום שבדרך אלא קחו את האנרגיה הזו וכל הר שיעמוד מולכן תפוררו לגבעות".