"טאצ' נשי מהווה יתרון": ורד הרפז, שיפוצניקית ושותפה בחברת "אוברול"
בעלות הזיכרון הצילומי מביניכן אולי יזהו את ורד הרפז מתחרות "מלכת היופי" בשנת 2001. אבל מאז עמדה בביקיני, עברו עליה כמה דברים. הרפז, היום בת 29 מתל אביב, פרשה מעסקי היופי ועברה לכיוון שונה לחלוטין: שיפוצים. הסיבה שבחרה שלא להמשיך לדוגמנות הייתה בעיקר שיקול כספי. "ידעתי שאני לא אהיה מיליונרית מזה. חוץ מזה, מפורסמת אני אהיה בכל תחום שאעסוק בו, זה עניין של אופי"
איך נכנסת לעולם השיפוצים? "קודם כל, בעלי עוסק בשיפוצים מעל שבע שנים. חייתי בארה"ב מספר שנים ושם נחשפתי למודל החדשני בתחום העיצוב והשיפוץ בתים שנקרא Home Improvement, כולם מכירים את המודל הזה בזכות סדרת הריאליטי עתירת הרייטינג לשיפוץ הבית 'אקסטרים מייקאובר'. תחום עיצוב הבתים והסטיילינג תמיד משך אותי. חיפשתי להקים עסק משלי שכולל בתוכו את נושא השיפוצים, עיצוב הבית וסטיילינג. חברתי לשותף המתמחה בשיווק, אלעד כהן, ויחדיו הקמנו את חברת 'אוברול' שמציעה שירותי בנייה, שיפוץ ועיצוב לבתים פרטיים, בכל תקציב, משלב הרעיון הראשוני ועד לקבלת הבית המוגמר, הכל תחת קורת גג אחת".
אילו תגובות את מקבלת מלקוחות? "בדרך כלל אני מגיעה לבית הלקוח עם מנהל פרויקט, יחדיו אנו בונים תוכנית שיפוץ ועיצוב לפי בקשת הלקוח וקובעים מסגרת תקציבית. הרושם הראשוני הוא תמיד הרמת גבה, כאילו מבקשים לדעת מה כבר אישה מבינה בשיפוצים. אני משערת שבגלל המראה שלי בכלל בטוחים שאני לא מבינה מהחיים שלי. אבל אחרי כמה משפטים הם מבינים שדווקא הטאצ' הנשי מהווה יתרון גם באסתטיקה וגם בגישה. גברים שיפוצניקים נוטים להיות אנשי 'תכלס' - מקבלים הוראה ומבצעים אותה. אני דואגת לשמר את הקשר ולהבין באמת את הצרכים של כל לקוח, ולייחד עבורו את תוכנית השיפוץ".
האם את מרגישה פרגון מצד הלקוחות הנשים? "מאוד, במיוחד כי הנשים נוטות להיות יותר דומיננטיות בכל ההחלטות הנוגעות לשיפוץ הבית. לרוב נשים מחליטות לגבי צבעים, חומרים ועיצוב ולכן הרבה יותר קל להן לעבוד מול אישה שנמצאת איתן בחשיבה דומה. אישה שפוגשת אישה ישר תסתדר איתה כי יש המון על מה לדבר ואין אישה שלא אוהבת לדבר על אסתטיקה".
מדוע, בעיניך, אין יותר נשים בתחום שלך? "שיפוץ בית טומן בחובו עיסוק עם מיליון ספקים, בעיקר גברים, אשר איתם צריך לנהל מו"מ. בנוסף זו עבודה פיזית קשה. אתרי הבנייה לא בנויים למיני ועקבים ולכן גם אני צריכה להתאים עצמי מבחינת הלבוש וההתנהגות. רוב שעות היום אני נמצאת באתרי בנייה. אישה ממוצעת מטפלת בציפורניים אחת לחודש אני עושה מניקור כל שלושה ימים וקונה נעליים כל שבוע כי הן כל הזמן מתלכלכות ונקרעות".
איך זה לעבוד עם צוות של גברים? "לשמחתי הרבה אני מסתדרת מצוין עם גברים, אני מבינה אותם הודות לחיים משותפים עם איש נדל"ן ותיק. גברים עובדים קשה ואני מרגישה שהם מאוד מעריכים אותי כי אני אישה. נכון שלא תמיד קל אבל מאתגר אותי כל יום מחדש למצוא את הדרך הנכונה לעבוד לצידם".
"את לא נראית כמו נגר" - רויטל וייס, נגרית
איך הגעת למקצוע? "החיבור שלי לנגרות החל בילדות. אבי היה חובב עץ, ובזכרוני צרובה תמונה שבה אני יושבת בצד ומתבוננת בו בונה, מנסר, מבריג ומתכנן ובשלב מסויים אף סייעתי לו. לאחרונה גיליתי שסבתי, הייתה משפצת רהיטים בצעירותה ומוכרת אותם. אהבתי לעץ וליצירה כנראה הייתה חבויה בי שנים רבות ורק חיכתה להתפרץ. לפני קצת יותר משנה ביקשתי מחבר נגר שילמד אותי את סודות המקצוע והוא נרתם למשימה".
אילו תגובות את מקבלת? "הגברים סקפטיים לגבי מה אני מסוגלת לעשות. לרוב זה בא לידי ביטוי בשאלות כמו 'באמת, את הכנת את זה לבד?'. כשאני בנגרייה מגיעים השכנים הגברים, לראות אותי חותכת במסור ועובדת. נשים מפרגנות ומסתכלות בסוג של הערצה ונשים רבות מעוניינות ללמוד ממני את המקצוע. אני זוכה להודעות ולמחמאות מנשים שהיו אצלי בסדנאות וכאלה שהזמינו ממני מוצרים. הפרגון הוא הדלק שלי להמשיך מלאת אנרגיות".
האם זכורה לך תגובה סקסיסטית במיוחד? "המשפט 'את לא נראית כמו נגר' חוזר על עצמו.
מדוע, בעיניך, אין יותר נשים בתחום שלך? "אני מאמינה שבמשך השנים נראה יותר ויותר נשים נפתחות למקצוע הזה. עד לא מזמן, המקצוע נחשב טכני ובשנים האחרונות החלק העיצובי לוקח מקום נכבד. הקושי היחידי שאני יכולה לראות הוא המשקל הכבד של החומר שמקשה על העבודה ויתכן שגם זה מרתיע נשים".
האם את מרגישה שיש לך תכונות שדווקא אין לנגרים גברים, או שקיימות אצלם במינון נמוך יותר? "היצירתיות שיש לנשים היא תכונה שאין להמון נגרים. החלק העיצובי לוקח מקום חשוב והראייה של הנשים לפריט היא מיוחדת בעיני. דבר נוסף שמאפיין אותי ונשים רבות שאני מכירה במקצועות שונים, הוא שכל דבר אפשר לעשות - אני מאמינה שהכל אפשרי ותמיד אפשר למצוא דרך ליצור משהו שנמצא בדמיוני. לא אחת נתקלתי בתשובות שזה בלתי אפשרי והחלטתי בכל זאת לנסות".
"החיילים רואים דמות מקצועית, אבל גם אוזן קשבת" - רב"ט אור גרנר, מדריכת שריון
זכורות לך תגובות סקסיסטיות מצד גברים בנוגע לעיסוק שלך? "ממש לא. הם יודעים שעברתי הסמכה ותופסים ממני גורם מקצועי ומיומן. אני מעבירה להם שיעורים בכיתה, ולאחר מכן אנחנו יוצאים להתאמן על יבש, בתוך הטנקים. אני בודקת שהם עושים הכל כמו שצריך, אני בוחנת כיצד הם פועלים. הם נותנים לי המון כבוד, בחורה אחת בין המון גברים היא כמו מלכה. לא מזמן סחבתי ציוד כבד, אחד החיילים מיד רץ לעברי ולקח ממני את הציוד. זה מגיע ממקום מכבד, לא שוביניסטי".
את חושבת שיש לנשים תכונות שלא קיימות בגברים עבור המקצוע הזה? " יש לנשים יכולת הקשבה ויותר סבלנות. כל הסגל שלהם מורכב מגברים, אז זה שינוי מרענן עבורם. אני מהווה גם אוזן קשבת, שופכים בפני ומספרים לי דברים. אני לא חושבת שהם יכולים לעשות את זה בינם לבין עצמם, או מול מפקד גבר".
"אני מעניקה לנשים תחושת בטחון" - שרי ינקו, נהגת מונית
שרי ינקו, בת 45 מקרית אונו, היא נהגת מונית בחברת Get Taxi ונמצאת בענף כבר 20 שנה.
אז איך הפכת לנהגת מונית? "עוד מימי בית הספר נמשכתי לחופש. מסגרת קבועה אף פעם לא התאימה לי. היה לי ברור כבר אז שכשאגדל, לא אהיה שכירה שעובדת מתשע עד חמש במשרד. כבר בגיל 17 הוצאתי את רישיון הנהיגה שלי, והייתי בין הראשונות בסביבת החברים שנהגה ומאוד נהניתי מזה. אני מאוד אוהבת לטייל ולפגוש אנשים חדשים, האהבה הזו הביאה אותי באופן טבעי למקצוע בו אני מגשימה שתי אהבות".
אילו תגובות את מקבלת מלקוחות? "להפתעתי, רוב התגובות הן טובות ומפרגנות, גברים ונשים כאחד שמחים לראות אישה על ההגה. אני מקבלת הרבה מחמאות כמו 'איזה כיף, אישה נהגת', 'יו, בחיים שלי לא ראיתי נהגת מונית', 'איזה ריח טוב, מרגישים שהמונית של אישה'. אבל יש גם תגובות אחרות, אבל אני פשוט לא מתייחסת אליהן, מה גם שמי שלא רוצה שתסיע אותם אישה - יכול פשוט להחליט בעזרת אפלקיציה שהחברה עובדת איתה. אבל מעולם לא החליטו לבטל אותי בגלל שאני אישה. להיפך, אפשר גם לדרג את הנהג בתום הנסיעה, ואני תמיד מקבלת דירוגים מאוד גבוהים".
האם את מרגישה פרגון מצד הנשים? "בהחלט, נשים רבות משתפות אותי בתחושת הביטחון שאני מעניקה להן, בייחוד בשעות הלילה. הרבה מחזקות, מעודדות ומייחלות ליותר נהגות מוניות. יש לי לקוחה קבועה למשל שאחת לשבוע שולחת את הילדה שלה לחוג במונית ותמיד מעדיפה לשלוח אותה איתי במידה ואני פנויה כמובן.
מצד שני, לא אשכח מקרה בו דווקא אישה העירה לי הערה מאוד סקסיסטית. גברת עצרה אותי באקראי ברחוב ומיד כשהיא ראתה שאני אישה, היא סיפרה שהיא מאוד ממהרת ולכן תעדיף שגבר ינהג. לא הערכתי את תגובה, והתעקשתי להסיע אותה למחוז חפצה, רק כדי לגרום לה לשנות את החשיבה. כבר בתחילת הנסיעה הרושם השתנה, הגברת אהבה את השליטה והתמרון שלי על הכביש, ובתום הנסיעה לקחה ממני כרטיס ביקור. היום היא אחת הלקוחות הנאמנות שלי".
איך זה לעבוד בתחנה מלאה בגברים? "נהגי המוניות בתחנות המוניות המסורתיות לא מתלהבים לראות אישה עובדת יחד איתם בתחנה. הם לא אוהבים את העובדה שאישה עוקפת אותם או השיגה נסיעה לפניהם, אבל עם הזמן הם נפתחים ומתחילים להיות חברותיים".
מדוע, לדעתך, אין יותר נשים בתחום שלך? "רוב הנשים עסוקות בגידול הבית והמשפחה, העבודה במונית מחייבת שהייה ארוכה מחוץ לבית ונסיעות ספונטניות ארוכות מחוץ לעיר. בנוסף לדעתי רבות גם חוששות מהדימוי ה'גברי' שיש למקצוע ולא חושבות על זה כאופציה מלכתחילה".
אז מי באמת נוהג יותר טוב, נשים או גברים? "אני אומרת: 'תלוי במצב הרוח', מעדיפה לא להעליב אף אחד".