ג'ודי בן גד, בת ה-34, היא רואת חשבון מוסמכת ושותפה במשרד רואי חשבון ברחובות, יחד עם שני שותפים גברים חילונים. למרות מעמדה וותק של שבע שנים בתפקיד - היא עדיין מוצאת את עצמה בישיבות שבהן היא האישה היחידה. "ישובים שישה-שמונה גברים בחדר, כל אחד בכיר בתחומו. כשאני נכנסת אני רואה את המבט הזה ששואל: 'איפה הקפה'. כל אישה מכירה את זה - וחרדית על אחת כמה וכמה". הפתרון, לדבריה, הוא לא לשתוק ולהביע את דעתה המקצועית. באותו רגע, היא אומרת, "נגמרות הדעות הקדומות".
בן גד החרדית-ליטאית מספרת כי האופי הלוחמני שלה היה כבר בתחילת דרכה המקצועית: "כשהתקבלתי לעבודה לא ראיתי בעיניים - לקחתי על עצמי המון מחויבויות, ולא חיכיתי שיבקשו ממני דברים. כך גם לא חסמו אותי. אחרי שנולד בני הרביעי רציתי לצאת לעצמאות, אבל נשארתי כשהציעו לי שותפות".
לדבריה, בקרב החרדים העוסקים בענף ראיית החשבון בישראל יש רוב מובהק לנשים. "על פי הערכות, יש כיום כ-3,500 רואי חשבון חרדים בישראל - מהם 80%-70% נשים". בן גד מסבירה כי ישנם שיעורים גבוהים של נשים בענף משום ש"לנשים נוח ללמוד את המקצוע הזה כי הן לומדותלימודי ליבה בתיכון, וכי הוא לא מתנגש עם ערכים של אמונה. בנוסף, לא חייבים להגיע לאקדמיה - אפשר ללמוד ראיית חשבון במוסדות חרדיים ולגשת ל-14 מבחנים חיצוניים במקום לשניים במקרה של תואר אקדמי, ולקבל את אותה תעודה".
ואולם, מספרת בן גד, על אף הפופולריות של הענף, רואות החשבון החרדיות אינן מטפסות גבוה בדרגות השכר וההיררכיה במשרדים. "אחרי שש-שבע שנים של השקעה במקצוע, העובדות האלה מקבלות שכר של 10,000 שקל, ונותרות בדרג הנמוך", היא אומרת. "קשה למצוא דירקטוריות חרדיות או גזבריות בעיריות חרדיות, או חשבות בכירות. במשרד האוצר אין בכלל נשים חרדיות. ההיצע הגדול של הנשים המצוינות קיים, ובכל זאת הן נותרות מאחור".
לדבריה, הסיבה לכך היא שלנשים חרדיות יש מעט מאוד מודלים לחיקוי, כך שהמטרות הגבוהות אינן מסומנות מלכתחילה. בנוסף, לפיה, יש אפליה וחשש לא מוצדק גם במגזר החרדי וגם בחילוני מפני העסקת נשים. לדוגמה, היא מספרת כי כשהגישה מועמדות לתפקיד בכיר בעירייה אמרו לה שראש העיר מעדיף לעבוד עם גבר. כשהיא פוגשת מעסיקים חילונים היא שומעת שלל סטריאוטיפים על חרדיות.
"ההבדל היחיד הוא שאני לא לוחצת ידיים"
בן גד נחושה לשנות את המצב בשני המגזרים על ידי הגברת המודעות ליכולתן התעסוקתית של נשים חרדיות. על הבעיות העשויות לעלות במקרה של העסקת עובד מהמגזר החרדי היא עונה כי לכל יש פתרון: אוכל כשר? כל אחד מביא מהבית או הולך למסעדה כשרה; חרדיות לא נוהגות? בקהילה הליטאית הנשים נוהגות, ואם לא, הן מגיעות בתחבורה ציבורית; חופשות לידה מרובות? בן גד מספרת כי ענתה ללקוחות מחדר הלידה וחזרה לעבוד מיד בתום 14 שבועות.
"אין הבדל ביני לבין כל אישה אחרת. ההבדל היחיד הוא שאני לא לוחצת ידיים", היא אומרת. "גם לגברים החילונים וגם לחרדים אני אומרת: תבדקו אותנו באופן המקצועי ביותר, ואז תחליטו. תנו לנו הזדמנות".
לפני שנה הקימה בן גד את התא החרדי בלשכת רואי החשבון, ובעקבות קורס מנהיגות שעשתה בוויצו הקימה באחרונה את מיזם רואות רחוק. "שמתי לי למטרה לסייע בהשמה גבוהה של רואות חשבון חרדיות. ככל שיהיו יותר נשים בתפקידים בכירים, שכרן יעלה, והראשונות יפתחו דלתות לאחרות. אני פונה למעסיקים הגדולים במשק: בואו נתקן ביחד עוול חברתי. תברכו על כל עובדת שתקבלו".
