מאז שחזרתי מלימודים בארה"ב בגיל 17, לא עובר לי החשק לבלות תקופה ארוכה בחו"ל – לאכול פסטה רומאית כל יום, לשתות בירה במרתפי מינכן, לטייל עם גמל המחמד שלי בפטרה, הכול הולך. אבל לא רק פינוקים ואטרקציות מושכים אותי, מתברר שים לא מעט ארצות שבהן הרבה משתלם יותר להיות בחורה. נכון, ישראל נחשבת מדינה מתקדמת יחסית מבחינה סוציאלית, ומספיק שתעיפי מבט לעבר ארצות הברית בשביל לקבל השראה על פיצויי פיטורים חופשת לידה ומענק ילד ראשון, אבל עדיין יש לנו מה ללמוד מבחינת חקיקה בתחום השוויון. אז לכבוד הכנסת החדשה שלנו, הנה כמה מהדברים שפרלמנטים עושים למען הנשים שלהן ברחבי העולם. יש, יש לאן לשאוף.
אני חברת דירקטוריון
בנורווגיה, קיים חוק שמחייב גופים ציבוריים מקבלי החלטות להכיל לפחות 40 אחוזים מכל מין. מה זה אומר? שלא יהיה מצב שארגון גברי לחלוטין מחליט החלטות בנושאים שהוא לא בהכרח מזדהה איתם ונוגעים לאורח החיים של נשים – למשל, הזכות לעבוד, להרוויח כסף וליהנות מזכויות של אזרחית.
בקוריאה קיים חוק התומך ביזמות עסקית של נשים. החוק גם מעודד רשויות מקומיות לתמוך בעסקים חדשים או ותיקים של נשים. ממשלת הודו, שתומכת ביזמות נשית גם היא, מוודאת שלפחות 30 אחוז מהקצאות תקציביות לפיתוח יגיעו לנשים.
תוצרת הארץ: החוק הישראלי מחייב ייצוג הולם של נשים בוועדות הציבוריות ובצוותים לעיצוב מדיניות לאומית. עד כאן נשמע טוב, אלא שאם תשאלי מה זה בכלל ייצוג הולם, הסיכויים שתקבלי תגובה חד משמעית הם נמוכים. למה, את שואלת? פשוט מאד – כי אף אחד עוד לא הרים את הכפפה והחליט מה זה, ובעיקר כמה זה: ארבעים אחוז? שני אחוז? חמש מאות קילו?
אני נחותה ולכן מקודמת
השוודים חוקקו חוק שאוסר חקיקה מפלה בין המינים, אלא אם היא למטרות קידום השוויון בין נשים לגברים. כלומר, אסור להמציא חוקים חדשים על איך מותר לך להתלבש, איפה מותר לך להיות ושאר ירקות, אבל מותר לחוקק חוקים הוגנים של אפליה מתקנת לשיפור נזקי העבר.
תוצרת הארץ: אפשר לנשום לרווחה, העדפה מתקנת קיימת גם אצלנו. מה שזה אומר, זה שאם מועמד ומועמדת בעלי נתונים דומים מתמודדים למשרה ציבורית – צריך לבחור באשה.
אני מכונת האכלה
בארצות הברית, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, קיים חוק שמאפשר לנשים להניק בכל מקום שבו מותר לאישה ולעולל הרעב שלה להיות. מדינות רבות בתוך ארה"ב טרחו והרחיבו כי הנקה אינה מעשה "לא הגון", ואפילו הדגישו כי זכותה של אישה להניק את ילדה בציבור גם אם חלק מהציץ מציץ. סופסוף, באמת, הבינו שאם בחורה רוצה להניק, זה לא אומר שהיא צריכה להישאר עם הילד בבית.
תוצרת הארץ: דווקא בישראל, מדינה עם שיעור ילודה גבוה יחסית לעולם המערבי (מתי נבין כבר את הרמז שאנחנו עדיין במזרח התיכון?), יש קשר שתיקה מסתורי לגבי מה בחורות עושות שם עם התינוק והחזייה. מותר להניק, אסור להניק, אין מדיניות ברורה בנושא. מה שכן, עד ארבעה חודשים אחרי חופשת הלידה מותר ליולדת בת המזל להיעדר במשך שעה אחת ביום עבודה, שנקראת "שעת הנקה". עכשיו נשאר רק לחנך את התינוק שיהיה רעב בשעה הזו.
אני מדענית מוסמכת
בארצות הברית קיימת גם חקיקה לעידוד נשים במדע, כדי להפוך את האוניברסיטאות ואת יתר המוסדות המדעיים לידידותיים יותר לנשים. במסגרת החקיקה כלולים העברת קורסים על צמצום אפליה בין המינים ליושבי ראש של סוכנויות הממונות על מענקים, ביקורת על אכיפת חוקים למניעת אפליה באוניברסיטאות ועוד.
תוצרת הארץ: חקיקה לקידום נשים במדע? עדיין לא, אבל מה שכן, משרד המדע, התרבות והספורט כן פרסם קול קורא למלגות לקידום נשים המעוניינות ללמוד לתואר שלישי, כדי להגדיל את מספר הנשים העוסקות במדע ובטכנולוגיה, במדעים מדויקים ובהנדסה, שבהם ייצוג נמוך לנשים.
באמת כל הכבוד, אבל אולי כדאי שגם אצלנו, כשחופשת הלידה לסטודנטית שהיא גם אם צעירה היא בסך הכל חודש (הרי אחר כך הילד כבר יכול להסתדר לבד, לא?), וברוב האוניברסיטאות אין פתרונות כמו מעון יום לפעוטות, יחשבו גם על הדברים האלה.
אני בלתי מוטרדת
בשוודיה, מחויב המעסיק לפעול למניעת הטרדה מינית במקום העבודה. החוק מגביר את אחריות המעסיק כלפי העובדות השכירות ומאפשר יצירת סביבה בטוחה במקום העבודה באמצעות הגורמים המקומיים.
תוצרת הארץ: לפי החוק המקומי, אם הוטרדת מינית את לא צריכה לטרטר את עצמך עד לתחנת המשטרה. במקום העבודה שלך אמורה להיות נציגה הממונה על נושא מניעת הטרדה מינית במקום העבודה וטיפול במטריד במידה והוטרדת, ואת יכולה להגיש את התלונה כבר אצלה. אנחנו לא נתקלנו בנציג במקום העבודה שלנו, אנחנו מקוות שאת כן.
אני מתפקדת בשביל שניים
בצ'ילה, קיים חוק האוסר על מעסיק להפלות נשים לרעה על רקע לידה.
תוצרת הארץ: אם יש משהו שאוהבים בישראל, זה ילדים, וכמה שיותר – יותר טוב (פחות חשוב מי יטפל, או יותר נכון תטפל בהם אחר כך). אז בעניין של הלידה דווקא הסתדרנו. למעסיק בישראל אסור להפלות על רקע לידה בשום תחום: אי קבלה לעבודה, הרעה בתנאים, פיטורין או מניעת הכשרה מקצועית על רקע הריון והורות אסורים. לא רק זה, אנחנו כל כך משוכללים עד שאצלנו אסור להפלות גם על רקע טיפולי פוריות. האם אוכפים את זה? או, זאת כבר שאלה אחרת.
וכמה שלא כדאי לאמץ
בזימבבוואה, טנזניה ומדינות אפריקניות נוספות מכיר החוק בזכותן של נשים להחזיק באדמה – שזה מאוד יפה מצידן באמת. מתברר שאפילו לשלם משכנתא זאת זכות. במרוקו, קיים חוק שלפיו אישה יכולה להוסיף סעיף בחוזה הנישואין שלה המונע מבעלה לשאת נשים נוספות – כך שאם היא חלילה תשכח את הסעיף הזה, אין לדעת מה בעלה יעשה. חוק מרוקאי חשוב נוסף קובע כי אישה לא חייבת לציית לבעלה, מה שכמובן לא מונע מבעלה לדפוק לה מכות במידה שהיא לא מצייתת.
ותודה לעו"ד יפעת מנצר משדולת הנשים, שעזרה עם כל המידע המשפטי