"כאישה, אין לי שום הנחות בעבודה"
ד"ר רונית אלמוג, רופאת נשים בכירה וכוכבת הסדרה התיעודית "איכילוב" של עדי ברש ורותי שץ (מה-3.4, 21:00 ב-YES דוקו)
חששת מהסטיגמה של "עבודה נשית"? תמיד ידעתי שאהיה רופאה, ורפואת נשים זה תחום מקסים שכולל הרבה תחומי משנה: רפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וכירורגיה, ויש בו המון סיפוק. מלווים נשים בכל מעגל החיים, מנערה שבאה לבקש אמצעי מניעה, דרך הריון ולידה ועד גיל המעבר.
מה את יכולה לספר לנו עלינו? שהיכולות של נשים מדהימות, לא רק בתחום המנטלי אלא גם פיזית. גוף האישה הוא דבר לא ייאמן, הוא עובר תהפוכות ואתגרים עצומים לאורך החיים ובמיוחד בזמן ההריון והלידה. גם מההיבט האנטומי, כל מערכת הרבייה שלנו פשוט מרתקת.
יש משהו שהפתיע אותך בעבודה עם נשים? אני מופתעת המון, כל משמרת בבית החולים היא אחרת, הכל משתנה כל רגע. מפתיע אותי גם שאחרי המוני לידות שנכחתי בהן, אני עדיין מתרגשת מכל לידה, במיוחד אם זו אישה שליוויתי גם קודם – זו זכות להיות ברגעים האלו, וזה באמת לא מפסיק לגעת בך.
איך זה שונה מלעבוד בחברה מעורבת? בעבודה שלי המטופלות אמנם נשים, אבל הקולגות הם משני המינים. בשנים האחרונות יש יותר ויותר נשים ברפואה בכלל, וברפואת נשים בפרט, וזה מבורך בעיניי. מבחינת השוני בין גברים ונשים בעבודה, אנחנו לא מקבלות הנחות, ונדרשות לעבוד בדיוק כמו גברים גם כשאנחנו בהריון או עם ילדים קטנים בבית, לעשות תורנויות של 30 שעות.
מה החולשה ומה נקודת החוזק בעבודה עם נשים? אני לא חושבת שיש נקודות תורפה בעבודה עם נשים. זה קהל מורכב, במיוחד בזמן ההריון שהוא מעורר חרדות באופן טבעי, אבל זה מאוד מתגמל ואני דווקא רואה בזה חוזקה, משהו שעוזר לי להיקשר למטופלות.
לא חסרה לך אינטרקציה גברית? לא, רפואת נשים היא עולם ומלואו בעיניי, ויש לי אינטראקציה עם קולגות גברים ועם בני זוג של מטופלות בעבודה., כך שממש לא.
יש על נשים המון סטיגמות: היסטריות, חופרות, רעות אחת לשנייה, תככניות, קטנוניות- את נתקלת בזה? קודם כל, לא שופטים אדם כשיש לו בעיה, ובדרך כלל אני רואה נשים כשיש להן בעיה רפואית כלשהי, או כשהן בסיטואציה של לידה, ולכן כמעט כל התנהגות שלהן לגיטימית ומובנת בעיניי. זה אחד האתגרים שלי כרופאה, לקלוט מי האישה שעומדת מולי ולמצוא דרך להגיע אליה, גם כשקשה לה.
מה עם הקולגות הגברים? איך את שונה מהם? אני ממש לא חושבת שרופאי נשים גברים טובים פחות, אבל אין ספק שיש נשים שקל להן יותר להיפתח מול אישה, ואני, כמי שילדה בעצמה, יכולה להבין אותן טוב יותר ולהזדהות איתן.
"ככל שאני מתבגרת, נעים לי יותר להיות בחברת נשים"
חששת מהסטיגמה של "עבודה נשית"? ממש לא, הנושא המגדרי לא היווה שיקול בבחירה שלי. באופן טבעי תוך כדי עבודה, הרגשתי שאני כמובן מתחברת ליוגה ברובד הפילוסופי רוחני, ובנוסף מעמיקה בבריאות האישה ברמה הרגשית, נפשית ופיזית. השילוב הזה עניין אותי כאישה וכמורה. בנוסף, בניגוד לילדות ולנעורים ששם התרחקתי מחברת נשים, ככל שאני מתבגרת, נעים לי יותר להיות בחברת נשים, וזו הייתה בחירה מאוד טבעית ונכונה עבורי.
מה את יכולה לספר לנו עלינו? שלנשים יש הרבה יותר דברים משותפים מנקודות שוני. אני פוגשת נשים בכל מיני צמתים בחיים – שלבים שמחים כמו הריון, שלבים קשים כמו אחרי מחלה, כל מה שהחיים מזמנים לנו, וזה מלמד אותי הרבה על אחדות: למרות השוני האובייקטיבי, יש משהו בנשיות שמחבר את כולן.
יש משהו שהפתיע אותך בעבודה עם נשים? שזה הרבה יותר נעים ממה ש"גדלתי עליו". מנקודת מבט שלי כמורה ומהנטייה הטבעית שלי כאדם, אני רואה כשמערכת היחסים בין נשים ואנשים בנויה על מצע נקי, זה יכול להיות גם מפרה ומתמיר ומקטין את העיסוק ברכילויות ותככים, כמו הרבה סטיגמות שיש על סביבה נשית.
איך זה שונה מלעבוד בחברה מעורבת? זה משנה את כל הדינמיקה בקבוצה, והמקום הטהור והאמיתי קצת מתעמעם. נשים יותר מודעות לדברים חיצוניים כשיש גברים בסביבה – זה לא בהכרח רע, אבל זה שונה מקבוצה של נשים בלבד. אני מניחה שאם היו גברים בקבוצות שאני מעבירה לא הייתי מתמקדת בהעצמה נשית ולא הייתי מדברת על עניינים נשיים ספציפיים, כמו שאני עושה בקבוצות שלי.
מה החולשה ומה נקודת החוזק בעבודה עם נשים? החוזקה העיקרית היא כמובן הכוח הנשי, שאין לו תחליף, מערכת תמיכה ופרגון מופלאה והאהבה העצומה שיש ביני לבין חברות הקבוצה ובינן לבים עצמן. אם אני צריכה להצביע על חולשה הייתי אומרת שחוסר הגיוון: לפעמים כן חסרה פרספקטיבה חיצונית, אחרת קצת.
לא חסרה לך אינטרקציה גברית? לא. את נקודת המבט הגברית אני מקבלת מבן הזוג שלי, מחברים ומהסביבה.
ומה לגבי הסטיגמות עלינו הנשים? בכולנו קיים הכל, גם בגברים. תלוי עד כמה רמת המודעות שלנו לעצמנו מפותחת. נוכחתי דווקא לגלות שכשאנשים מתמקדים בהרחבה תודעתית, התבוננות והשקטה יש פחות מכל אלו, והרבה יותר פרגון ואחווה. אולי זה הפתרון לשלום עולמי, שכולנו נתרגל מדיטציה ויוגה.
מה עם הקולגות הגברים? איך את שונה מהם? כל מורות היוגה הנשית הן מורות ליוגה, שלמדו שנים והתמחו בנוסף ביוגה נשית. בעיניי זה ערך מוסף עצום, וחשוב שגם מורים גברים יכירו את העקרונות, כי רוב המתאמנות הן נשים וחייבת להיות התייחסות לגוף האישה לפי המחזוריות שהיא חווה ומצבה הפיזי ומצבה הרגשי, למשל תנוחות שאסור לעשות אחרי לידה, בהריון, בטיפולי פריון או אפילו בזמן וסת.
"חששתי בהתחלה לעבוד בעבודה שהיא נשית לגמרי"
חששת מהסטיגמה של "עבודה נשית"? כן. זו גם הסיבה שהגעתי לעיסוק ביופי וטיפוח בגיל מאוחר יחסית, לקח לי זמן להבין שזה ממש לא ככה. אני נתקלת עד היום בנשים שמתפלאות ואומרות לי: "אבל למה את קוסמטיקאית, את חכמה" – יש הרבה סטיגמות, אבל מצד שני יש גם הרבה נשים שעושות הסבה ליופי ממקצועות אחרים, מכל מיני סיבות.
מה את יכולה לספר לנו עלינו? עולם ומלואו. מרגע שאישה מגיעה לקוסמטיקאית, הכל מתקלף. אולי בגלל הקרבה הפיזית, אולי בגלל העובדה שהן מרגישות חשופות ממילא, אבל ממש הכל צף ועולה. בגלריה שלי יש תמונה של אישה עם אצבע על הפה, וזה ממש ככה – נשים מספרות את כל הסודות, ואני מחויבת להיות מוסרית ולשמור על זה.
יש משהו שהפתיע אותך בעבודה עם נשים? מפתיע אותי שגם לנשים הכי יפות ומושלמות, שנראה כאילו החיים שלהן מסודרים עד הפרט האחרון, יש סיפור מורכב, כאבים, סתירות פנימיות. החוץ והפנים כל כך שונים, וזה משהו שלא מפסיק להדהים אותי.
איך זה שונה מלעבוד בחברה מעורבת? הכל מאוד מורכב, סוער, כל יום בעבודה שונה. גברים הם פחות רגשיים, או לפחות לא מחצינים את זה כמונו, אצל נשים יש הרבה יותר תהפוכות. יש בנשים המון עוצמה, וזה משהו שבא לידי ביטוי גם בשגרת היומיום, שהיא הכל חוץ משגרתית.
מה החולשה ומה נקודת החוזק בעבודה עם נשים? אני לא בטוחה שזה מינוס, אבל צריך המון אנרגיות ורגישות מיוחדת. זה הרבה מעבר לטיפול פיזי בעור או בציפרניים, בעיניי את צריכה להכיל את הלקוחה שלך ולתמוך בה, ואולי לא לכל אחד זה מתאים. הפלוס הוא כמובן כל החכמה והניסיון שאני נתקלת בהם כל יום – יש לי לקוחות מטווח גילאים רחב, מהמון תחומי עיסוק, ולכל אחת יש ניסיון ופרספקטיבה מעניינים משלה. כמו שהלקוחות נחפשות בפניי גם אני נפתחת איתן, וזה מדהים לקבל מהן את התמיכה והידע שלהן.
לא חסרה לך אינטרקציה גברית? עד הקוסמטיקה עבדתי בעיקר עם גברים, וחשבתי שאני מסתדרת בעיקר איתם, אבל זה השתנה. העבודה עם גברים דרשה ממני להתאים את עצמי אליהם, להיות יותר קשוחה ופרקטית, וזה לא משהו שאני מתגעגעת אליו.
מה את יכולה לומר על הסטיגמות שיש עלינו הנשים? תלוי איך מסתכלים על זה, לא כל הסטיגמות שליליות. אני בעצמי מדברת הרבה, מחוברת למצבי הרוח שלי, בעיניי זה משהו לא רע.
מה עם הקולגות הגברים? איך את שונה מהם? אני יודעת שיש לי כמה קולגות גברים, לא יצא לי להכיר אישית. אני יכולה לשער שזה שונה, ואני עצמי לא הייתי מרגישה נוח ללכת לגבר לטיפולי יופי, ובפרט לטיפולים האינטימיים יותר.