לא סתם אומרים על בתים יפים שהם "מהז'ורנל": כשאתם רואים במגזיני האדריכלות והעיצוב צילומים של בתים מהממים, שכל דבר בהם מונח בול במקום ואי אפשר לתאר בכלל איך אנשים בשר ודם חיים בהם – זה לא סתם. מישהו הגיע לפני, סידר, קרצף, העלים כל אזכור לחיי היום-יום הפחות פוטוגניים של הדיירים, והשאיר בית דוגמן ללא רבב.
המישהו הזה הוא בדרך כלל המעצב, ואחריו מגיע הצלם האדריכלי, שמוצא את הזוויות הנכונות ומאיר את הבית כדי שייצא במיטבו בתמונות. גילה אזולאי היא צלמת אדריכלות כזו, והיא מצלמת וילות, דירות, צימרים, נכסים שהושבחו ואפילו עליות גג. היא מבקשת להעביר בתמונות בוהק וניקיון, אבל מה לעשות שדירות הן מרחבים שאנשים חיים בהם? אזולאי אמנם נמנעת מלחטט או לגעת, אבל לפעמים היא בכל זאת נתקלת בחיים עצמם, ואז היא מוצאת את עצמה מפשילה שרוולים.
הנה כמה פעמים שהיא הייתה צריכה לגעת לאנשים בחיים כדי שהבית שלהם יוכל להצטלם כמו שצריך.
- "המעצב משאיר דירה מצוחצחת לקראת הצילומים, אבל לפעמים בעלי הבית עוד שותים קפה וגם אוכלים משהו קטן אחרי. אני כבר מיומנת ויודעת שלפני הצילום, במידה שבזוויות הצילום רואים חלק מהכיור, כנראה שיהיו לי כלים לשטוף".
- "המקלחת היא החדר הכי פרטי בבית, וגם בה לפעמים הדיירים משתמשים אחרי הסידור של המעצב. קורה לי לא פעם שאני צריכה לסדר את כל בקבוקוני הטיפוח ולנקות את הכיור והמראה. קרה לי גם שנתקלתי בתחתונים תלויות על המקלחון. לא ידעתי מה לעשות ולא ממש רציתי לגעת. סידרתי יפה מגבת נקייה מעליהן וצילמתי חדר מצוחצח".
- "אני נתקלת בעיקר בצימרים באסלות לא נקיות. אם בעל הצימר קיבל הזמנה אחרי שניקה וסידר, אני מוצאת את עצמי עומדת מול אסלה ריחנית. בהתחלה לא ידעתי מה לעשות, אבל מצאתי פתרון קל והיום אני מורידה את מכסה האסלה וזהו. לצילומים זה לא משנה אם האסלה פתוחה או סגורה".
- "כשפותחים את ארונות המטבח בבית שאנשים גרים בו זה לא נראה כמו מהקטלוגים - יש מדפים שמשמשים לאביזרים ומוצרים יומיומיים, ושדיירי הבית הוסיפו לעיצוב לצורך הנוחות. כשאני מגיעה לדירה ומוצאת אביזרים כאלה, אני עושה סטיילינג ודואגת לקו נקי".
- "קרה לי שבעל הצימרים השכיר לזוג את הצימר לשעה רגע לפני שהגעתי. נכנסתי לחדר השינה והסדינים חשפו בפניי את כל הסערה שהתרחשה שם, בתוספת שיער גוף. לא הייתה לי ברירה - הפכתי לחדרנית לרגע. בתמונות שצילמתי, כמובן, אין זכר למה שקרה בחדר".