"ערב טוב. קוראים לי תמי אביגיא. אני שורדת גילוי עריות זנות וסמים. 49 שנים חלמתי חלום להיות משהו בעולם הזה. לא הייתה לי הפרווילגיה להגשים חלומות. האחריות שלנו כחברה היא להתעורר למציאות ולהביט בעניים של הזנות. האחראיות שלנו היא להביט בפוסט טראומה הנוראית שלאחר הזנות", כך נכתב בגילוי לב בפוסט שהעלה עמוד הפייסבוק החדש – "קול שורדות הזנות בישראל".

העמוד ישתף סיפורים אישיים, עדויות ומחקרים פרי עטן של שורדות זנות, במטרה להיאבק בתופעה. "אנחנו קבוצה גדולה של חברות, שכולן שורדות זנות. חלקנו בארון וחלקנו גלויות, כמוני", אמרה ל-mako אחת ממקימות העמוד, צ'ילה עזרא, "חלקנו יצאו מזנות לפני שנים בודדות וחלקנו לפני עשורים. מה שמאחד אותנו הוא ההבנה שזנות היא לא עבודה לגיטימית אלא ניצול מיני מסחרי".

הנשים שמאחורי העמוד מזדהות לא רק כשורדות זנות - אלא גם כאקטיביסטיות וותיקות. "חלקנו הובלנו את המאבק לקידום חוק איסור צריכת הזנות. כשהוא עבר הרגשנו שזכינו בצדק עבורנו, עבור החברות שלנו וגם עבור מי שאיבדו את חייהן בתעשיית המין, אבל אחרי תקופת אופוריה קצרה הבנו שהמאבק לא הסתיים עם העברת החוק, אלא רק התחיל".

לדבריה של עזרא, הציבור לא לגמרי מבין עד כמה מדובר בתופעה אלימה ופוגענית. "הרבה אנשים מעדיפים להתנער מהבעיה בטענות כמו 'יש נשים שזה מתאים להן', 'אלה בסך הכל יחסי מין בהסכמה'. במקביל, הנשים ממשיכות לסבול ולמות בזנות. אין חודש שבו ארגוני הסיוע לא מודיעים על מותה של עוד אישה צעירה בגלל בעיות שקשורות לזנות: סמים, תחלואה, אלכוהוליזם, טראומה קשה. לפעמים אנחנו צופות בכמה הודעות כאלה ברצף, יום אחרי יום".

בחודש אפריל השנה התאבדה אישה בת 27 שהייתה בזנות. האירוע הזה גרם לחברות שלה להחליט לפתוח את העמוד. "היא הייתה לוחמת, מוכשרת, מלאת חלומות. היא רצתה לחיות, אבל לא יכלה להתמודד עם החיים בזנות ולא הצליחה לצאת מהם", מספרת עזרא, "זמן קצר אחרי מותה החלטנו להתארגן כדי לנהל את מאבקנו יחד. היינו שם, הצלחנו לצאת, בנינו חיים תקינים, ליווינו חברות יקרות לשיקום, איבדנו חברות יקרות לא פחות. רובנו הקדשנו חיים שלמים לקריאה ולמידה על הנושא ולאקטיביזם. יש לנו ידע בעל ערך, שחובה לחלוק עם האחרים".

כמה כאב אדם יכול להכיל

טקסטים רבים שמועלים לעמוד מוקדשים לחברותיהן של מקימות העמוד. "הכרתי אותה כשהייתי בת 14. היא הייתה גדולה ממני בשנה ואחת הילדות הכי בוגרות ומרשימות שהכרתי. לקח לי שנים לקלוט שהסמים, הבגדים, הדירה וכל מה שהיא 'אירגנה', הגיע מזנות. כשהבנתי, לאותה הילדה - אחת הילדות הכי מרשימות שהכרתי, כבר לא היו שיניים", כתבה אחת מחברות הקבוצה, לנה.

עוד בנושא ומעניין:

>> מה עושות נשים בזנות עם הילדים בזמן שהן בעבודה?

>> "בהתחלה נהניתי מהזנות, אבל אז הבנתי שאני כמו חתיכת נקניק"

>> "אחותי שאלה איך זה שהיא בתואר שני ואני זונה"

שורדת זנות נוספת כתבה לחברתה דנה ז"ל שאיבדה את חייה בתעשיית המין: "אני לא יכולה לתאר לעצמי מה עוללו לך שם בחדרים לאורך השנים, כל כך הרבה זנאים… מי כמוני יודעת שאת כל הזבל שלהם הם עלינו היו באים ושופכים. יום יום עבדת דנה, יום יום כמה כאב חושבים שבן-אדם כל כך צעיר יכול להכיל? יום, יום, היו ימים גם של עשרות זנאים. היום דנה כבר יצאתי מהזנות ואם היית כאן עדיין איתנו הייתי אומרת לך שכן, בוודאות אפשר לפרוש כנפיים ולעוף. אבל הזמן עבר וגם אותך כמו רבות אחרות הזנות לקחה ולא הצלחת לשרוד את התקופה הכל כך קשה".

הנשים שמפעילות את העמוד מקוות שהבאת הנושא לקדמת הבמה תנגיש את הידע והמסרים לאנשים נוספים. "אנחנו מאמינות שככל שיותר אנשים ידעו את האמת על תעשיית המין – כך פחות גברים ירשו לעצמם לנצל נשים בזנות ופחות נשים צעירות ותמימות תיכנסנה לשם בהנחה שזה כסף קל שלא יכול לפגוע. ביחד, נבנה חברה נקייה מאונס ממוסחר".