גם בימי הזוהר שלי כרווקה בלתי הוללת בכלל, מעולם לא מצאתי את עצמי שוקעת בשיחות סקס שכוללות פרטים אנטומיים מדוקדקים, וגם כיום – עם בן זוג, בית משותף ושגרה – אף אחת מחברותיי אינה יודעת את מימדי האיבר של הצמוד או איך אני אוהבת את זה. אבל צפייה ב"מחוברות" מבהירה לי שאני שונה. האם אני שונה מהסובבות אותי או רק מבחורות שבחרו לחשוף את עצמן בטלוויזיה, ומלכתחילה האחרונות הן גלויות יותר? איני יודעת. כל שאני יודעת הוא שבעוד שיר מדברת על מין אוראלי כאילו היה חטיף אגוזי והילי משחקת בפורנו, אני מסמיקה רק מהקלדת המילים "מין אוראלי".
אין לי שום בעיה לספר בדיחות גסות
שיהיה ברור - אני לא שמרנית, לפחות לא במובן הקלאסי. אני אוהבת מין, חברה של מין, ואם לא הייתי חוששת שאחיי הגדולים יקראו את הכתבה הזו, הייתי גם כותבת שאני נוהגת לעשות מין. אבל לדבר עליו באופן רציני? כמעט ולא. אין לי בעיה לספר בדיחות גסות (לא כמו שדוד שלכן מספר, כן?) או להכניס את הסקס כנושא הומוריסטי לשיחה. אבל אני מתקשה להעלות את המילים המפורשות על דל שפתותיי אפילו עם בן זוגי. אני מוצאת את שפת האהבה ברורה הרבה יותר כשהיא אינה מדוברת.
והנה עוד משהו שאני לא - אני לא פריג'ידית. זה ממש לא מפריע לי כשאני רואה את הילי, שהשתתפה בסרט פורנו כמו שנוכחנו, מדברת על שלל הזיונים שהיו לה בחיים. בראשי אני מדמיינת עשרות או מאות, ונותרת להסתפק בהיסטוריה המינית הצנועה שלי. גם אין בי זעם פוריטני כשאני רואה את שיר ובן זוגה רגב צועדים חשופים למסיבת פטיש, מה שזה לא יהיה.
האם זה מקרי שהדמויות האהובות עלינו הן אלה שלא מנפנפות בסקס?
אולי זו הרומנטיקה והרגשנות שמונעות ממני לדבר את המילים האלה באופן מפורש. כמו תמיד, אני מאשימה את הסרטים שבהם הגבר תמיד יודע מה האישה רוצה, המין תמיד מושלם ובצבעים יפים, והרוח מתנפנפת על גביהם המיוזעים של הנאהבים. לגלם את הרצונות האלה במילים משמעו להפוך את המין למעשה שכולו רציונל ופעולות. ואני, תקראו לי תמימה, עדיין חושבת שיש משהו מעל הגופניות במין, ולהגיד את כל זה במילים לא יתאר את המעשים כראוי. אבל אני תוהה – האם מי שמדברת, כדין הקלישאה, היא גם אחת שלא עושה או שהאורגזמה שלה טובה יותר משלי בגלל שהיא בוחרת לדבר עליה?
האם זה מקרי שהדמויות שאנחנו אוהבות במיוחד הן ננה, שמין הוא חלק מחייה אבל ממש לא המרכזי שבהן, או ודינה, שאמנם משחקת עם עולם המגע והאהבים אבל מתמודדת עם שאלות גדולות הרבה יותר. למעשה, אני קצת דומה למיקה. ממרום שנתיים של זוגיות בוגרת, גם אני מבינה שהמגע הוא חלק ממכלול. הוא עשוי להיות שאיפה בפני עצמה, אבל הוא מעניין הרבה יותר כשהוא כרוך במערכת יחסים שיש לה עוד כמה יסודות.
ואולי זה פשוט לא נושא שיחה כל כך מעניין.