בגיל 27 מצאה את עצמה אספיר אפלבאום לבדה עם תינוק בן חודשיים ובלי דירה, הכנסה או חסכונות. "חזרתי לבית של ההורים בדרום תל אביב בלי שום יכולת כלכלית, אם חד הורית בלי שקל", היא מספרת היום, "היה לי שם משבר מאוד מאוד גדול. הרגשתי חוסר אונים ותחושת כישלון, וכל זה תוך שיש לי תינוק מאוד קטן ואני גם מבססת את תחושת האימהות שלי באותם ימים. הרגשתי ממש כאילו מישהו שמט לי את השטיח מתחת לרגליים".
היא נישאה שנה לפני כן, כשהייתה בתחילת ההיריון שלה. לפני הנישואים עבדה בתפקיד ראשוני בהייטק בניהול פרויקטים, אבל כשנכנסה להיריון הפסיקה לעבוד והפכה לתלויה מבחינה כלכלית בבעלה באופן מוחלט. כסף והתנהלות כלכלית, היא מספרת, הפחידו אותה מאוד – וזו הסיבה שהיום היא עוסקת בהנעת נשים לעצמאות כלכלית. "בכל מהלך הנישואים המאוד קצרים שלנו רוב ההוצאות היו על חשבונו, והוא גם זה שניווט אותנו כלכלית. זה לא הגיע ממקום של התעללות כלכלית חלילה, אלא כיוון שהוא היה מבוגר ממני ובמצב כלכלי יציב, וגם כי אני הרגשתי שאני לא מבינה בכסף ובהשקעות והיה לי נוח שהכוח הכלכלי אצלו. אז לא הבנתי את ההשלכות של זה".
"במהלך הנישואים שלנו רוב ההוצאות היו על חשבונו והוא ניווט אותנו כלכלית. הוא היה מבוגר ממני ובמצב כלכלי יציב, ולי היה נוח שהכוח הכלכלי אצלו. לא הבנתי את ההשלכות של זה"
חודשיים לאחר שהתינוק המשותף נולד, החליטו אספיר ובעלה להפריד כוחות. "הילד היה כל כך קטן ועדיין ינק. לקח כמעט שנה עד שהסדרנו בינינו את הסדרי הראייה ואת הנושא הכלכלי, ובמשך השנה הזו הילד היה אצלי וההוצאות היו כולן עליי, כשאני בלי שום משאבים חוץ מעזרה מסוימת שקיבלתי מההורים".
כשהילד היה בן שנה הבינה שכדי לצאת ממלחמת ההישרדות עליה לעשות שינוי גדול. "הבנתי שאני לא מוכנה שהילד שלי יגדל במצב הישרדותי מבחינה כלכלית, ומשם המחשבה הייתה מה אני יכולה לעשות עם הכישורים ועם היכולות שלי". אספיר לקחה קורסים אונליין בתחום הבלוקצ'יין (מטבעות דיגיטליים) ומצאה עבודה, אבל לצד ההצלחה והגאווה חוותה גם קושי. "עבדתי המון שעות ביממה כשההורים עוזרים עם הילד והיו לי המון רגשות אשם. ככל שהתקדמתי מצאתי את עצמי במרחבים יותר ויותר גבריים ועם פחות ופחות נשים סביבי, בטח לא אימהות חד הוריות".
בחברה בה התחילה לעבוד בתחום הבלוקצ'יין הייתה רק עוד אישה אחת במשרד. "פרט לאחת המייסדות לא היו נשים בכלל בחברה, גם לא בכנסים ובתחום באופן כללי. התחלתי לשאול את עצמי – 'איפה הנשים? למה הן נעדרות מהתחום הזה?'".
אפלבאום גילתה שממש כמותה בעבר, נשים רבות סוחבות איתן פחד מכסף ומהשקעות. "הפחד הזה נובע בין השאר מהעובדה שבמשך כל ההיסטוריה גברים שלטו בכסף, ובנושא המטבעות הדיגיטליים מתווסף גם המחסום הטכנולוגי, עם שפה טכנולוגית שמכוונת יותר לגברים. בנוסף, אין עדיין חשיבה על מה משתמשת אישה צריכה – לדוגמא, נשים משקיעות בסכומים הרבה יותר קטנים מגברים, וחסרה להן פלטפורמה להתנסויות הקטנות האלה, כי לא לוקחים אותן בחשבון ולא מייצרים עבורן כאלה. לאורך השנים האחרונות נבנו עוד ועוד קהילות של גברים שבהן הם מתקשרים אחד עם השני על הנושא ומתייעצים, וחשבתי – למה שלא יהיו גם לנו?"
אפלבאום חברה לחברתה ג'סיקה סלמה, העוסקת גם היא בתחום הבלוקצ'יין, ויחד פתחו מיזם חינוכי לנשים הנקרא 'ווינג וומן': "זאת קבוצה שקיימת בכל הרשתות החברתיות – פייסבוק, ווטסאפ וכו', שתפקידה להפוך את כל נושא ההשקעות במטבעות דיגיטליים לנגישים ונוחים עבור נשים", היא מספרת. "אנחנו מספקות שם הרבה מידע בחינם וגם יוזמות פרויקטים של השקעה במטבעות דיגיטיליים ו-NFT יחד כקהילה. אנחנו מקוות שהקהילה הזו תהווה שער כניסה לנשים לעבר עולם העבודה החדש".
"אסור לנשים לוותר על ההבנה הכלכלית בעולם המתחדש ואנחנו לא יכולות להשאיר את ההתעסקות הזו למישהו אחר"
בקבוצה חברות נשים מכל העולם – חלקן עם מעט ידע בנושא וחלקן בלי ידע מוקדם בכלל, בטווח שבין גילי העשרים ועד גילי השישים המאוחרים. "כולן צמאות למקום בטוח ולמידע בנושא הזה", אומרת אפלבאום, שבנוסף לקהילה הדיגיטלית מעבירה סדנאות והרצאות לנשים בתחום המטבעות הדיגיטליים.
היום אפלבאום בת 35 ומתגוררת בגבעתיים עם בנה בן השמונה ועם בן זוגה המוזיקאי. "היום אני מתפרנסת בצורה ראויה ואני יכולה להשקיע הרבה יותר זמן בילד שלי, כי ככל שנכנסות יותר נשים להייטק חברות מאפשרות יותר גמישות לאימהות. יש יותר הבנה מה אימהות צריכות, יש ראייה יותר הוליסטית שרואה את העבודה כחלק מהחיים. בשנתיים האחרונות אני כל כך עצמאית כלכלית שאני אפילו יכולה להרשות לעצמי זוגיות עם אמן", היא צוחקת. "אסור לנשים לוותר על ההבנה הכלכלית בעולם המתחדש ואנחנו לא יכולות להשאיר את ההתעסקות הזו למישהו אחר. אני חושבת שהרבה דברים ישתנו בעולם לטובה כשנשים יהיו יותר מעורבות בתחומים האלה".