אמבטיה חמה בסוף יום עבודה היא אחת מהנאות החיים, מיד אחרי שינה ואוכל טוב. אין כמו רחש המים המבעבעים שמנתק אותנו מהבאזז העצבני שמזמזמם לנו באוזן, הסבון הריחני שמנקה אותנו מתלאות היום והשמפו שמטהר לנו את הקשקשים ויתר הכימיקלים שנדבקו לנו לפריזורה.
זמן אמבטיה הוא פחות או יותר הזמן היחיד שבו הקול היחיד שאנחנו שומעות הוא זה שלנו. לכן, לא פלא שברגעים הקדושים האלה אנחנו סוף סוף מצליחות לאפס את עצמנו. יודעת כל בחורה שהמחשבות, התובנות והאמיתות הבאמת חשובות של החיים צצות לה בזמן שהיא מקרצפת את גופה. הבעיה היא שמיד לאחר שאנחנו מתנגבות, משתחלות לפיג'מה ומנסות לסיים את היום בנחת, אנחנו שוכחות את כל מה שזכרנו, והכל חוזר חלילה באמבטיה של יום למחרת. ולכן אנחנו מתגייסות להזכיר לכן על מה חשבתן באמבטיה, כי הרי כולנו חושבות על אותם הדברים:
אההה, עכשיו נזכרתי איך קוראים לו: שמות נשכחים של אנשים
איכשהוא, לא ברור למה, אבל משהו בשילוב של מים, אדים וקרם גוף מרענן לנו את הזיכרון ולפתע אנחנו מצליחות להגות את שמותיהם של כל האנשים שנשמטו מזיכרוננו כליל בארוחת צהריים. מכירים את "נו, זה מתחיל עם א'... וואי זה יושב לי על הלשון... נו, טוב אני בטח אזכר בזה אחר כך". ובכן, האחר הכך הזה יגיע באמבטיה. אל תנסי להילחם בזה. פשוט היכנסי להתקלח.
אלוהים, איך שאני נראית: הזנחה עצמית
אמבטיה היא הזדמנות נפלאה להסתכל על עצמנו. נפלאה? התכוונו לאכזרית ומשתקת. בדיוק במקום הזה אנחנו מגלות ששוב לא גזרנו ציפורניים ברגליים, שאולי הגיע הזמן לאיזה מניקור טוב, שאנחנו חייבות לעשות לייזר, או שעווה או גילוח – כל דבר שינקה את היער הזה לעזאזל, וכמה חבל שקנינו את הקרם לצלוליט אם אנחנו לא טורחות למרוח אותו פעמיים ביום. באותה הזדמנות אנחנו כמובן מתחייבות שאחרי המקלחת נתחיל להתמיד ולעשות את כל הדברים האלה. אבל כשאנחנו יוצאות מהאמבטיה, כמה מפתיע - אנחנו שוכחות.
אנחנו גם מגלות מחדש את הירכיים הגדולות, הבטן שמסתירה לנו את הפיקה של הברך ועוד שלל דברים שממש לא באים לנו טוב בעין. גם אז אנחנו מבטיחות לעצמנו שמתחילים דיאטה – לא מחר, מייד אחרי המקלחת. מה שמביא אותנו למחשבה הבאה.
ואו, כמה טרפתי היום: התחשבנויות אוכל
בזמן תצוגת התכלית של גופנו, אנחנו תמיד משחזרות מה אכלנו היום. אם אכלנו יפה, אנחנו טופחות לעצמנו על השכם ומתחילות לפנטז איזה פינוק מגיע לנו עם הקפה של הלילה. אם היה לנו יום של מנצ'יז, אנחנו מלקות את עצמנו ומתחילות לחשב כמה מנוי לחדר כושר יעלה לנו.
ממממ, מחר אני אדפוק הופעה: ענייני גרדרובה
לא נעים להודות, אבל אנחנו יכולות להעביר את כל זמן האמבטיה במחשבות על בגדים. זה מתחיל באופציות השונות של מה ללבוש ביום למחרת, כולל החישוב שהג'ינס ההוא בכביסה, אבל את הגופייה של שלשום נלבש שוב, אפילו שהיא כבר קצת מסריחה, ונקווה שאף אחד לא ישים לב שכבר לבשנו אותה ושבעצם לחצאית הזו צריך חוטיני, ולא בא לנו היום על חוטיני, ואיזה באסה שלא קנינו את הגרביונים האפורים, כי הם יכלו ללכת עם השמלה השחורה. בקיצור מדובר בעולם ומלואו - ועוד לא דיברנו על המחשבות העמוקות אודות הבגדים שראינו בחלון הראווה וטרם קנינו, וכמה אנחנו חייבות לחזור לשם לפני שהסיילים ייגמרו.
אוי, הנקודה הזאת גדלה או שנדמה לי: נקודות חן וסרטן פוטנציאלי
לא מפתיע שזה קורה באמבטיה, אם כי מדהים כמה אנחנו טובות בלהכחיש. כל אחת נתקלה בזה בחייה: פתאום אנחנו מגלות נקודת חן או איזה משהו לא ברור בציצי, אנחנו מפחדות לממש באמת אבל זה איפשהוא נמצא שם.
שיט, כבר מלא זמן לא שכבנו: סקס
אנחנו פתאום נזכרות שכשעברנו לגור ביחד, חשבנו שנעשה המון סקס באמבטיה. המחשבה הבאה היא מתי לאחרונה זה קרה והמחשבה הנוספת שמסכמת את הסדרה היא עד כמה זה היה רעיון מטופש מלכתחילה וטוב שירדנו מזה ומהר. אבל אז אנחנו גם מנסות להיזכר מתי לאחרונה עשינו סקס רגיל, מיסיונרי, סתם במיטה.
רגע, כבר עברו ארבעה שבועות: מחזור
אחת לכמה זמן, תוקף אותנו החשש או התקווה שאנחנו בהריון. באמבטיה לעד נחשב את המחזור האחרון, עד כמה הוא מאחר, ומה זה אומר על ימי הביוץ שלנו.
אין, זה היה קורע: בדיחה טובה
תודי שגם את מדי פעם צוחקת לעצמך באמבטיה אחרי ששחזרת לעצמך את הדבר המצחיק הזה שקרה לך היום. אין הנאה גדולה מזה.
אח, כמה שאני מתגעגעת אליו: אנשים מתים
לא ברור למה, אבל בזמן שאנחנו עירומות עם עצמנו, יש לנו נטייה להיזכר ביקרים לנו שהלכו לעולמם. המחשבה הבאה היא האם הם רואים אותנו ברגע זה ממש.
יו, כמה דברים יש לי לעשות מחר: עבודה
משימות שחשוב שנעשה, שיחות שחשוב שנקיים וכתבות שכדאי שנכתוב, כמו זאת. מיד אחר כך עולה המחשבה – האם זה באמת הכרחי?