אווה מוזס קור חוותה על בשרה, לצד אחותה התאומה, ניסויים אצל ד"ר מנגלה באוושביץ, ואף הוזרקו לה חומרים רעילים שעד היום היא לא יודעת מה טיבם. ובכל זאת, במהלך משפטו של השומר הנאצי אוסקר גרוני החליטה לגשת אליו, ללחוץ לו את היד ואף לחבקו – באקט פומבי של סליחה ומחילה. הבוקר היא משוחחת מביתה שבאינדיאנה עם נסלי ברדה, ומספרת כיצד מצאה בליבה מקום לחמלה.
במשפט ניגשת לשומר, לוחצת את ידו ואומרת שאת סולחת לו. הרבה אנשים שאלו: איך אפשר לסלוח לנאצים?
"אוסקר גרומן היה נאצי לא כל כך טוב. הוא היה בנאדם הרבה יותר טוב משהוא היה נאצי. הוא אמר לי שהוא מצטער שהוא היה חלק מהנאצים. כל המצב עם הישראלים והיהודים שאומרים שהם לא סולחים - בסדר, מי סובל כשהקורבן לא סולח? הקורבן סובל".
קור סבורה שהוריה, שלא שרדו את השואה, היו שלמים עם בחירתה לסלוח: "אני חושבת שהאמא והאבא שלי היו יותר בשלום שאני עשיתי שלום עם האויבים שלי. אם אחותי הייתה בחיים כשאני סלחתי לנאצים היא הייתה גם כן סולחת להם, ככה אמרה הבת שלה. משום שמה שהיהודים לא מבינים, לדבאוני הרב זה כואב להרבה יהודים, 'אני לא יכול לסלוח להם' וכעסו עליי ניצולי השואה - ואמרתי להם בסדר. אלוהים מאמין שאנחנו צריכים לסלוח אחד לשני. אז אני לא יודעת מי המומחים האלה שאומרים לי שאני לא יכולה לסלוח. אני לא חושבת שבשום מקום בעולם כתוב שלסלוח זה דבר גרוע או רע. אני הרבה יותר חופשיה כשאני סולחת לכל המנוולים האלה".
מה המסר שלך לדור הבא?
"אני מאמינה שילדים מוכרחים לדעת מה קרה. הדבר שהנאצים עשו היה גועל נפש שלא יקרה לאף אחד בעולם, אבל תסלחו לאויב הכי גדול שלכם, זה ירפא את הנשמה שלכם. יש לכם את הכוח והאפשרות לשנות את העולם במחשבה אחת".