מה זה רועש עם שיער צהוב, שמלת נשף ולקסיקון קללות שלא מבייש פועל נמל? אכן, לזה יש רק תשובה אחת: מתחרה ב"הרווק". אין כמו תחרות בריאה עם 24 בחורות אחרות על לבו של גבר נאה, כדי להוציא מאישה את הצדדים היפים שלה: רשעות, שקרים, זנותיות וערמומיות. כך לפחות היו רוצים שנאמין קברניטי התוכניות הללו. בין ציידות החתנים שחיות בהרמון ומנסות להתחרות על גבר שאותו הן לא מכירות לבין הברווזונים המכוערים שמבקשות לשנות את צורתן החיצונית בעזרת ניתוחים פלסטיים וירידה במשקל – אנחנו מורעלות מכל הכיוונים על ידי תוכניות כביכול מציאות שגורמות לנו לרצות להיות משהו שאנחנו לא.
כמה נזק מייצרות התוכניות הללו וכמה הן הרסניות לחיי היומיום שלנו ולבטחון העצמי שלנו? החלטנו לבדוק.
אלה שמחפשות את הנסיך על הסוס הלבן
הקונספט: המון נשים מתחרות על לבו של גבר אחד.
המטרה: טבעת.
איך עושים את זה: לא מעט תוכניות עוזרות לנשים לחפש את האחד, המוכרת שבהן היא הרווק, שבה 25 נשים משתכנות בבית אחד גדול ללא שום קשר לעולם החיצון. אין באפשרותן לקבל חיזוקים מהמשפחה ומחברים, הן לא יכולות לדבר בטלפון עם אנשים "מבחוץ" כדי לקבל פרופורציה על הסיטואציה, והן נבלעות בתוך העולם התחרותי והקטנוני שאליו הובאו כדי להזדווג עם גבר שאינן מכירות. ואם כל זה לא מספיק, הן מוקפות בעוד המון נשים – חלקן פחות נעימות – שיש להן בדיוק את אותה המטרה. הנשים שנבחרות להשתתף בתוכנית (כמו ברוב תוכניות הריאליטי) הן טייפ-קאסט, ונבחרות לפי היכולת שלהן להוסיף דרמה למשחק.
משפטי מפתח: "אני לא מאמינה שהתאהבתי כל כך מהר"; "הבחורות מתחילות לשלוף ציפורניים!"; "היא כזאת שרלילה, היא ממש לא מתאימה לו"; וכמובן: "מי תמצא אהבת אמת ומי תחזור הביתה עם לב שבור? אחרי הפרסומות".
השורה התחתונה: מתוך עשרות עונות של "הרווק" ועוד עשרות תוכניות דומות ("מי רוצה להתחתן עם מיליונר", "בשביל אהבה או כסף" ושאר ירקות) נישא זוג אחד בלבד. כל השאר נפרדו אחרי התוכנית.
אלה שהיו ברווזון מכוער ורצו להיות ברבור
הקונספט: נשים עם בעיות פיזיות ונפשיות עוברות טיפול פסיכולוגי וניתוחים פלסטיים על מנת לשדרג את חייהן.
המטרה: להיות אישה חדשה תוך 3 חודשים.
למה זה רע: חלק מהנשים שמגיעות לתוכנית הזו הן פצועות נפשית באמת ובתמים. זוהי הסיבה לדימוי העצמי הנמוך שלהן ולבטחון העצמי האפסי. במקום לזרוק את כל האחריות לזה על המראה החיצוני שלהן (לחלקן באמת יש בעיות חיצוניות וחלקן הן נשים רגילות בהחלט) מוטב היה להעביר אותן טיפול נפשי מקיף שיחזק את אמונן בעצמן וילמד אותן לאהוב את עצמן כפי שהן. במקום זה, הטיפול עשרת-אלפים שהן מקבלות בתוכנית רק מעצים את הבעיה ומלמד גם את הצופות שהדבר היחיד שיגרום לך להרגיש טוב יותר עם עצמך זה שפתיים מלאות ובטן חטובה. לנשים עצמן אין מילה בנוגע לטיפול שהן עוברות, והן מקבלות על עצמן כל מה שמחליטים השופטים והצוות הרפואי. השופטים בתחרות, אגב, הם דוגמנית, מלכת יופי, עורכת אופנה, צלם אופנה, וסופרת של ספרי עזרה עצמית.
השורה התחתונה: אם המראה פותר את כל הבעיות, למה אנג'לינה ג'ולי ממשיכה לאמץ ילדים?
אלה שרוצות לרדת קצת במשקל
הקונספט: 5 חברות שמנות רוצות לרדת במשקל.
המטרה: להיות רזות וחטובות עד החתונה של אנה, אחת מהחברות, כנראה כדי להצליח להשתחל לשמלות שושבינות כעורות בגוון לילך.
איך עושים את זה: ב"שבט הדיאטה" מקבלות 5 חברות עזרה וייעוץ ממאמן כושר ומפסיכותרפיסטית במשך שלושה חודשים, ואמורות לשנות את הרגלי האכילה וההתעמלות שלהן, כמו גם להתעמת עם מה שהפך אותן לשמנות מלכתחילה. לשם כך הן מקבלות ייעוץ מג'סי, המאמן החתיך, שנוגש בהן בעודן מתעמתות איתו.
למה זה רע: לכאורה, מדובר בתוכנית שמעודדת בריאות ואורח חיים נכון, כמו גם חברות בין נשים, שאמורות לחזק זו את זו בדרך הקשה לשם. אולם למעשה הנשים הללו סובלות מדימוי עצמי נמוך וחוסר בטחון, והן משוכנעות שהכל טמון במשקל שלהן. הן אינן שונות בהרבה מבנות "הברבור" שמטילות את האחריות לחוסר האושר על צורתן החיצונית. המאמן החתיך הוא בעיה נוספת: הוא מעמיד מולן את הדבר שבו הן חפצות ומעניק להן את האשליה שכל מה שצריך כדי להשיג גבר כזה הוא לרדת במשקל. ולבסוף, והנורא מכל: הן אינן מנסות לרדת במשקל מטעמי בריאות. המטרה המוצהרת היא להיות רזות בחתונה של אנה, מה ששוב מחזיר אותנו לשטחיות, ולעובדה שהן לא עושות את זה בשביל עצמן, אלא בגלל מה שחושבים עליהן. אנה, כמובן, רוצה להיות כלה רזה, כי זו שאיפתן של הכלות, ואילו השושבינות שלה רוצות להיות רזות כדי למצוא חתנים.
משפטי מפתח: "היכונו למסע הרגשי הדרמטי ביותר אי פעם". וכמובן, בכי בכי בכי. כי זה מה שאנחנו הרי עושות כל הזמן.
השורה התחתונה: לא חשובה הדרך, חשובה המטרה – בעל, חתונה ותחת יפה.