כשהסגר הממושך הסתיים, כולנו אמרנו לעצמנו כמה למדנו מהתקופה וביקשנו לשמר את המסקנות מאירות העיניים אליהן הגענו לגבי הדרך בה נכון וטוב לנו לחיות. אבל בשגרה כמו בשגרה, הכל מתפייד ונשכח – ומהר מאוד כולנו חזרנו לחיות חיים עמוסים מדי ושכחנו מכל ההחלטות וההארות שחווינו.
רותם גולדנברג ומאי אילון, שתי יוצרות בינתחומיות, מבקשות להזכיר לנו שנשבענו לחזור יותר מוקדם הביתה או להיות פחות קבורים בסלולרי. "ימי הקורונה הביאו איתם תובנות חדשות על החיים, כמו מה חשוב לי, מה מיותר, מה נכון לנו כמשפחה ועם מי חשוב לי לבלות יותר, אבל יש לנו חשש שהמחשבות האלה יתמסמסו אל תוך השגרה וישכחו, ובשביל זה אנחנו פה, להזכיר לכם", מספרת גולדנברג, "חשבנו כמה נהדר יהיה אם יום אחד, מתי שנבחר, נקבל בדואר פתק עם תזכורת של הדברים שחשוב לנו לזכור, כמו: 'אין סיבה לעשות כל כך הרבה קניות, את לא באמת צריכה את זה', 'זוכרת שרצית יום בשבוע שבו לא תמהרי?' או 'איזה כיף היה לשבת עם חבר על ספסל ולשתות בירה. עשית את זה לאחרונה?'"
שתי היוצרות מתכננות לפתוח בשני הקרוב, 25/5/20, דוכן בשכונת שפירא בה הן מתגוררות, ולהציע לעוברים והשבים משלוח של תזכורת מעצמם לעצמם. מי שיהיה מעוניין בכך יוזמן לכתוב לעצמו פתק צהוב דביק, לשלשל למעטפה מבוילת, לכתוב עליה את כתובתו ולציין באיזה תאריך הוא מעוניין לקבל את התזכורת. גולנברג ואילון מתחייבות לשלוח את התזכורת במועד המבוקש. הבולים, המעטפות והפתקים - על חשבונן.
"לפני הקורונה היה קורה שלא הייתי רואה את סבא וסבתא שלי כמה חודשים, או רוצה להתקשר ולא עושה את זה. דווקא בימי הקורונה התקשרתי אליהם יותר מהרגיל, וזה היה נעים", אומרת גולדנברג, "הקורונה הביאה איתה ידיעה שכולנו יכולים למות בקלות ומהר, ואת התובנה כמה זה פשוט לדבר עם אנשים שאנחנו אוהבים. יחד עם זאת, לא צריך אסון עולמי כדי לבחון את הדברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו ואת הפעולות שאנחנו מבצעים על אוטומט".
תקופת הקורונה הבליטה, לדברי גולדנברג, את הפערים בחברה. "החודשיים האלה היו נעימים לאנשים מסוימים אבל גם מאוד קשים לאחרים. עצם זה שאני יכולה לתזכר לעצמי דברים טובים מהתקופה הזו היא פריבילגיה, לעומת אנשים שלא היה להם כסף לשלם שכר דירה או לקנות אוכל לילדים שלהם. אם הייתי כותבת פתק תזכורת לכל אזרחי העולם לעוד כמה חודשים, הייתי מזכירה לכולנו להיות ערבים זה לזה".
