בשבוע שעבר ציינו את הראשון באפריל, אבל יש מי שלתאריך הזה יש משמעות אחרת לגמרי עבורו. בראשון באפריל 2010 התקשרו אור וגיא להורים שלהם מרודוס, ובישרו להם שהם מתארסים. ההורים חשבו שזו מתיחה – היות והשניים הכירו רק חודש אחד.
"יצאתי לחופשה ביוון עם בחור שרק הכרתי שלושה שבועות לפני", תיארה אור מינס רגב בפוסט מקסים שכתבה בשבוע שעבר בפייסבוק, "לא ראיתי עם זה בעיה. ההורים, לעומת זאת, קצת עיקמו ת'פרצוף, אבל אני לא אחת שאפשר להגיד לה מה לעשות".
השבוע של הזוג הטרי ברודוס, היא ממשיכה וכותבת, היה הצלחה מסחררת. "הכל זורם נפלא, כיף חיים, מטיילים ונהנים. בסוף השבוע שם הולכים לארוחת ערב. הוא מזמין שמפניה יקרה מאוד ואני לא מבינה למה. פתאום הוא כורע ברך ומציע לי נישואים עם טבעת יהלום מעלפת שקנה שעה לפני כן בחנות התכשיטים במלון. אחרי 28 יום של הכרות! אמרתי כן. משוגעת עם קבלות. התרגשנו, בכינו, צחקנו ואז התקשרנו להורים לבשר להם את הבשורה. ההורים שלו כמעט התעלפו ואז אבא שלי הודיע לכולם: "אל תדאגו, הם סתם עובדים עלינו, אחד באפריל". נראה לי שהם קלטו שזה אמיתי רק שלושה חודשים אחר כך, כשעמדו לצדנו מתחת לחופה. 12 שנים ושלושה ילדים לאחר מכן ועדיין לא יודעת מאיפה היה לי האומץ והשכל להגיד לו כן".
היום, בשיחה עם mako מביתה בג'מייקה, מינס רגב מספרת על ההצעה הדרמטית אחרי 28 יום של היכרות. "אני הייתי בת 26 וגיא בן 29. התחברתי מאוד להצעה שלו. אומנם הופתעתי, אבל גם הבנתי למה הוא הציע כי הרגשתי אותו דבר בדיוק: שזה נכון. לא היו חששות, הכל הרגיש כמו חלום".
לדבריה, כבר בשבוע הראשון להיכרות הם ידעו שזה זה. "לשנינו היה ניסיון קודם במערכות יחסים אז ידענו מה אנחנו מחפשים בבני זוג וזה הרגיש נכון. זה התחיל חזק מאוד ומשם רק התחזק. יש לנו דעות, אמונות והשקפות עולם דומות מאוד, ככה שאנחנו די מתואמים ברוב הדברים באופן טבעי".
אחרי ההלם הראשוני, היא מספרת, ההורים פרגנו. "הם שאלו מה הלחץ להתחתן ולמה לא לחכות ולהכיר קצת יותר טוב, אבל הכל היה באווירה טובה. אבא של גיא אמר לו 'מה לקח לך כל כך הרבה זמן? אני הצעתי לאמא שלך אחרי 3 ימים', אז מסתבר שזה גנטי".
סיפור ההיכרות של גיא ואור, שגדלו שניהם בצפון, חמוד במיוחד. אור יצאה למסיבה עם חברה באיזור חיפה, ובסוף הערב גילתה שהמפתחות לאוטו שלה נשארו ברכב של חברתה שנסעה הביתה – וכך גם הסלולרי. היא נעזרה בברמן שנשאר לסגור את המועדון, וחיכתה איתו עד לפנות בוקר, כשהמפתחות והטלפון הושבו אליה כדי שתוכל לנסוע הביתה. שלושה שבועות מאוחר יותר הם טסו לרודוס ביחד, וההמשך ידוע.
אחרי שחזרו לארץ, עברו המאורסים הטריים לגור יחד בדירה של גיא עם שותף. חמישה חודשים לאחר החתונה השניים החליטו להמשיך בהרפתקה ועזבו את ישראל לקריביים, ומאז הם גרים בג'מייקה ומגדלים שם את שלושתם ילדיהם. גיא הוא עורך דין, והשניים מנהלים רשת של חנויות יהלומים ותכשיטי יוקרה בבעלות חברה אמריקאית. בנוסף, אור בעלת עסק פרטי בו היא מלווה ותומכת בנשים וגברים שמעוניינים לאמץ אורח חיים בריא.
כדי לחיות בג'אמייקה דרושה סבלנות
החיים בג’מייקה, היא אומרת, "נוחים ולא נוחים". "לחיות רחוק מהמשפחה זה מאתגר מאוד, מלא געגועים, הילדים גדלים ללא סבא וסבתא קרובים פיזית. אבל למרות זאת הקשר קרוב וכשמתראים זה כאילו לעולם לא נפרדנו. האוכל הישראלי שאנחנו כל כך אוהבים לא זמין כאן בכלל באופן כללי בגלל שזה אי והכל כמעט מיובא קשה למצוא את כל מה שאנחנו צריכים ואנחנו נאלצים להזמין הרבה דברים מאמזון ולהתאזר בסבלנות כמעט חודש עד שזה מגיע אלינו".
רגב מספרת שג’מייקה, למרות היותה מדינת עולם שלישי ולמרות עוני הרב, היא עדיין מדינה יקרה מאוד. "למרות הכל, יש לנו חיים נוחים וכיפיים כאן. אנחנו מבלים הרבה בים, בבריכה, במלונות פאר שיש כאן בלי סוף. הילדים הולכים לבית ספר פרטי מצוין. אבל אנחנו מתכנים לחזור לארץ. לאחרונה קנינו בית בחיפה והוא יהיה מוכן השנה. ישראל זה לגמרי הבית והתחנה הסופית, עוד לא החלטנו מתי זה יקרה".
מה היית אומרת לבת שלך אם היא הייתה מודיעה שהיא מתחתנת אחרי שלושה שבועות של היכרות?
"אחרי שהייתי מתעלפת במקום ומתאוששת, הייתי מדברת איתה ויחד היינו מנסות להבין כמה זה גחמה של הרגע לעומת החלטה ואמונה שלמה שזה הבן אדם הנכון לה. אני מאוד מקווה שאצליח להיות תומכת ומפרגנת כמו שההורים שלנו היו. האמת היא שכיום, במבט לאחור, אני מבינה איזה סיכון אדיר לקחנו".