ההופעה של הבקסטריט בויז, קמפיין "שמאל זה ניינטיז" של הבית היהודי, הקליפ של טונה ואפילו הקליפ הרשמי של אירועי גאווה 2015 - שנות ה-90 מרימות את ראשן בגאון, ומוכיחות לנו שלפעמים מה שהיה הוא גם מה שיהיה. לכבוד גל הרטרו (העכור?), החליטו בהאפינגטון פוסט לתת קצת כבוד לאייקונים פמיניסטיים של הניינטיז - והרשימה לפניכם. 

אין תמונה
מכושפות. הפוך על הפוך כיפי

מכשפות

 סדרות הטלוויזיה "סברינה המכשפה הצעירה" ו"מכושפות" והסרט "הכישוף" - בשנות ה-90 הייתה תנועת נגד, מעין הפוך-על-הפוך שנועץ אצבע בעין של הסטיגמות על נשים וכישוף, ומציג את כל העניין המאגי כמעצים, כיפי ומגניב למדי. 

10 דברים שאני שונאת אצלך (צילום: צילום מסך youtube)
10 דברים שאני שונאת אצלך. בונוס: הית' לדג'ר | צילום: צילום מסך youtube

"10 דברים שאני שונאת אצלך"

הסרט - עיבוד מודרני (מאוד) למחזה השייקספירי "אילוף הסוררת", שהציג מודל חדש של פמיניזם לנערות (וגם את הית' לדג'ר המנוח בתפקיד שובה לב). דמותה של קאט, שמעוצבת כנגד אחותה הפקאצה ביאנקה, נתנה לנערות התקופה שיעור בקשיחות ויושרה פנימית, והפך לקאלט. 

גוון סטפאני (צילום: Jason Merritt, GettyImages IL)
גוון סטפאני, אוגוסט 2014. זוכרת שהיה פה שמח? | צילום: Jason Merritt, GettyImages IL

גוון סטפאני

בחולצת בטן שחשפה קוביות מרשימות ובלונד פלטינה היסטרי, הנהיגה סטפני ביד רמה את להקת "נו דאוט" (שכל יתר חבריה היו גברים, בהם גם האקס שלה, שעליו נכתב Don't Speak, הלהיט הגדול ביותר של הלהקה ושיר העצמה נשית בפני עצמו). השיר Just a Girl הוא לא פחות מהמנון פמיניסטי, שבו מלינה סטפאני על כל המגבלות והציפיות של החברה ממנה כבחורה צעירה, והפיץ מסר חשוב למעריצות ברחבי העולם. 

דריה

העלמה מורגנדורפר וחברתה הטובה ג'יין כיכבו בסדרה של MTV, והציגו אלטרנטיבה סרקסטית, שנונה ומושחזת לצ'ירלידרס המתלהבות שסביבן. כל נערה שלא מצאה את עצמה במודלים שהיו על שער "מעריב לנוער" יכלו למצוא בדריה וג'יין חלקים מעצמן, ולהרגיש - ולו לכמה דקות ביום - נורמליות. 

מיסי אליוט הופעה 1 (צילום: נועה מגר)
מיסי אליוט. פמיניזם, הצלחה ומין אוראלי | צילום: נועה מגר

היפהופ נשי

קווין לאטיפה, ליל קים, מיסי אליוט, סולט אנד פפה, לורין היל, אריקה באדו - בניינטיז פרצו לתודעה המוני אמניות היפהופ, עם טקסטים על פמיניזם, הצלחה ומין אוראלי (לא בהכרח בסדר הזה) ונתנו קונטרה לשליטה הגברית המסורתית בתחום. 

אין תמונה
לעומת היום, מדובר בסדרה לילדים. זינה, הנסיכה הלוחמת

זינה, הנסיכה הלוחמת

לעומת "משחקי הכס" של ימינו מדובר בסדרה דלת תקציב על גבול העולב, בעלילות חסודות ובסצינות מעודנות - אבל אז, לפני 20 שנה, מדובר היה בפריצת דרך מכל בחינה אפשרית. 

אין תמונה
גיק-פמיניזם. באפי ואנג'ל

באפי

תיכוניסטית זהובת שיער ועדינה, שהופכת בן רגע למחסלת ערפדים אכזרית - באפי היא אייקון גיקי-פמיניסטי שמסרב להיעלם מהנוף. המורכבות שלה, חוסר ההשלמה האינהרנטי שלה עם הייעוד שנכפה עליה והלבטים הרגילים של נערה מתבגרת הכניסו את באפי ללב של כל מי שיש לו לב. 

אלאניס מוריסט (צילום: Williams and Hirakawa)
אלאניס מוריסט. הגיעה לשיא בגיל 20 | צילום: Williams and Hirakawa

אלאניס מוריסט 

האלבום Jagged Little Pill, שיצא כשמוריסט הייתה רק בת 20, שינה את המוזיקה הנשית לעד. טקסטים משייפי נפש, הגשה לא מתייפייפת וכנה להכאיב - מוריסט היא לא רק ג'ניס ג'ופלין של הניינטיז, אלא מהווה סוג של אם מייסדת בעצמה להמוני זמרות יוצרות שבאו בעקבותיה. 

אין תמונה
בנות גילמור. מודל חדש ודברני

בנות גילמור

אם חד הורית שמגדלת נערה מתבגרת, עושה לא מעט טעויות, מלעיטה אותה בקפה וג'אנק פוד - אבל מראה מודל משפחתי חדש, נשי, שלא היה נפוץ בטלוויזיה עד אז. 

טיימליין שרה ג'סיקה פרקר (צילום: Capital Pictures, GettyImages IL)
ארבע המופלאות. סקס והעיר הגדולה | צילום: Capital Pictures, GettyImages IL

סקס והעיר הגדולה 

השידורים החוזרים, כמו גם הסרטים הכושלים שהופקו לאחר ירידת הסדרה מהמסך, המאיסו מעט את ארבע המופלאות, אבל את ההישג הראשוני שלהן אי אפשר לקחת מהן. הסדרה שהציגה את עולם הרווקות האורבני בצבעים אמיתיים הפכה מזמן לקלישאה, אבל בזמן אמת לא הייתה רווקה שלא ניסתה להבין מי מהדמויות היא, או מתי יגיע מיסטר ביג שלה.